מה הם חושבים על הדת, אלוהים?

להודות על האמת, זה נשמע קצת אנכרוניסטי ומיותר. להסתובב ברחובות ולהטריד אנשים בשאלות על הדת ועל אלוהים? בכל זאת, אנחנו על סף המאה העשרים ואחת, ולא איפה שהוא במאה החמש עשרה. אבל, עשרים וחמישה חברי כנסת דתיים, מימסד דתי אגרסיבי ומאמצים אינטנסיביים להחזרה בתשובה בפתחם של בתי ספר חילוניים (ועוד ועוד ועוד ועוד) גורמים לנו להתייחס לנושא ברצינות. מה זה ברצינות? יצאנו לרחוב ושאלנו אנשים מה הם חושבים על אלוהים ועל הדת.

עוד הערה אחת לפני שאנחנו עוברים לרחוב: איש באמונתו יחיה. עם זאת, אנחנו רוצים לומר, בפשטות, שלהאמין באלהים פרסונלי, שאיכפת לו אם אנחנו נוסעים בשבת או אוכלים שרימפס ביום חול, שאיכפת לו אם אנחנו יהודים אורתודוכסים או רפורמים, שאיכפת לו אם בית המקדש עומד על תילו או לא (וכו' וכו') אלה ללא ספק שטויות, והגיע הזמן שכל חילוני יגיד את זה בכל רם. בינינו, גם הרבה מאד דתיים חושבים כך. הבעייה היא עם אלה שלא רק מאמינים בשטויות האלה, אלה גם אומרים בקול רם שהם יותר מוסריים בזכות האמונות הטפלות והתפלות האלה. אני בטוח שחלק מכם מזדעזעים לקרוא מה שרובכם חושבים אבל אף אחד לא מעיז לומר, גם לנו זה היה קצת קשה בהתחלה, אבל הבנו שחשוב להגיד את זה.

סוף סוף הגיע תורו של משאל העם: בואו ונשמע מה אמרו על הדת ועל אותו אלהים פרסונלי כל מיני אנשים מהרחוב.

אלברט איינשטיין (1879-1955), גדול הפיזיקאים מאז ומעולם: "זה היה כמובן שקר, מה שקראתם על אמונותי הדתיות, שקר שחוזרים עליו בשיטתיות שוב ושוב. אני לא מאמין באל פרסונלי ומעולם לא הכחשתי זאת, אלא הבעתי זאת בבהירות. אם יש משהו בי שניתן לכנותו דתי, זוהי ההערצה הבלתי מסוייגת שלי למבנה היקום ככל שהמדע שלנו מסוגל לחשוף אותו".

תומס ג'פרסון (1743-1826), סופר, מדען, מחנך ונשיאה השלישי של ארצות הברית: "הדתות כולן דומות - מבוססות על אגדות ומיתולוגיות".

זיגמונד פרויד (1856-1939), מגדולי הפסיכיאטרים בהיסטוריה וחלוץ הפסיכואנליזה: "הדת היא נוירוזה קולקטיבית".

מרק טווין (1835-1910), מגדולי הסופרים האמריקאיים:"אם יש אלוהים, הוא בריון מרושע".

ג'יימס מדיסון (1751-1836), נשיאה הרביעי של ארצות הברית: "שעבוד לדת כובל ומחליש את המחשבה ועושה אותה בלתי כשרה לכל יוזמה נאצלת".

וולטר (1694-1778), מחזאי ופילוסוף צרפתי: "האדם יצר את האלוהים בצלמו, עשינו אותו חסר צדק, קנאי, מפתה, בלתי יציב, מלא הבל, ברברי ממש כמותנו".

דוד בן גוריון (1886-1973): "אני רואה בקיומה של הקהילה האורתודוקסית בישראל אסון וסילוף. . . אני כמעט בטוח שהרוב בארץ רחוק מאוד מהאורתודוקסים. . . . משטר הבחירות הנפסד הקיים בארץ הקנה למיעוט פוליטי כוח פוליטי שלא מגיע לו כלל. . . ורק בשל חוסר יוזמה, כך נדמה לי, של לא אורתודוקסים, שיש להם בכל זאת צורך ב'כנסייה', השתלטו פה האדוקים".

פול אוסטר, מגדולי הסופרים האמריקנים בני זמננו: "אני אדם חילוני, ואני מפחד מכל פנאטיות דתית מצד נוצרים אדוקים באמריקה, קנאים יהודים בישראל, או מוסלמים קיצוניים בארצותיהם. נראה לי שכל האנשים הפונדמנטליסטים האלה מתמכרים לכתבי הקודש שלהם, שהם ספרים מלאי סתירות, ובוחרים בפרשנות פשטנית אחת בלבד, וזה מקור כל הרוע. וכשהם תופסים כוח, העולם נעשה מקום שמסוכן לחיות בו. ואז אין דמוקרטיה, חופש ביטוי, סובלנות לדעות אחרות, ואי אפשר להתקיים יחד. זו הסכנה הגדולה של המאה העשרים ואחת".

כל הציטוטים האלה נלקחו מהגיליון הראשון של "אפיקורוס", כתב עת חילוני מיסודה של עמותת האתאיסטים בישראל.

ולסיום, ציטוט מפיו של הרב אברהם יצחק הכהן (הראי"ה) קוק, המנהיג הרוחני של הציונות הדתית. כיוון שברור לכולנו מה אמר כבוד הרב על האמונה, החלטנו להביא מדבריו בשני נושאים. הראשון - על ההבדל בין יהודי לגוי ("אורות" - ישראל ואומות העולם, פרק ה', פיסקה י', עמוד קנ"ו, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ב):

"ההבדל שבין הנשמה הישראלית, מאווייה הפנימיים, שאיפתה, תכונתה ועמדתה ובין נשמת הגויים כולם, לכל דרגותיהם, הוא יותר גדול ויותר עמוק מההבדל שבין נפש האדם ונפש הבהמה, שבין האחרונים רק הבדל כמותי נמצא, אבל בין הראשונים שורר הבדל עצמי איכותי."

וכך אמר הראי"ה קוק על "ההבדל הערכי" (!) בין האישה לגבר ("עולת הראי"ה" ע"א):

"וכמה מידות עליונות וטובות, וכמה אושר ומרחב יש בחלק הטוב הזה של היות הנשמה נשמת איש פועל, יוצר, מחדש ומחייב פעלים והגיונים, שאיפות ומעשים, על פי עצמיותו הפנימית במערכי קדושתו - הנעלה מנפש האישה (לא נשמה) - הנחשבת כחומר לגבי הצורה - לעומת נשמת האיש הצורתית ורבה אי ההודאה המחויבת ליוצר הנשמה מכל איש ואיש, שלא עשני אישה".

יש לכם ציטוט מעניין? שלחו אלינו.