'אלוהים'

מאמר בסדרה:
פנים רבות לאלוהים

מאת פרופ' יעקב מלכין

פרופ' מלכין הוא המייסד והמנהל של מכללת מית"ר

מאמר זה התפרסם כדבר-העורך בחוברת מיוחדת של "יהדות חופשית", גיליון 12-11, אוקטובר 1997, שהוקדש כולו לנושא 'אלוהים'.

אתר חופש מעלה מאמר זה בהיתר אדיב של מערכת "יהדות חופשית". לאור חשיבות הנושא, והיותו ציר מרכזי ברבים ממדורי האתר, נפעל לעלות בהדרגה גם מאמרים נוספים שפורסמו בנושא 'אלוהים' באותו גיליון.

הורים ומורים חילוניים רבים, המאמינים באדם כמקור הסמכות הבלעדי, מרגישים לעיתים מבוכה כשהם מתבקשים לענות על השאלה הפשוטה לכאורה, אם הם מאמינים באלוהים.

האלוהים בתרבות העם היהודי הוא אחד מהביטויים המובהקים של הפלורליזם המאפיין אותה. מאז מעמד הר סיני ועד ימינו נחלקו יהודים באמונותיהם בדמות האלוהים ואופני השגתו. בעידנים בהם הייתה הדת הגורם המכריע בתרבות העם היהודי היה היחס לאלוהים נושא מרכזי בהגות וביצירה הספרותית והשירית - יעד לתפילות ולהלל, מושא לביטויי כמיהה וחרדה - כפי שהם מובאים ברוב יצירות הספרות הקלאסית של העם היהודי. אך גם בעידנים בהם נצטמצמו תפקידיה והשפעתה של הדת ביהדות המשיך האלוהים להעסיק את רוחם ודמיונם של ילדים ומבוגרים, משוררים וסופרים, הוגים ומחנכים.

אמונתם של חופשיים מדת

כל יצירותיו העתידות של המין האנושי - והאלוהים בכלל זה - עונים על צרכים של היחיד והקהילה. אמונה באלוהים עונה לעיתים על צרכים פסיכולוגיים של כמיהה מתמשכת לאב ולאם שחלפו מן העולם הפיסי ואין משלימים עם אינותם. אמונה באלוהים עונה לעיתים על צרכים משפחתיים-כלכליים מיידיים, כמו הצורך בהבטחת היבול באדמות הבעל או הצורך בהבטחת הפוריות והבריאות, בעזרת אלות פריון כעשתורת ואשרה או תרפים מביאי תרופה. ככל שגדלה המסגרת החברתית - ממשפחתית לשבטית, ללאום רב- שבטי, כן ממלאה האמונה המשותפת באותם האלוהים צרכים חברתיים בסמלי אחדות לאומית או שבטית, אמונה המצטרפת לתודעת אחדותם וייחודם, היותם נבחרים על ידי האלוהות שבה הם מאמינים, מוגנים על ידה או נענשים על ידה, כשכוחם לא עומד להם להתגבר על הפגעים.

עם שחרורן של רוב תרבויות המערב מהשפעת הדת ומנהיגי הדת, שהעמידו פנים כי הם יודעים טוב יותר את רצון האלוהים או דוברים בשמו, המשיכו יצירות וגיבורי התרבות הדתית, למלא תפקידים מרכזיים בחיי התרבות גם של "חילוניים" או אנשים חופשיים משמירת מצוות והלכות דתיות. בחלק גדול מהספרות והאמנות, אשר נוצרה במשך שלושת אלפי שנים, מופיעות דמויות האלוהים למיניהם בחברת בניהם ואימותיהם, נשיהם ובני לוויה שלהם, בכל הדרגות והתפקידים שממלאים אלוהים במערכות האמונה של בני האדם. אפילו אלוהים בלעדי, כאלוהי ישראל והנצרות, מופיע ביצירות ספרות ואמנות רבות שנוצרו בתרבויות אלה בחברת ישויות אלוהים אחרות. אך גם אלוהים שנוצרו וחיו בדתות שכבר אינן רווחות בעמי המערב מזה אלפיים שנה - כמו הדתות הפוליתאיסטיות של יוון, מסופוטמיה ומצרים - ממשיכים למלא תפקידים בתרבות המונותאיסטית, או בתרבות המערבית, שהשתחררה ברובה מהדת המונותאיסטית.

