הרמב"ם -
מה הוא אמר על קמיעות ולחשים

שואלים אותנו לפעמים מבקרינו הדתיים: אז מה, כל מה שאמרו חכמינו הקדמונים, אבות אבותינו - דברי הבל הם? רק מפני שהאמינו בהשגחה פרטית ובאלוהים בוחן כליות ולב?

ואנחנו עונים: ודאי שלא! טעו אומנם אבותינו באמונתם העיוורת לאלוהים "פרסונלי", אבל הם לא היו היחידים שטעו. כל חכמי העולם - כולם חשבו, למשל, עד לפני קצת למעלה מ-500 שנה, שכדור הארץ מצוי במרכז העולם. כמובן שאין להסיק מהטעות הזאת שכל דבריהם דברי הבל היו. דברי חוכמה רבים נאמרו על ידי אבותינו, ומדי פעם אנו מביאים באתר משהו מחוכמתם.

הינה, למשל, מה שאמר הרמב"ם על ש"ס, הרב כדורי וחבר מרעיו, קמעותיהם ולחשיהם:

"ואל יעלו על ליבך הזיות כותבי הקמעות. ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטפשיים, שמות שהם מצרפים אותם, שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ומדמים שהם צריכים קדושה וטוהרה ושהם עושים נפלאות, כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי לאדם שלם לשמעם, כל שכן לסבור אותם."

הרמב"ם (רבי משה בן מימון, 1138/5-1204) מגדולי הרוח ביהדות בכל הדורות, מגדולי הרופאים בתקופתו. ספרו על בעיותיה העקרוניות של היהדות קרוי "מורה נבוכים", ובו הוא מסתמך בין השאר על אריסטו.

"וכאשר מצאו האנשים הרשעים והבערים את הלשונות הללו, מצאו מקום לשקר ולדבר, שמצרפים איזה אותיות שירצו ואומרים זה שם פועל ועושה, אם נכתב או נאמר באופן פלוני. ואחר כך נכתבו אותם הכזבים אשר בדה אותם הרשע הבער הראשון, והגיעו אותם הספרים לידי הכשרים החלשים הפתאים אשר אין להם קנה מידה להבחין בין אמת ושקר והצניעום, ונמצאו בעזבונם, וחשבו בהם שהם אמת כללו של דבר פתי יאמין לכל דבר."

(הרמב"ם, "מורה נבוכים")