היידר, גזענות
ואנשים אחרים המוכרים לנו היטב ומקרוב

מאת שירה ארצי, צוות אתר חופש

העולם, וישראל בתוכו, גועשים ורועשים: הגזען היידר עלה לשלטון באוסטריה. "אוסטריה" - מקפיץ אותנו הזיכרון ההולך ודועך. האין זו אותה ארץ בה נולד ומתוכה צמח גדול מרצחי העולם - אדולף היטלר יימח שמו וזכרו? האם הצליחו שישים שנה למחוק את זיכרון השואה אצל בני אומות העולם, שישתקו לנוכח עלייתו המחודשת של הנאציזם? ושוב הזיכרון שמתעמעם - "שכחו"? האם הם שכחו איך שתק צ'מברליין ונכנע להיטלר ובמו ידיו מסר לו את צ'כוסלובקיה כשה לעולה? והאם שכחו איך שתקו כל אומות אירופה כשהשואה השתוללה בקרבם ובשכנותם? ואיך שתקו בנות הברית "שלנו" ולא הסכימו להפציץ את משרפות אושוויץ, מיידנק ואחרים, על אף תחינות יהודי העולם, לחסל את אתרי ההשמדה הנאציים?

אבל לא רק הם שכחו, אלא גם בקרבנו, כאן והיום, קיימים בני אדם שכולנו "שוכחים", או לא רוצים לזכור, שהם גזעניים. אומנם, חס וחלילה לא כמו היטלר, כמותו טרם נולדה מפלצת-אדם, אבל כמו מין כזה היידר קטן, שגזענותו בפיו, וידיו ממתינות לעתיד.

"כמו היידר" אתה שואל? כן, כמו היידר ובדומה לו, אני עונה לך, אבל יש לי בעיה: כאן והיום מסוכן לפתוח את הפה. תאמר מילה - יתבעו אותך לדין, כמו שרוצים לעשות לשולמית אלוני. למה מסוכן? משום שבשלטון יושבים יהודים גזענים, וגם אלו שבשלטון שאינם גזענים, נכנעים לכל תכתיב ופליטת פה של אותם גזענים, שתסלחו לי - תופסים אותם בביצים - ביצי הכסף והשלטון, ולא נותנים שום אפשרות לעם היהודי היושב בציון להתנער אחת ולתמיד מהגזענות.

"על מה את מדברת" אתם שואלים אותי? תקראו ב"מעריב" מיום 3.2.2000: "במפד"ל זועמים על מנהיגת מרצ לשעבר, שהשוותה את המפד"ל לגזען היידר." - שולמית אלוני אמרה בקול ישראל: "המפד"ל ביסס במדינה אלמנטים גזעניים," והשר יצחק לוי הגיב "נתבע אותה" על שאמרה כי "המפד"ל קבעה אלמנטים גזעניים." - שולה - מה פתאום המפד"ל? האם המפד"ל כתב את התורה? המפד"ל ומפלגות דתיות אחרות בסך הכל כפו עלינו את חוקי ההלכה היהודית, שכוללים, מה לעשות, חוקים - "ציוויים" - גזעניים!!

את מי תתבע, אפוא, יצחק לוי? את שולמית אלוני או את תורתך "הקדושה"? שהרי מה קובעת ואומרת ומצווה לנו ההלכה היהודית: שיש הבדל בין אדם לאדם, שהיהודי עליון על בני עמים אחרים, שיש חובה להשמיד "את העמלקי" (מה זה עמלקי? האם מישהו מכם ראה אי פעם עמלקי? אבל זה טוב לייחס תכונת "עמלקות" לכל מיני זרים, תושבי האזור הזה, ערבים, עובדים זרים, עולים חדשים שדתם לא ברורה, כל מי שנתעב על זה שמבקש לתעב אותו - חשבו בעצמכם.)

מה כתוב על דוד המלך, כשנלחם בבני עמים אחרים שישבו באזור - המלך הקדוש "שלנו", ה"מוסרי", שלא לקח אשת איש ולא הרג את בעלה, זה שחיבר, כביכול, מזמורי תהלים שמשמשים מנטרות לאמונה בדבר החלמה וישועה ומה לא עוד? "שני חבלים להמית ומלוא החבל להחיות" (שמואל ב', ח' 2). מה זה "שני חבלים" ו"חבל" אם לא מידות של אורך ושל כמות? איך עמד המשחית הנאצי על הרמפה ובשלווה סטואית הניף ידו - "שתי קבוצות אלו ימינה" (למשרפות), "קבוצה זו שמאלה" (לעבודת פרך)??? במצוות של איזה עם קיימות עד עצם היום הזה מצוות של השמדת עם (מצוות השמדת עממי הארץ והעמלקים בתרי"ג המצוות של היהודי המאמין), מצוות "ולא תחייה מכשפה", ועוד.

