מדוע הטרוריסטים היהודים מחייכים כשהם נעצרים?

מאת ד"ר משה גרנות

כל מי שנעצר על מעשה פלילי - מכסה את פניו מפני המצלמה, שהציבור לא יראה אותו בקלונו. אבל לא כך נוהגים הטרוריסטים היהודים - כיגאל עמיר ואחרים - רוב העצורים היהודים על מעשי טרור מחייכים למצלמה. ומדוע? כיוון שהם בטוחים שהקדוש ברוך הוא מייסר אותם כדי שיזכו בגמול הנפלא המחכה לכל מי שמקדש שם שמיים. הם יודעים, והם אינם טועים, שזה בדיוק מה שכתבי הקודש מצווים אותם לעשות: לרצוח גויים, לרצוח הומוסקסואלים, לשרוף מסגדים וכנסיות, לזרוק חיתולים צוֹאִים ואבנים על מי שמפריע להם לעשות את כל המעשים האלה.

הרי כתוב מפורשות שהם לא רק רשאים לעשות מעשים אלה, אלא גם חייבים לעשות אותם: את עובדי עבודה זרה חובה להשמיד: "רק מערי העמים האלה אשר ה' אלוהיך נותן לך לנחלה - לא תחיה כל נשמה" (דברים כ' 16). אם נודע על איש או אישה שעובדים עבודה זרה - חובה לדווח ולסקול אותם באבנים (דברים י"ז 7-2); ושיא האבסורד: העדים שהעידו על הפשע הזה - ידם תהיה הראשונה להכותו (שם, פ' 7)! והרי יש כאן הזמנת רצח בחסות החוק!

מסופר בתנ"ך על שלושה אישים שרצחו עובדי עבודה זרה, ובעקבות כך זכו לגמול מהאל בכבודו ובעצמו:

פינחס בן אלעזר בן אהרן הורג ברומח את זמרי בן סלוא ואת כזבי בת צור המדיינית, ולא רק שבעקבות מעשהו נעצרה המגיפה (שפרצה בגלל עבודה זרה במחנה), אלא שאף יזכה הוא וזרעו לכהונת עולם (במדבר כ"ה 15-6).

אליהו שוחט 450 נביאי הבעל אל נחל קישון, ובעקבות כך "נרגע" האל, מפסיק את הבצורת ומוריד גשם (מלכים א' י"ח, 41-40).

יהוא מצווה את שרי יזרעאל לערוף את ראשיהם של 70 בניו של אחאב, והם מבצעים את הזוועה, מביאים את הראשים בדוודים, ושמים אותם בשני ציבורים פתח השער עד הבוקר (יהוא צריך לישון..., דאע"ש יכול לחוש רגשי נחיתות). את 42 אחי אחזיה מלך יהודה הוא שוחט אל בית עקד הרועים. אחר כך הוא קורא עצרה לעובדי הבעל, והורג את כולם; ועל המעשים הגדולים האלה מתגמל אותו האל: "יען אשר הטיבות לעשות הישר בעיניי ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב - בני רבעים ישבו לך על כיסא ישראל" (מלכים ב' י' 28-1). ובאמת מה יכול להיות יותר ישר בעיני ה' מטבח המונים?

והומוסקסואליות היא תועבה שעליה יש דין כרת: "ואת זכר לא תשכב משכבי אישה, תועבה היא... כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה - ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם" (ויקרא י"ח 29-22).

הדינים הדרקוניים האלה לא התרככו על ידי חז"ל, ואיך יתרככו - הרי הם דברי אלוהים חיים! בסנהדרין ע"ט ע"א - רוצח גוי פטור, ובתוספתא בבא מציעא, ב' ל"ג פוסקים שלא מצילים גוי מסכנת מוות; והרמב"ם מקבל את הקביעה המבהילה הזאת, ורק מתנה בכך שצריך לברר אם הגוי מקיים שבע מצוות בני נוח... (הלכות רוצח ושמירת הנפש ב' י"א; ד' י"א).

על הכנסייה השרופה השאירו עובדי אלוהים אלה את המילים "והאלילים כרות ייכרתון", מילים מהתפילה "עלינו לשבח" הנאמרת יום יום, ואף בתפילת המוסף לראש השנה. ייתכן שמחבר התפילה התכוון שזה יקרה לעתיד לבוא, אבל המציתים החליטו, כנראה, כי העתיד כבר כאן.

שלוש הדתות המונותאיסטיות מתבססות (כמו כל הדתות) על אגדות מופרכות, אך דורשות ציות מוחלט, והסמל שלהן - העקידה: למען האל נדרש המאמין לבצע את הזוועה הגדולות ביותר - לשחוט את בנו!

חבריי הדתיים שקראו את ספרי 'התנ"ך - כף החובה' התריסו נגדי שהאתאיזם הוביל אל זוועות הרבה יותר נוראות של הקומוניזם והנאציזם, והא ראיה: גם היטלר וגם סטלין היו אתאיסטים. אלא שיש בקביעה זאת החמצה גדולה: שתי התנועות המזוויעות האלו חיקו אחת לאחת את הדתות המונותאיסטיות: בראש כל תנועה כזאת עומד אמנם אדם, אבל הוא נחשב לאלוהים שאין לערער אחרי ציווייו; לשתי התנועות הייתה תורה דוגמתית, שלא ניתן לשנות, אלא רק לפרשן, ובשתי התנועות השלטון העריץ פולש לקרביים של הפרט, ודורש ממנו ציות עיוור. וכן, את כל הזוועות הם ביצעו מתוך שכנוע עמוק שזאת הדרך הנכונה.

מכל מקום, את החיוך של העצורים הנ"ל אני מבין, שאלה היא אם אנחנו מבינים באיזה בְּרוֹךְ אנחנו נמצאים אם בני עמנו מבקשים את חסדי האל בדרך דומה לזאת של אויבינו, אלה המצפים לשכר בגן עדן על כל זוועה שהם מבצעים.