כרומוזום 2 ואלוהים השובב

מאת: ניצן

בגרעין כל תא של כל יצור חי נמצא "הקוד הגנטי" שלו - חלקנו מכירים אותו בשם המיתולוגי "DNA" שזה קיצור של מילה מאוד ארוכה בלועזית, שפירושה פחות-או-יותר "משהו משהו חומצת גרעין".

מבלי להיכנס לעומק לסוג של שיעור ביולוגיה: ה-DNA בנוי משרשראות ארוכות ומפותלות של אבני בניין הנקראים "נוקלאוטידים". רצפים שונים של נוקלאוטידים בשרשרת, שיש להם תפקיד מסוים בתכונות ובתורשה שלנו - מכונים "גֶנים" (ומכאן גם המילים "גנטיקה" ו"גנום"). הגנים הרבים מהווים חלקים מהשרשראות הארוכות שמכונות "כרומוזומים", ואלה נמצאות במספר קבוע בגרעינו של כל תא נורמלי של אותו יצור (בעל חיים, צמח, חיידק, פטרייה וכו').

הכרומוזומים שלנו מאורגנים בזוגות. בכל תא אנושי נורמלי יימצאו 23 זוגות כאלה, כלומר 46 כרומוזומים. אצל יצורים אחרים המספר עשוי להיות שונה. והינה באופן מפתיע מעט, אצל קרובנו הקופים למיניהם יש "כמעט" אותו מספר - 48 כרומוזומים.

כרומוזומים

למעשה, לא סתם יש לנו פחות כרומוזומים מאשר לשימפנזה. בחינה מדוקדקת מצביעה על כך שהדבר אירע לפני מספר מיליוני שנים, כאשר שני כרומוזומים התמזגו במהלך התהליך האבולוציוני. הבדיקה מעלה כי:

1. התבנית של כרומוזום 2 אצל האדם דומה להפליא לצירוף התבניות של שני כרומוזומים אצל השימפנזה.
2. לכרומוזום זה אצל האדם יש באופן חריג שאריות של "נקודת אמצע" נוספת, מהסוג שבכל כרומוזום נורמלי יש רק אחת.
3. לכרומוזום האמור אצל האדם יש "טלומירים" (אזורים המאפיינים קצוות של כרומוזומים) גם באמצעו.

אם נוסיף את כל זאת לאינספור הממצאים האחרים בדבר התפתחות הדרגתית של האדם מקוף קדום, נגיע למסקנה בדבר מיזוג הכרומוזומים. כמובן ש-(כמו שאומרים ה"בריאתנים") ייתכן גם שיש איזשהו "אלוהים" תבוני כזה או אחר, ששתל מלא שלדים וגולגלות שיגרמו לנו לחשוב שהאדם התפתח בהדרגה מקוף קדום, ואפילו טרח לברוא לאדם כרומוזום עם מאפיינים רבים כאילו בשלב כלשהו נוצר ממיזוג שני כרומוזומים של קוף קדום, כדי לבלבל אותנו עוד יותר. איזה אלוהים שובב!