יבנה בית המקדש
מאת: עמוס הרדוף
ט' באב חלף עבר לו, ומוחותינו התפנו שוב לחשיבה עניינית!
כדאי אם כך שניזכר בדבריו של אדם גדול, חכם שרגליו על הקרקע, שאמר "עניין האמונה נוגע לי מאוד מבחינה נפשית" והוא - ירחם
השם - היה פרופסור לכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים (ישעיהו ליבוביץ', על עולם ומלואו, עמ' 109-110, מיכאל ששר, הוצ'
כתר).
ומה אמר פרופ' ליבוביץ': הפלא הגדול בהיסטוריה של העם היהודי הוא שהיהדות לא נפגעה מחורבן בית המקדש ... מסתבר שיש ביהדות
דברים, היכולים להתקיים גם בלי המקדש, כגון: שמירת שבת, יום הכיפורים וסדר העבודה (שבבית המקדש) כולו אינו אלא עבודת
הכהן הגדול! משמע שהמקדש אף פעם לא היה מהותי ... יום הכיפורים הינו היום יומא בה"א הידיעה, אף על פי שמתוך שמונת
הפרקים שבמסכת יומא, שבעה עוסקים רק בעבודת הכהן הגדול. ולשום יהודי אחר אין חלק בעבודה זאת! ואסור אפילו שיהיה למישהו חלק
בה ... אם כן, שבע שמיניות בטלו ונשארה שמינית אחת, ובכל זאת יום הכיפורים נשאר עד היום.
קורבן אינדיאני
תומס קול - 1801-1848
משמע, כל שבעת הפרקים הקשורים בכהן הגדול, ובקורבנות, ובכהונה הגדולה, ובמקדש, ובקודש הקודשים וכו' - כל זה אינו מהותי.
אין לבניית המקדש שום קשר עם הריאליה של דת ישראל. כל אלה הבטלנים, שעוסקים בשאלה איך תופרים בגדי כהונה, במקום לשאול
בעניין מעמדה של האישה בעולמנו-אנו, אני רואה בהם סימן להתנוונות היהדות.
ואוסיף אני הקטן: לו היה המקדש קיים היום, היינו מקיימים בו, ברוב שמרנותנו, את כל פולחן הזבחים והקורבנות, והיינו נעשים
למוצג מוזיאוני נפלא של תרבותם של עובדי האלילים הקדומים. כדברי הרמב"ם: "הדרך המפורסמת בעולם כולו, שהסכנו אליה באותם
ימים ... לא הייתה אלא להקריב מיני בעלי חיים, באותם מקדשים, שהציבו בהן הצורות (הפסלים) להשתחוות להן ולהקטיר קטורת
לפניהם" (מורה נבוכים, החלק השלישי, פרק ל"ב). כדאי לחשוב!! לאן תביאנו המלחמה על המקדש...
אוגוסט 2018