גלגוליו של סוכות
אחד החגים המעניינים בהיסטוריה שלנו הוא חג הסוכות. אנו מכירים אותו גם בשם 'חג האסיף', ככתוב: "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי,
באספכם את תבואת הארץ, תחוגו את חג ה' שבעת ימים." (ויקרא כג לט)
החוקרים מייחסים את מקורם של החגים המרכזיים שלנו ('חג האביב', 'חג הקציר', 'חג האסיף') למחזור השנתי שהתפתח בתרבויות חקלאיות
שונות, מאז המהפכה החקלאית. פרופ' יובל נח הררי, בספרו המפורסם 'קיצור תולדות האנושות', מפרט את הסיבות והתהליכים שהובילו
לראשונה קבוצות גדולות של בני המין האנושי לביית צמחים ובעלי חיים שונים - דבר שגרר שינוי באורחות חיים, ופיתוח מועדים ומנהגים
חדשים.
השהייה בסוכה הסמוכה לשדה, הקלה על העובדים את מלאכת איסוף התבואה, כמו גם את ההגנה עליה, וזאת תחת לחץ זמן - בין היתר בגלל
הגשמים הממשמשים ובאים בתקופה זו, באזורים רבים.
חדירתו של החג לתרבות העברית הקדומה לוותה, כהרגלן של תרבויות, באוסף מכובד ונאה של מנהגים וציוויים ספציפיים, הקשורים קשר
הדוק בלוח השנה וביסודות חקלאיים שונים. אחת מהתופעות המעניינות של החגים החקלאיים - וסוכות בכלל זה - היא ההשפעה של גיבוש
מסורת עיבור השנה בלוח העברי על תיזמונם של החגים. לעתים, לאחר שנה "מעוברת", יאחרו קמעא את זמנם הטבעי, ולעתים, לאחר שנתיים
לא "מעוברות", יקדימו מעט את זמנם הטבעי.
קוריוז מרתק נוסף הקשור בחג הסוכות נולד בתקופת החשמונאים, במאה ה-2 לפנה"ס. את חג הסוכות של אותה תקופה נהוג היה לפתוח בבית
המקדש, אך זה היה תחת שלטון יווני קפדני במשך תקופה מסויימת. וכך מספר לנו ספר חשמונאים ב' על קורותיה של איגרת מאת יהודי
ירושלים ויהודה, לאחר שחרור המקדש - איגרת המזמינה את יהודי מצרים לחגוג חג חדש... "וזבח ומנחה הבאנו
והדלקנו את הנרות ונערוך את הלחם, ועתה עשו את ימי חג הסוכות בחודש כסלו." (חשמונאים ב' א ח-ט)
בימינו, במקומות רבים ובקהילות רבות, התגלגל 'חג האסיף' לכדי אירוע חשוב לילדים, שמחה וצהלה. מלבד חופשה ארוכה מלימודים, זוכים
הקטנים להשתתף בחדוות היצירה של בניית סוכה וקישוטה, ובשבירת שגרה שמתבטאת בבילוי וארוחות מחוץ לבית. חגים ומועדים לשמחה!
אוקטובר 2016