הצעת החוק לקביעת מזוזות במוסדות ציבור

הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת יעקב ליצמן (יהדות התורה) לקבוע מזוזה בכל מוסדות הציבור, במיוחד בבתי ספר, שעברה בקריאה טרומית, נומקה על ידו כך: "שבכל הדורות ידעו שאין בית ללא מזוזה, כתוב בתורה 'וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך'".

ראשית דבר, נזכיר למר ליצמן את תלמודו ששכח. מבני ציבור פטורים מהמזוזה והמברך עליהם נושא את שם ה' לשווא. כך פסק הרמב"ם: "עשרה תנאים יש [צריכים להתקיים] בבית, ו[רק] אחר כך חייב הדייר בו לעשות לו מזוזה; ואם חסר תנאי אחד מהן, פטור מן המזוזה. ואלו הן: ... ויהיה עשוי לדירת אדם ... ועשוי לדירת קבע" (הלכות מזוזה פ"ו ה"א). כלומר רק בית המיועד למגורים קבועים חייב במזוזה. בתי ספר ומבני ציבור אינם מיועדים למגורי קבע ולכן פטורים הם ממזוזה. ולא רק בתי ספר פטורים ממזוזה, אלא אף בתי כנסת פטורים, כפי שנפסק בשולחן ערוך: "בית הכנסת, אם יש בו דירה לשום אדם, חייב במזוזה" (יורה דעה, סימן רפו סעיף ג). אך אם אין בבתי הכנסת אדם שגר וישן שם - פטורים מהמזוזה.

אפילו בית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, היה ללא מזוזה. כפי שמעיד התלמוד במנחות, דף ל"ג. ועוד דבר חשוב צריך לדעת: מבני הציבור בישראל שייכים לכל אזרחי ישראל - יהודים ושאינם יהודים - וההלכה פוטרת בכגון דא אפילו בתי מגורים: "בית של ישראל ועובד כוכבים [גוי] פטור ממזוזה" (יורה דעה, סימן רפו סעיף א).

מזוזה: מה כתוב שם?

ח"כ ליצמן מוסיף נימוק נוסף להצעת החוק: "אם כל הדורות ידעו שזאת [המזוזה] שמירה על הבית קל וחומר היום כשהמצב הביטחוני קשה". כך חבר כנסת חרדי שבוחריו אינם מתגייסים לצה"ל מודה שהמצב הביטחוני קשה. ובמקום להציע הצעה אופרטיבית ועיניינית, רוצה הוא לחוקק לנו חוק להניח קמע בפתחי בתי הספר להגנת תלמידי ישראל. ועל כך אומר הרמב"ם: "... לא די להם שבטלו המצוה, אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקב"ה ואהבתו ועבודתו כאילו הוא [המזוזה] קמיע של הניית [הנאת] עצמן, כמו שעלה על לבם הסכל שזהו [המזוזה] דבר המהנה בהבלי העולם" (הלכות מזוזה פ"ה ה"ד).

אך לא את שגיאתו בהלכה באתי להזכיר, אלא את מטרת שליחותו לכנסת ישראל. ליצמן, כשליח של החברה החרדית, שכח שכל ייעודו בכנסת הוא להיות "שתדלן" עבור בוחריו, ולא לחוקק חוקים בבית המחוקקים שערכי היסוד שלו הם על פי הערכים הנאורים "חופש דת ומצפון". כפי שהסביר זאת אחד מחשובי הרבנים הליטאים, הרב חיים שאול קרליץ ז"ל: "עלינו לזכור דבר אחד יסודי - כל כולה של הכנסת, היא נגד התורה. עצם הדבר שקמים להם בני אדם ומכריזים כי הם המחוקקים, זהו נגד תורה מן השמיים ... גם אם יצביעו בכנסת בעד קיום מצוות, זהו נגד התורה ... כל החוקים שבדו להם בני אדם מלבם, בהצבעה של רוב לכאן או לכאן, זהו נגד התורה ... הנציגים בכנסת הם 'שתדלנים' שלנו [ולמרות היותם חברי כנסת] אין בכך כל הכרה בקיומו של מוסד זה ששמו 'בית המחוקקים'" (יתד נאמן 31.05.00).