אדם שבדק את ביתו מחמץ לקראת הפסח ולאחר מכן ראה עכבר ובפיו חמץ שנכנס לביתו ויצא,
זהו הנידון בתלמוד:
שאל רבא: עכבר נכנס וככר לחם בפיו, ועכבר יוצא וככר לחם בפיו מהו?
האם נסבור שהעכבר שנכנס הוא העכבר שיצא, ולכן אין צריך לחזור ולבדוק שנית את הבית, או
שמא העכבר היוצא עכבר אחר הוא, והעכבר שנכנס נשאר בבית עם הלחם, וצריך לשוב ולבדוק את
הבית מחמץ?
ומעניין לעניין באותו עניין: מה הדין יהיה אם נכנס עכבר בצבע לבן ולחם בפיו, ועכבר שחור
יצא ולחם בפיו? הרי עכשיו ודאי שזהו עכבר אחר, ולכן צריך לבדוק את הבית מחמץ, או שמא
נסבור שהעכבר השחור אמנם עכבר אחר הוא, אבל אולי הוא חטף מהעכבר הלבן את הלחם ויצא
איתו, ולכן לא צריך לבדוק את הבית מחמץ?
ואם נסבור שעכברים מאותו מין וסוג אין דרכם לחטוף אחד מהשני לחמים, מה הדין אם נכנס
עכבר ויצאה חולדה ולחם בפיה, האם זהו לחם שחטפה מהעכבר שנכנס ואין צריך לבדוק, או שמא
אם היה זה הלחם מהעכבר הנכנס, היינו צריכים לראות גם את העכבר עצמו בפיה (שכך דרכה של
חולדה) ולכן סביר להניח שזהו לחם אחר ולכן צריך לשוב ולבדוק?
או שמא הסיבה שאין העכבר בפיה אלא הלחם בלבד, משום שמחמת הפחד העכבר השליך את הלחם
וברח?
ספקות אלה התלמוד השאיר ללא הכרעה ברורה...
מסכת פסחים, דף י', עמוד ב'
|