מניין - טוויסט בעלילה

מאת: ניצן

"מניין"... כולנו מכירים את זה. חלקנו מן הסתם גם זכה בהזדמנות זו או אחרת להתבקש לסייע בהשלמת "מניין". יש תפילות, כך מתברר, שמאמינים יהודים אורתודוקסים צריכים עבורן עשרה זכרים יהודים מעל גיל בר-מצווה.

המקור ל"עשרה" הוא מלאכת מחשבת של הפעלה כפולה של המידה המכונה "גזרה שווה" בשיטה התלמודית. ניתן למצוא את ההסבר במסכת 'ברכות' דף כ"א עמוד ב':

ובתרגום חופשי: איך אנו יודעים שעל אדם יחיד נאסר להתפלל בתפילות קדושות? כי נאמר "ונקדשתי בתוך בני ישראל". כל דבר שבקדושה לא יהיה עם פחות מעשרה אנשים. מאיפה זה נלמד? כי אמר הרב אחיו של רבי חייא בר אבא "היכן באה המילה תוך?" תוך כתוב כאן "ונקדשתי בתוך בני ישראל" וכתוב שם "הבדלו מתוך העדה הזאת" אם כאן עשרה אז גם כאן עשרה.

לא הבנתם... נכון? אולי ההסבר הבא ידגים זאת טוב יותר:

המילים "לעדה הרעה הזאת" בסיפור המרגלים מתייחסות לעשרת המרגלים (שנים עשר מרגלים, פחות יהושע בן נון וכלב בן יפונה "הטובים"). המילים "העדה הזאת" בסיפור קורח ועדתו מתייחסות לעדתו של קורח. והמילה "תוך" מופיעה גם בסיפור קורח ועדתו, וגם בציווי "ונקדשתי בתוך בני ישראל". הגמרא דורשת שה"עשרה" הוא גזרה שווה על פני שלושה מראי מקום שונים. ללומדי המתמטיקה שבינינו - זה אולי מזכיר את עקרון ה"טרנזטיביות" (ה"העברה") של יחסים.

מה אנו למדים? ראשית, שחבל שהתלמוד לא נכתב בצבעים. אבל מה שחשוב יותר הוא שבשיטה דומה ניתן גם להגיע למסקנות שונות לגמרי לגבי כמות האנשים הנדרשת - אם בכלל - לתפילה.

ועכשיו - לטוויסט בעלילה:

הה? או כמו שאמרו מטקבקינו: WTF?

אז זה עובד ככה: תני נתניהו: לאשר 10 בשביל מניין. תני שר חברא דנתניהו: מה יקרה אם מישהו פתאום ייאלץ לעזוב באמצע? תנו שרינו: כדאי להגדיל קצת. שיהיה 10 ועוד כמה. אבל עוד כמה? תני שר אחר חברא דנתניהו: שיהיה 19, כי אז אם יבוא עוד אחד יתפצלו לשני מניינים...

ויש שיאמרו: בעוד מאה שנה, זה יהיה אחד מהדברים שנממן את חינוכם בישיבות.