התאזרחות

מדינת ישראל כמעט ואינה מאפשרת התאזרחות בהליך נטול קריטריונים דתיים. הדרך הנפוצה ביותר לקבלת האזרחות הישראלית היא באמצעות חוק השבות. על פי חוק השבות זכאים באזרחות ישראלית מי שהינו יהודי, וכן כאלה הקשורים בקשרי משפחה מסויימים עם יהודים. למיטב ידיעתנו, הקביעה האם אדם הוא יהודי לצורך חוק השבות, נתונה בידי משרד הפנים, ומתבססת כיום על ההלכה הדתית.

אדם שאינו מוכר על-ידי משרד הפנים כיהודי לצורך חוק השבות יכול לעבור הליך שמוסכם על המשרד, שלאחריו יוכר על ידו כיהודי לצורך חוק השבות. כיום ההליך הנדרש הוא גיור - הליך שמשמעותו היא דתית בלבד. אנו מקווים שבמהרה בימינו יופרדו המדינה והדת זו מזו, ולא יהיה קשר בין תהליך ההתאזרחות לדת. אבל כל עוד המצב נותר בעינו, אנו רואים לנכון לספק פרטים על הליכי גיור המוסכמים על משרד הפנים, שהינם נוחים ככל האפשר.

התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) מציעה גיור ע"י אולפני הגיור ובית הדין לגיור של התנועה. מידע נוסף ניתן לקבל גם במרכז לפלורליזם יהודי, ובאתר התנועה ליהדות מתקדמת (הרפורמית).

קראו גם בבמת חופש על הגיור ובדברי נציג חופש בכנס השדולה לשוויון אזרחי ופלורליזם בכנסת.

מידע בנוגע לאפשרויות התאזרחות:

חוק האזרחות קובע שמי ששירת בצה"ל או בשירות מקביל 18 חודשים לפחות, פטור מדרישות רבות להתאזרחות שקבועות בחוק

בני זוג של אזרחים ישראלים, הנמצאים בהליכים לקבלת אזרחות ישראלית, יקבלו את האזרחות בתום תהליך של 4 שנים וחצי, במהלכו יקבלו מעמד של תייר עם אישור עבודה, ומעמד ארעי.

הורים קשישים של ישראלים, שאינם זכאים לעלות לישראל על פי "חוק השבות", יוכלו להגיע לארץ כבר בגיל 60. ההורים יקבלו אשרת תייר ועבודה לתקופה בלתי מוגבלת.

קישורים רלוונטיים:

• אתר משרד הפנים
• חוק האזרחות תשי"ב
• חוק השבות