מי מפחד מאתר חופש

כמה אתרי אינטרנט בארץ אתם מכירים שעונים לתנאים הבאים:

• האתר עוסק בקידום הזהות החילונית ובמאבק כנגד הכפייה הדתית
• האתר מתקיים מתרומות ומפעילות התנדבותית של עורכיו
• האתר מפעיל באופן שוטף "שגרירים" שמקבלים חומר מודפס לחלוקה על פי בקשתם

גם העיתון 'חדשות הגליל' מכיר מן הסתם את האתר שאתם מכירים - אתר 'חופש' - אתר האינטרנט היהודי-חילוני הגדול ביותר בארץ - האתר היחידי שעונה לכל הקריטריונים הנ"ל.

אלא שבניגוד לכתבת השיטנה אשר הופיעה באמצע גליון 'חדשות הגליל' מספר 30, מיום 11 בנובמבר 2005 - כל מילה שמופיעה בסיכום זה שלנו אמת היא. בניגוד לאותה כתבה, אשר נמנעה מהזכרת השם המפורש 'חופש', גם אין לנו עניין להסתיר את שם העיתון בו מדובר - אדרבא אנו מאחלים לו הצלחה בדרכו, על אף שהסכים לכלול כתבה פוגענית, מעליבה ומקוממת, וידעו קוראיו את הקשר השקרי-דמיוני שמחברו ניסה לקשור בין הנאמר באותה כתבה לבין המציאות.

"לקרוא את דברי החורבן שלהם"

המידע אודות כתבת השיטנה על אתר 'חופש' הגיע אלינו אי שם בחודש דצמבר 2005, כאשר גולשים נאמנים שלחו אלינו עותק שלה. תשאלו מדוע איננו מצטטים כאן את הכתבה במלואה? התשובה היא פשוטה: לא ביקשנו את רשותו של העיתון, ואם נעשה כך, עוד נואשם חלילה, למרבה האירוניה, בהפרת זכויות יוצרים.

ובכל זאת, כדי לספק את סקרנותכם, הנה סיכום של מעט מן המעט מהמופיע באותה יצירת מופת. הכתבה, מאת אחד שמעון כהן מקריית שמונה, מתהדרת בכותרת הדוחה 'שנאה בלב יהודי'. את מרכז העמוד הראשון (האורך הכולל הוא עמוד וחצי) מעטר מגן-דוד ענק וצבעוני, בוער באש יקרות אדומה...

הכתבה פותחת באופן כללי בתיאורו של הכתב כיצד הגיע אותו אתר "אלמוני" לידיעתו, ומבלי לציין - כאמור - את השם המפורש 'חופש', מספקת את כל מאפייני האתר שפתחנו איתם סיכום זה, ועוד כמה נוספים שלא הזכרנו. והנה רק חלק מדברי הבלע של מר כהן, להנאתכם:

• "סיפור מזעזע שקרה לי עם ארגון מלא שנאה, איבה ורוע"
• "אחינו שנשבו"
• "האתר נודף שנאה, רוע"
• "כדי לזרוע שנאה"
• "מציע לגולשים להצטרף לגדודי השנאה שלהם, להתחבר לכת"
• "לקרוא את דברי החורבן שלהם"
• "לזרום עם הרפש"
• אותם אנשים הם המיץ של הזבל"

השורש 'שנא' בלבד, אשר כנראה אהוב מאד על הכתב, מופיע שש פעמים כבר בפתיחה הכתבה. ספרנו.

אגדות סינדרלה וענת

ההשתלחות חסרת הרסן באתר "עלום השם" ובעורכיו לא הספיקה, כפי הנראה, ליצור סיפור טוב הראוי להיקרא ע"י הקהל הגלילי. על מנת לחזק את דברי הבלע בהם פתח את דבריו, הגדיל הכתב, מר שמעון כהן, לעשות, ובדה מהרהורי לבו סיפור עיוועים, בו הוא מתאר פגישה שנתקיימה, לכאורה, בינו לבין נציגה של אתר 'חופש' המכונה בפיו 'ענת'. בשיחה זו הוא שם בפיה של אותה ענת דברי בלע ושטנה כלפי הציבור הדתי והחרדי:

• "הם באים עם אלות, אבנים ובקבוקי תבערה! הם מרביצים, משספים, חוטפים וכל דבר שאפשר לתאר"
• "הם יכולים להרוג אותך! הם מטורפים! פשוט חולירות. סכנת נפשות"
• "הם לא באים אחד-אחד, אלא בכנופיות"
• [על סרט כתום על האוטו] "זה סרט של רוצחים שפלים! צריך להשמיד אותו"
• [על הסטיקר 'יהודי לא מגרש יהודי'] "זה מודעת רצח! של אנשים לא שפויים"
• "הם יותר גרועים ממחבלים האנשים האלה"

הנייר, כך נראה, סובל הכל. סובל ושותק. למותר לציין שפגישה כזו לא התקיימה מעולם, אין בצוות האתר לא בחורה בשם 'ענת' ולא אף אשה אחרת העונה לתיאורים שבכתבה, וממילא איש מצוות האתר אינו נוהג לנבל את פיו על פי התמלילים ההזויים של מר כהן. לנו זה קצת מזכיר עלילות אנטישמיות מתקופה חשוכה כלשהי בתולדות עמנו. ואולי כך נוצרו סיפורי עם עתיקים נוספים בעברן של דתות שונות...?

ומה הלאה?

לא התעצלנו וכתבנו למנהלי חדשות הגליל בע"מ, קריית שמונה. העמדנו אותם על חומרת המעשה וביקשנו, כמקובל במקרי דיבה אחרים, התנצלות מפורשת וזכות תגובה הולמת באותו עיתון. קיבלנו תשובה מתחמקת, על פיה העורך דיבר עם הכתב, והוא בכלל לא התכוון אלינו אלא לאתר אחר (אותו כמובן אין הוא מציין).

התלבטנו קצת, האם לטרוח ולהגיש תביעת דיבה רשמית, בה אנו מאמינים שנזכה. הנושא הועמד להצבעה רבתי באסיפה הכללית של 'חופש' שהתקיימה ביום 16 במרץ 2006, והאסיפה החליטה ברוב קטן שלא להגיש תביעה שכזאת. בין הנימוקים שהועלו: התועלת המעשית (הפוטנציאלית) של הגשת תביעה שכזאת: הן מבחינה כספית, הן מבחינת השקעת משאבי זמן, והן לאור העובדה שמדובר במקומון קטן וממילא קיימים כפי הנראה בודדים אשר קראו את כתבת השטנה וקישרו אותה לאתר 'חופש'.

אז עיתונאי קטן שלי, אתה יכול לישון בשקט - אין תביעה באופק. אנו עדיין מקווים שהדברים יגיעו אליך באופן זה או אחר, ושיפול לך האסימון על תכני השקר המעליבים שהופיעו ביום בהיר אחד בעיתונך. ואם תחזור בתשובה ותכה על חטא, אנו כאן באתרנו הצנוע, אך נטול הסילופים, נשמח בכל עת לקבל הזדמנות הוגנת ולפרסם בעיתונך מענה הולם, הוגן ואמיתי, בלשון נקייה, ללא השמצות ופגיעות בשום גוף ואדם.

ואתם גולשינו הנאמנים, אם מי מכם מכיר את הנפשות הפועלות, נשמח אם תסבו את תשומת ליבם לעוולה, ואולי יצא הפסדנו בשכרנו ויתעשת מי מהם.

בברכת חג עצמאות שמח לכם ולכל בית ישראל.