בעריכת
תומר קרמן
וקהילתו
במדור זה ננסה למשוך באף אזרחים תמימים כדי שיעשו להבאת המשיח בהקדם האפשרי
תגובות (בעיקר כאלה שתזרזנה את בואו) אנא שלחו לכתובת הדוא"ל המצויינת
למעלה
"הבאת המשיח" היא פינה הומוריסטית. כל הרואה עצמו עלול להיפגע מן הכתוב כאן מתבקש שלא להמשיך לקרוא.
הפקת מסקנות
תוצאות הבחירות, והמהלכים שבאו בעקבותיהן, לימדו אותנו פרק ביושרה פוליטית. כל מי שנכשל קם והתפטר. כולם מלבד אחד. יש להדגיש כי הפוליטיקאים החרדים אינם אשמים בכשלון. להאשים אותם זה להאשים את השי"ן-גימ"ל. המנהיגים החרדים ועושי דברם בכנסת מקורבים אמנם מאוד אל צלחת השכינה אבל אחרי הכל הם בסך הכל ממלאים אחר מצוות מגבוה. מה שהם אומרים או עושים אינו נתון לבחירתם או לשליטתם. הם מונעים ע"י כוח חזק מהם. הכוח הזה הוא זה שצריך לקום, ולהתפטר. ואם לא להתפטר, כי אנו נמצאים בתקופת חרום, אז לפחות להודות בכישלון, לתחקר, לבדוק, להסיק, להפיק. הכוח חושש כנראה מפיחות בתדמית הכל-יכולה שדבקה בו. אולם דווקא התעקשות זו מצידו לשחק אותה "עסקים כרגיל" עשויה להציג אותו בעיני הציבור כפרד עיקש הצועד עם ראשו כלפי הכותל.
אלוהים. זה לא כל כך נורא. כולם עושים טעויות וכושלים לעתים. מי שלא נכשל - אינו למד. קח את זה בקלות. העם אתך. ואם ירצה השם המשיח יבוא במהרה.
רגע. למה בעצם?
למה להביא את המשיח? מה נרוויח מכל העניין? אולי זו מחשבה אנוכית, אבל מה לעשות שככה זה בימינו, בן-אדם לא עושה צעד אחד בלי לחשוב מה יצא לו מזה. ואם כולם נוהגים כך כנראה שזה נכון, ומי אנחנו שנהיה צדיקים בסדום. אז איך ביאת המשיח תגרום לנו להצליח, אנחנו שבכלל איננו מאמינים ברעיון המשיח? נשמע קצת פרדוקסלי, אך בסך הכל זה מתיישב היטב עם ההגיון.
נתחיל מזה שזה שהמשיח לא בא זוהי בעצם קונספירציה דתית-משיחית. הדתיים, מתוך יחסם הקרוב והלבבי עם מקבלי ההחלטות, היו יכולים להביא את המשיח בכל רגע שיחפצו. לא סתם הם מתמהמהים. אם הוא כבר היה כאן, היינו רואים מי נמצא מולנו, ומבינים עם מה עלינו להתמודד, ואילו במצב הנוכחי המשיח הוא כוח עלום ונסתר. ידוע שהלא-ידוע הוא הדבר המפחיד ביותר והקשה ביותר להתמודדות. לכן זהו דווקא האינטרס שלנו, אנו החותרים להיות חופשיים מחוקיו של המשיח, לזרז את ביאתו וכמה שיותר מהר - הרי זה משובח.
פברואר 2003
להבאת המשיח לחץ
כאן
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
