יהודים טובים פחות
המאמר המצורף הופיע בעיתון
'השינוי' של מפלגת "שינוי", ופורסם אצלנו ברשות המחבר. נציין שאתר 'חופש'
איננו אתר פוליטי, אבל הוא מעלה על במתו מאמרים בתחום מאבקו העיקרי, גם אם נכתבו
בידי אנשים פוליטיים, ואין בכך משום הזדהות עם צד פוליטי זה או אחר.
בפורום האינטרנט של מועצת
"שינוי" החלפתי דברים עם מיכאל. ראשית הדיון ביננו נגעה לתגלית מוזרה
שגיליתי בעבודתי בכנסת, כי צה"ל מספק, לחיילים הדורשים זאת - ארוחות בהכשר
בד"צ!
הגשתי כמובן שאילתה לשר
הבטחון בעניין הקייטרינג החרדי הזה. בדיון בפורום גם הודעתי כי כיון שצה"ל
מספק עכשיו מזון מיוחד על פי השקפות העולם של חייליו בכוונתי לדרוש שחיילים חפשיים
יוכלו להזמין ולקבל מנות של מזון נורמלי (ארוזות בכלים חד-פעמיים ומשוחררות
מריטואלים דתיים כמו כשרות).
ואז כתב מיכאל:
"...באשר להערתך לגבי
מזון לא כשר, הרי שזהו בדיוק המקרה שבו הדבר לא פועל בכיוון ההפוך - חייל חילוני
אינו מפר צו דתי או מוסרי כלשהו כאשר הוא אוכל מזון כשר, אבל
לא להיפך."
ובכן: ראשית, הדברים עצמם
אינם נכונים. כל מי שאוכל כשר בהחלט פוגע בכמה וכמה צווים מוסריים בכך שהוא תורם
לקיומו ושגשוגו של מונופול הכשרות הישראלי, מנגנון מושחת המגלגל למעלה ממיליארד
ש"ח לשנה בסחיטת דמי חסות דתיים. אדם חפשי גם יתנגד, רעיונית, לשתף פעולה עם
אסופת מנהגים פגאניים של "טאבו מזון" משום שבכך הוא תורם להצלחתם של
רעיונות דת שכבר הביאו וממשיכים להביא סבל וכאב לעולם. ראוי למשל להזכיר שיותר
ויותר מדינות באירופה אוסרות את השחיטה ה"כשרה" משום שהיא גורמת סבל רב
ומיותר לבהמות ולעופות.
אבל מעבר לכך, מה מביא יהודי
חפשי לומר דברי התבטלות שכאלה בפני חבורת אורתודוקסים? מתוך הדברים הללו עולה כך:
כיון שחילוני יכול לאכול גם מזון כשר על כן מותר לכפות עליו לאכול רק מזון כשר!
הרי המצב שבו אנו דנים סימטרי לחלוטין: המטבח הצבאי כשר, החרדי איננו רוצה בכשרות
זו והוא מבקש מזון על פי השקפת עולמו (כשרות בד"צ). הצבא נעתר לבקשתו ומספק
לו את המזון המבוקש. החילוני גם הוא איננו רוצה בכשרות הצהלית וגם הוא מבקש מזון
על פי השקפת עולמו. פה נעצר הדמיון. לחרדי מספקים מזון לפי אמונתו ולחילוני לא.
הטענה שהחילוני "יכול לאכול כשר" היא די מגוחכת. וכי בגלל שהוא
"יכול" מותר להכריח אותו? ומדוע אסור להכריח את החרדי לאכול "כשר צהלי"?
האם החרדי באמת איננו "יכול" לאכול מזון בכשרות רגילה או שהוא פשוט לא
רוצה?
מדוע רצונו של החרדי קדוש
ורצונו של החילוני אפילו איננו מעניין? מה גורם דוקא לאדם חילוני לחשוב שרצונם של
חרדים (והרי כולנו מסכימים שמדובר בגחמות דתיות ואמונות טפלות) הוא הכרח טוטלי
בעוד רצונם של חילונים פשוט איננו נחשב?
ועוד כתב מיכאל:
"...זכור לי שקראתי
לאחרונה בעיתונות על מנות מזון כשרות המסופקות לחיילים יהודיים בצבא ארה"ב,
ואין לי ספק שמזון כשר מסופק לחיילים יהודיים, עפ"י בקשתם, גם בצבאות אחרים.על
אחת כמה וכמה צריך הדבר להיות כך בצבאה של מדינת היהודים..."