מבוכת הנשאלים אם הם מאמינים באלוהים

הורים ומורים חילוניים רבים, המאמינים באדם כמקור הסמכות הבלעדי, כיוצר האלוהים וכגיבור של יצירות מיתוס וספרות, מרגישים לעיתים מבוכה כשהם מתבקשים לענות על השאלה, הפשוטה לכאורה, אם הם מאמינים באלוהים.

השאלה אינה פשוטה כמובן, כיוון שאינה חד-משמעית. האם השואל מתכוון לאמונה באלוהים פרסונלי, אב ומלך היושב על כס מלכותו מוקף במלאכי השרת וברבי-מלאכים כמטטרון, ענפיאל, מיכאל וגבריאל? או: האם הכוונה היא לאמונה בישות מופשטת מכל צורה ומושג, כפי שמציע המורה נבוכים, או: האם השאלה אם מישהו מאמין באלוהים מתכוונת לאמונת שפינוזה או איינשטיין באלוה שהוא החוקיות שבטבע, הפלא שאין מביניו יכולים להרגיע התפעלותם ממנו.

המבוכה לנוכח השאלה "האם הינך מאמין באלוהים?" נובעת מחוסר ההתמצאות של השואלים, שאינם מודעים למכלול האפשרויות הטמונות בשאלה הזאת, ואינם מכירים בדרך כלל את אפשרות האמונה באלוהים כיצירה אנושית עשירה ורבת פנים, אחד הביטויים הרבים של כושר היצירה האנושי.

אדם, המאמין כמוני באדם, כיוצר תרבותו ואלוהיו, יודע כי אין הוא יכול להתעלם מנוכחות האלוהים בתרבות היהדות החופשית, גם אם אין הוא מאמין בכוחו של אלוהים כגורם עצמאי, בלתי תלוי, בעל רצון או כוונה או כוח ציווי, אשר יש להתפלל אליו או לברכו או לציית לו.

אלוהים בורא את המאורות הגדולים
פרסקו מאת מיכלאנג'לו בונאורוטי, אמן איטלקי, 1564-1475
הקפלה הסיסטינית, הוואתיקן, רומא, איטליה

אמונה היא עניינו האישי של כל אדם

אמונה היא עניינו הפרטי של כל אדם. אפילו דת ההלכה היהודית אינה מחייבת אמונה ודעה, אלא רק מעשים, שהם ציות למצוות בני אדם המדברים בשם אלוהים, או המאמינים שאחרים דיברו בשמו. היהדות כתרבות פלורליסטית מקבלת ומעודדת את המחלוקת וריבוי הדעות והאמונות. ביהדות הדתית והחופשית מדת רווחות על כן דעות ואמונות רבות, שונות ומנוגדות אלה לאלה תכלית שינוי.

האם מאמינים, ועומדים על כך, כי כל הצדדים במחלוקת שביהדות אומרים דברי אלוהים חיים, גם כשמשמעות דבריהם היא כי אין לאלוהים מחוץ ליצירות הספרות והאמנות שעיצבוהו וממשיכות לעצבו ? מאז ר' עקיבא ור' אלישע בן אבויה ועד השל, בובר וברנר, הגו יהודים דתיים וחופשיים מדת באלוהים, עיצבוהו במיגוון מושגים, צורות ודמויות, מילוליות, פיסוליות וציוריות, קראו בשמו בשירים וסיפורים דתיים ואתאיסטיים כאחד, כללו אותו במחשבותיהם ובביטויי רגשותיהם האינטימיים ביותר. אנו ממשיכים מסורת זו ומאמינים כי היא עשויה לתרום להתוודעות ליהדות כתרבות ימינו, כשם שהיא יכולה לתרום להתוודעות מחודשת עם היהדויות בכל עידני תולדותיה של תרבות העם היהודי.