ישראל של היום היא חברה שהולכת אחורה
ומאבדת את הצביון שקבעה לעצמה בהקמתה

למערכת חופש שלום,

שמי אושרי. את שמי המלא ואת כתובת האימייל שלי אבקשכם לשמור במערכת ולא לפרסמם. אני ירושלמי בן 18 ועומד להתגייס לצבא בעוד כחודש וחצי.

רציתי לשאול לדעתכם על מאבק לקיום יהדות תרבותית חילונית, המבוססת על ערכים מודרניים, ובכללם, הפסקת האונס המתמשך של הציונות והדמוקרטיה הישראלית בידי הדתיים. הכוונה היא לערכי ההתנחלויות, שמזיקים לדעתי למדינה, והפיכת צה"ל מצבא העם לצבא דתי. בניגוד מוחלט לצה"ל של שנת 1967 הצבא היום הוא דתי-פוליטי. מטרתי היא שבתור אתאיסט ולוחם בעתיד, המתכוון גם לצאת לקצונה ולחתום קבע לשנה לפחות, אוכל לנסות מעט לשנות את המצב הקיים. לדוגמה - יש כיום בצה"ל גדוד לוחם, שמעדיף את הוראות הרבנים מאשר את הוראות מפקדיו הבכירים כאשר ישנה סתירה בין השניים. וכמובן, אונס הצדק של תהליכי הגירושים בידי חבורת חשוכים שעיקר מעלתם בחיים מסתכם בכך שהם נולדו זכרים...

ישראל של היום היא חברה, שבערוב שישים שנותיה הולכת אחורה ומאבדת את הצביון שקבעה לעצמה בהקמתה, חברה שנכנעת לקונפורמיזם הברור של הדת ("כי הם קול המוסר במדינת היהודים"), ומקבלת באהבה את כל גחמותיהם של הדתיים, גם הביזאריות ביותר.

קיים אפוא צורך חיוני ודחוף בשינוי דרכי החשיבה המקובלות בציבור.

כמי שעד לתהליכים שליליים שעוברת ירושלים (למשל - התחרדותה של רמת אשכול, קווי האוטובוסים המפרידים בהם נאלצתי לנסוע בהם בדרכי לבית הספר בשכונת רמות, בתקופה בה למדתי בתיכון, ערבי בריכה מופרדים במתנ"סים וכמובן - קופות מופרדות בסופר השכונתי בשכונת רמות ועוד) אני רוצה לחזק את ידיכם, אנשי 'חופש', ולהציע מספר הצעות נוספות:

1. לקראת הבחירות ההולכות וקרבות, לקדם, לחזק ולעודד הצבעה למפלגה שלא תצטרף לקואליציה עם ש"ס, יהדות התורה וחבר מרעיהם;
   
   
2. לדאוג לקדם תרבות ישראלית, בייחוד יהודית חילונית וציונית, הכוללת מסורת חגים ברוח מתקדמת. לדוגמה, שפסח יחוג כחג החירות, ולא כסגידה עיוורת לדת;
   
   
3. וכמובן "מסחרת" הכשרות שלא תיאמן. את מוצרי הבצק בתקופת חג הפסח - אני עוד מסוגל להבין, אבל בחיי שלא ברור לי למה כל שנה אנחנו צריכים לקנות לסבתי מוצרי ניקיון כשרים לפסח במחיר יקר יותר מאשר כאלו שאינם כשרים - ולעתים אף אותם מוצרים שנמכרים כשבועיים לאחר צאת החג;
   
   
4. שאיפה למדינה יהודית שתתנהל על פי הרעיון המקורי שהגה הרצל ב"אלטנוילנד" = הפרדה מוחלטת בין דת למדינה, וקיום אורח חיים חילוני ותרבותי במדינתנו ההיסטורית;
   
   
5. לשאוף לחינוך יהודי מתקדם וליברלי גם בבתי הספר (אני, לדוגמה, למדתי לקראת יחידה בודדת במחשבת ישראל גם מעט מהגותו של שפינוזה) מתוך שיוון ערך "המדינה היהודית" ל"מדינה הדמוקרטית" ולא ההפך, כולל הפסקת האפליה של קהילת הלהט"ב (לסביות, הומואים טרנסג'נדרים וביסקסואלים - מונח משפטי בינ"ל המקובל גם כ-LGBT), אפליית נשים על ידי הרבנות בענייני נישואין וגירושין (מכרה שלי מחוייבת לשלם לפרודה שהתעלל בה נפשית סכום פיצויים על מנת לקבל ממנו גט ולהמשיך בחייה, המצב נמשך כבר למעלה מ-5 שנים של תהליך גירושין ברבנות בתוספת כ-8 שנות נישואין), קביעת מהותה של האישה כ"עקרת בית שהיא גם מכונת ילדים ומפרנסת יחידה למשפחתה" וגם -"דוחה תורה" כאשר היא אינה עוטפת את שיערה במטפחת ומרשה לעצמה ללבוש לבוש "שאינו צנוע", וכמובן, הקהילות הלא יהודיות במדינה שקשרו גורלן עימה ברוח מגילת העצמאות];
   
   
6. וכמובן לעזור יותר לאלו שנזקקים לתמיכה בגלל כפיית הדת ופגיעה בהם ובבני משפחותיהם. לי לדוגמא לא היה לאן לפנות כשהחלטתי להתפטר מעבודה במסעדה כאשר משגיח הכשרות, בגיבויו של בעל הבית, חייב אותי להגיע עם כיפה, כדי לא לפגוע ברגשות הדתיים האחרים שסועדים במקום.
   
   

אודה לכם אם תפרסמו מכתב זה -

בברכה,
אושרי.