האם משמעות הדברים היא כי
בצבאה של מדינת היהודים צריך כל המזון להיות כשר? והרי מתוך הדברים עצמם עולה
בדיוק ההיפך. בצבא ארה"ב יש בודאי לא מעט יהודים. לאלה מהם הרוצים בכך מספק
הצבא מנות כשרות. אבל מה אוכלים רוב היהודים בצבא האמריקאי? הם אוכלים אוכל נורמלי
ומקבלים קפה בחלב עם ההמבורגר שלהם. כך פועל צבא של מדינה דמוקרטית ונאורה. מי
שרוצה מקבל אוכל כשר ומי שרוצה מקבל אוכל נורמלי. אילו היה הרמטכ"ל האמריקאי
מנסה להכריח את כל היהודים שבצבאו לאכול כשר לא היה נשאר בתפקידו יותר מחמש דקות!
בנקודה זו, עולה בד"כ
היללה הידועה "אבל אנחנו מדינה יהודית". נכון. אבל מי זה קבע כי המילה
"יהודית" פירושה היחיד הוא "אורתודוקסית"? וכאן בדיוק טמונה
הבעייה האמיתית. באלף אלפי דרכים מנסים לשטוף את מוחותינו ולשכנע אותנו שהמוטציה
המוזרה של יהדות רבנית-הלכתית שצמחה במדינת ישראל (על קרקע של בורות, אדישות
וסחטנות פוליטית) היא היא ה"יהדות" היחידה והאוטנטית. זה כמובן הבל
מוחלט, הרי אפילו החרדים האמריקאיים שונים לחלוטין מן הזן החרדו-ישראלי.
לשאלה "מה היא
יהדות?" יש לא מעט תשובות מעניינות: היסטוריות, אתנוגראפיות, תיאולוגיות
ופוליטיות. לכל אדם בקולקטיב היהודי מותר לעצב את תשובתו הפרטית לשאלת זהות זו
ואסור לאיש לכפות את הגדרתו על הזולת. החבורה (הבלתי הומוגנית בעצמה) המנסה לכפות
עלינו את יהדותה האולטרה-אורתודוקסית כהגדרה יחידה ומחייבת היא רק מופע אחד של
היהדות, וגם לא המוצלח ביותר. הפונדמנטליסטים האלה מנסים לשכנע אותנו שהם ואך ורק
הם "יהודים" אמיתיים בעוד כל יתר אזרחי ישראל היהודים אינם אלא חיקוי
נחות. בעיתוניהם אנו מכונים "יהודים ביולוגיים" - פגומים, חלקיים, חסרי
תוכן.
האם יש רובד סמוי כלשהו בו
קונים חלק מן החילונים את הסחורה הזו? האם, בעיני עצמם, הם "יהודים טובים
פחות"? אם כן, לא פלא שהם מתייחסים בכבוד לגחמות של חרדים אבל לא לרצונות של
חילוניים. מעבר להתבזות היומיומית ולכניעה המתמדת לכפיה ולהתעמרות (עד היום אין אף
מלון אחד בארץ בו אפשר לקבל חביתה טריה בשבת בבוקר...) יש כאן סכנה חמורה בהרבה.
תסביך נחיתות שכזה אל מול האורתודוקסיה הוא צעד ראשון של השתעבדות. כי זו
"תכנית השלבים" שמכינה האורתודוקסיה לכם, ה"יהודים הפחות טובים": נחיתות, השתעבדות, המרה,
עבדות.
לפני שבועיים אמר, בכנות
מוחלטת, אחד משני המנהיגים המוכתרים של העולם החרדי-ישראלי, הרב שטיינמן: "מה
רוצים החילונים? הם לא מבינים שכל כוונתנו היא רק להחזיר את כולם בתשובה? כולם
ישמרו מצוות וילמדו תורה..."
על כן כל כניעה וכל ויתור וכל
התקפלות שלנו הם צעד ועוד צעד לכוון הצלחת התכנית שלהם. כל מי שסבור שלא צריך
לאפשר לחיילים חילונים לאכול אוכל נורמלי, אבל חייבים לספק "מזון
בד"צ" לחיילים חרדים, לא יוכל להעלות שום טענה כאשר תסגרנה בכפיה כל
המסעדות הלא-כשרות במדינה. חילונים (חיילים ואזרחים) הרי יכולים לאכול כשר, לא?
אוגוסט 2003
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
