הגיגים בנושא החשמונאים

שני מניעים בסיסיים הניעו את מרד החשמונאים:

1. כיבוש הארץ בידי זרים (היוונים-סורים), ומתוך כך שלילת הריבונות הלאומית-מדינית של היהודים;
2. כפייה דתית-אמונית אל-מצפונית (עבודת האלילים היווניים) מצד הכובש הזר כלפי בני הארץ היהודים.

בין המציאות אז למציאות בימינו ניכרים הבדלים היסטוריים וסיטואציוניים מהותיים ביותר, אך גם בלי להידרש למשמעות האקטואלית של שלטון עם בעם, הרי על-פי אותם עקרונות מוסריים שהניעו את מרד החשמונאים, יש לשלול גם כיום כל צורה של כפייה דתית, שהיא כפייה אמונית-אידאולוגית לא-מוסרית על יהודים חילוניים וחופשיים שאין להם כל עניין בדת וביעדיה. כפייה דתית-אמונית היא אל-מוסרית ואל-אנושית בעיקרון - בין שהכופים הם לא-יהודים על יהודים ובין שהם יהודים (דתיים) האונסים יהודים (חילוניים) לחיות או לחשוב על-פי עקרונות הדת ואמונותיה. היינו-הך, ובלי כל הבדל שהוא.

אגב, לצד הדחייה המוחלטת של הכפייה הדתית-אלילית שכפו היוונים-סורים על היהודים, אין אנו רואים כיום כל פסול בהשפעותיה התרבותיות - החילוניות-אנושיות - של תרבות יוון הקדומה. ההתייוונות - במשמע קליטת תכנים וערכים פילוסופיים ותרבותיים מתרבות יוון העתיקה - אין בה כל פסול בעינינו כיום, שכן תרבות יוון היא שהניחה את המסד הרחב לבניינה של התרבות המערבית-חילונית בימינו, שכל אדם חילוני בזמננו רואה בה את ההוויה התרבותית המרכזית בעולמו הפנימי-תודעתי-נפשי.