"גזענות אצלנו?" אתם מרימים גבה. מי לא קרא ולא שמע איך אין מקבלים ילדים ממוצא אתיופי לבתי ספר שלנו, רק משום שהם לא עברו "גיור לחומרה"?? הנה מה שכתוב ב"מעריב" מיום 3.2.2000: "בית הספר הדתי חורב בפרדס חנה לא קיבל ילדים עולי אתיופיה כי הם אתיופים. הנהלת החינוך העצמאי טוענת: לא נקבל אותם עד שיעברו גיור לחומרה." - מי לא קרא או שמע איך יהודים בישראל סירבו ועודם מסרבים לקבור מי שאיננו יהודי? לכו ליומני חופש וקראו מה זו גזענות של יהודים בשם ההלכה היהודית!

אז אני כותבת מהבטן, ומאיר שלו כותב מהשכל, ומאיר שלו כותב הרבה יותר יפה ונבון ממני, מה לעשות - זה מה יש. אז בואו ונלך אל מאיר שלו, במוסף של ידיעות אחרונות מערב שבת 4.2.2000 ונקרא את המאמר הנפלא שלו "היידה היידר". אני אביא כאן רק טיפות אחדות משלו:

מאיר שלו מרגיע אותנו שאומנם האוסטרי היידר הוא "אישיות מתועבת ומיותרת", אבל גם אצלו (אצל שלו) הזיכרון הדועך מעלה מפעם לפעם איתות, שמזכיר לו שקיימת גם אצלנו ובתוכנו גזענות מתועבת. נדמה לו, לשלו, שהוא פגש באנשים דמויי היידר לא פעם כאן, בישראל. הוא נזכר בהתעללות בפועלים זרים כשהסתובב במשרד הפנים בתקופתו של השר סוויסה; הוא נזכר שראה את דמויי ההיידרים ברבנות, כשהם בודקים את טוהר הגזע של המועמדים לנישואים; נדמה לו שפגש בהם גם במשרד החינוך, בתקופתו של השר יצחק לוי (כן! צדקתם! זה בדיוק אותו יצחק לוי, שבכתבה מ"מעריב" 3.2.2000 תקף את שולמית אלוני, ובשמו הורתה המפד"ל לעורך דינה לפתוח בהליכים משפטיים נגדה.) - פגש בהם כשהם מכינים רשימות שחורות של תלמידים שהם לא בדיוק יהודים (כמו מה שקרה השבוע בבית הספר בפרדס חנה); הוא גם נזכר בהם כשמנהלת בית ספר מסוים בישראל גידפה והעליבה תלמידים ממוצא אתיופי; הוא גם נזכר בהם כשבכנסת ישראל מישהו, לא ערבי, הציע לעשות טרנספר לערבים, וכשמישהו אחר, גם הוא יהודי, אז חבר כנסת, עשה חגיגת פורים בחברון כשעשרות "עמלקים" נשחטו בידי יהודי דתי "קדוש". צר לי, אבל אני גם נזכרת, תסלחו לי, ברוצח הנתעב של יצחק רבין זכרונו לברכה, שביצע את הרצח לכאורה וכביכול בשם צו הלכתי יהודי.

מאיר שלו מסיים את הקטע: "והאמת היא שאם לא הייתי יודע שזה היידר, הייתי נשבע שזה מישהו מאיתנו. אבל אנחנו? ככה יהודים מתנהגים? נפלתם על הראש? ברור שזה היידר, אחרת לא יכול להיות."

איך לקח לי את המילים מהפה, איך, המאיר שלו הזה. איזה שכל יש לו ולי אין! כל כך רציתי לרוץ ברחוב ולצרוח את המילים האלה שלו מול הרבנות, מול משרד הפנים, מול משרד הדתות, מול ראש הממשלה ומול משרד המשפטים - אבל מאיר שלו לקח לי את המילים!

אתם מוזמנים לקרוא עוד -
בתחתית הדף המספר על הספר "חמורו של משיח" - כאן.