אם אשכחך ניקוסיה תשכח ימיני

הערת המערכת: מאמר זה נכתב לחודש אוקטובר 2002 "והתיישן" במרתפנו במשך תקופת מה. עם זאת, משום מה נראה שהוא רק השתבח עם הזמן ונכון היום יותר מתמיד.

היום חוגג העם הקפריסאי את יום עצמאותו. ככל הנראה בעולם אין עם הראוי יותר מלהודות למזלו הטוב על קרבתה של קפריסין אליו מאשר העם היהודי החי בישראל ומאשר הציבור החילוני בישראל.

כבר מספר עשורים שקפריסין משמשת אי של פליטים ושל נרדפים. פליטי ממשל חשוך שאינו מוכן להתגמש. פליטי נציגים פוליטיים ממפלגות חילוניות שהחליטו שאינטרסים פרלמנטריים צרים חשובים בעיניהם יותר מאשר סיפוק צרכיו של הציבור החילוני אשר שולח אותם לכנסת כנציגיו. פליטי מערכת דתית שקפאה על שמריה ואינה מצליחה להבין כי היהדות הלכה תמיד עם רוח העם, ואם רוח העם השתנתה גם על מנהיגיו להתחיל ולשנות את אופן חשיבתם.

קפריסין היא אי המקלט של כ-8000 זוגות ישראליים בכל שנה (הערה), המהווים בין 25-20 אחוזים מכלל הזוגות הנרשמים כנושאים בישראל בכל שנה. כמחצית מהם יכולים היו להתחתן בישראל אם רצו, אך הרגישו כי טקס הנישואין האורתודוכסי אינו משקף עוד את השקפת עולמם ואת דרך חייהם היהודית המודרנית. אחרים יצאו לקפריסין משום שלא יכלו התחתן בישראל, דוגמת זוגות עולים חדשים החיים עמנו כבר מספר שנים ונוטלים חלק חשוב בכל תחומי החיים, אך הרבנות (ויחד עמה הממשל בישראל) מטילה ספק ביהדותם.

המתחתנים בקפריסין אינם מקבלים פתרון מלא - נישואיהם הם נישואין אזרחיים בלבד, ומוכרים רק עבור רישום בחוק הישראלי (לאחר המרה פשוטה במשרד הפנים). גם במקרה של גירושין הנישואין בקפריסין אינם תקפים, והרבנות היא הסמכות היחידה אשר מוסמכת לגרשם זו מזה.

קפריסין איננה אי של תענוגות עבור הזוגות הנישאים בה. נהפוך היא - קפריסין מסמלת עבורם השפלה: מעין שארית פליטה לא חשובה בישראל. הזוגות אשר נאלצים דוקא ביום כה חשוב ומשמעותי עבורם להתחתן בגלות עושים זאת ללא משפחתם וחבריהם סביבם, ובשפה זרה ובצורה מנוכרת למדי. ההשפלה מתעצמת עוד יותר לנוכח העובדה שרוב רובם של הזוגות הישראליים הנישאים בה הם הטובים שבבנינו ובנותינו: אנשים שתמיד עסקו בפעילות קהילתית או התנדבותית, אנשים ששירתו את המדינה בהגנה, בחינוך ובתרבות, אנשים עובדים ומשלמי מסים, אנשים שעתידה היהודי הליברלי של מדינת ישראל חשוב ומשמעותי מאד עבורם. ודוקא את אלה שולחת המדינה לקפריסין.

חלק גדול מן ההשפלה מתבטאת גם בסכום הגדול והמיותר (6,500 ש"ח לכל הפחות) שנדרש של זוג חילוני לשלם על מנת להרשם לנישואין בקפריסין. זוגות אלה אינם ידועים בדרך כלל בעושר רב, ועל פי רוב הם סטודנטים שכל רצונם הוא לשרוד בתקופת לימודיהם. ההוצאה המיותרת הזו נתפסת גם היא בעיני צעירים חילונים רבים כיריקה בפרצוף וככסף מיותר שמועבר לממשלת קפריסין ולכיסם של בעלי הון (בחברות תעופה, מלונות וכד') במקום להיות מושקע בישראל.

הרגשת ההשפלה והניכור ממדינת ישראל ומתרבות ישראל שעוברים הזוגות שנאלצים להנשא בקפריסין מובילה לדבר חמור נוסף: רבים מהם מוותרים הלכה למעשה על כל קשר עם היהדות. הם רואים ביהדות תרבות וחברה צרת אופקים, שלא הצליחה ליצור עבורם פתרונות טובים ומעשיים ולא היתה מוכנה להוות את המכשיר שיאפשר להם לחיות חיים נעימים ובעלי משמעות בכלל הקולקטיב היהודי. את האנשים הללו הפסדנו כולנו כחברה. הם נוטרים ליהדות ולכל נציגיה הבלתי-רלבנטיים טינה רבה, ונכון לעכשיו בצדק רב.

את גזירת נישואי קפריסין אפשר וכדאי לבטל בשתי צורות עיקריות: הראשונה - על ידי לקיחת אחריות חברתית על תחום הנישואין בישראל, מבלי לקיים כל קשר עם הרבנות הראשית. כיום ניתן למצוא בחיפוש פשוט בכל מנוע חיפוש באינטרנט אפשרויות נישואין טובות, נעימות ומשמעותיות ברוח יהודית חילונית, רפורמית או קונסרבטיבית. אפשרויות אלה מצביעות על הצורך האדיר בשינוי תחום הנישואין בישראל ובהפרטתו לציבור הרחב, תוך עריכת שינויים מהותיים בטקס המסורתי יחד עם שמירה על סמלים וברכות עתיקים.

הדרך השניה וההכרחית היא הבהרה ברורה לנציגי הציבור החילוניים, באשר הם, כי הציבור החילוני לא יסבול עוד התעלמות מצרכיו בתחום האישות, וכי הוא יתעקש על מציאת פתרונות רלבנטיים עבור חיים יהודיים מודרניים עבורו מבלי שיצטרך לגלות למדינות זרות. נציגים ומפלגות שלא יתמכו באופן פעיל בקידום הזכויות הבסיסיות של החילונים בישראל ימצאו את עצמם עד מהרה בלתי רלבנטיים וחסרי תומכים ויענשו את עונשם הפוליטי.

ועד אז נודה לממשלת קפריסין, אשר במשך העשורים האחרונים וגם היום מקבלת רבבות ישראלים לחיקה ומאפשרת להם לממש את זכויות האדם במקום שבו המדינה היהודית והדמוקרטית נכשלת במתן הכלים הדמוקרטים לממש את זהותם היהודית של צעיריה החילוניים. וכל עוד תמשיך המדינה היהודית להתעלם מן הצרכים הבסיסיים של רבים מאזרחיה, נעלה את ניקוסיה על ראש שמחתנו, ואם נשכח אותה ואת השירותים שסיפקה לנו תשכח גם ימיננו ותדבק לשוננו לחכנו.

הערה: (השערה) על סמך מכתבו של ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, רפאל כהן, ליו"ר חמד"ת מתאריך 16/12/1999, לפיו בשנת 1998 קרוב ל-5000 זוגות נישאו בחו"ל בנישואין אזרחיים ואחר כך נרשמו בישראל במשרד הפנים.  (חזרה)

* יפתח שילוני הוא מנהל מכון הטקסים החילוני www.tekes.co.il נכון לזמן כתיבת המאמר.