שעשועים של מודעות

הביצה והתרנגולת

מאת: ד. ניצן

זהו פרק מתוך הספר "שעשועים של מודעות".
© 2012 כל הזכויות שמורות למחבר, ד. ניצן
מותר להעתיק ולהפיץ את הספר הזה בגירסתו העברית בלבד, בכל אמצעי, בתנאי שלא ייעשה בתוכנו שינוי כלשהו.

'היתה לי פעם נערה, או שמא עלי לומר היה לה אותי.'
-- 'יער נורבגי', החיפושיות, ג'ון לנון ופול מקקרטני, 1965

ההומיקרוסל הוא יצור חד-תאי שהאבולוציה פיתחה בתקופה מאוחרת יחסית. ככזה, הוא ניחן במספר תכונות מרתקות במיוחד, שאינן נחלתן של מרבית היצורים החד-תאיים.

ההומיקרוסל מופיע כזכר או כנקבה. כמו במקרים רבים אחרים, קיימים גם אצל ההומיקרוסלים הבדלים משמעותיים בין הזכר לנקבה. מספר הזכרים גדול הרבה יותר ממספר הנקבות, אך בתמורה לזאת הם קטנים באופן משמעותי בגודלם הפיזי וגם בעלי יכולת תנועה משופרת בהרבה. שני המינים מבלים את מרבית חייהם חבויים בתוך גופם של בעלי חיים גדולים.

דרך רבייתם של ההומיקרוסלים היא מרתקת במיוחד. כאשר תנאי הסביבה מזמנים הומיקרוסלים זכרים בסביבתה של נקבה, הם מנסים 'להתקיף אותה' כביכול, ולנצל את גודלם הפיזי הקטן על מנת לחדור בפועל אל תוכה.

הדבר המופלא הבא שקורה לאחר חדירה כזאת הוא שההומיקרוסלים המאוחדים מתפתחים לידי יצור ביניים זמני רב-תאי, לו הם מעניקים מספר תכונות קריטיות להתפתחותו של המין. ביניהן, היכולת לייצר הומיקרוסלים רבים חדשים, ומנגנונים משוכללים שתורמים להישרדותו של המארח ולעידוד תנאים מתאימים ליצירת מצבים חדשים בהם יזדמנו הומיקרוסלים זכריים ונקביים יחדיו.

במקרים רבים מסיים המארח הרב-תאי את חייו הקצרים מבלי שההומיקרוסלים שבגופו הגיעו למצבי רבייה כמתואר לעיל. עם זאת, במקרים רבים אחרים נוצרת רביית הומיקרוסלים מחודשת והתהליך חוזר על עצמו עם דורות חדשים של הומיקרוסלים. טריליונים רבים של הומיקרוסלים קיימים על פני כדור הארץ, אולם רק מעטים מהם יחסית זוכים להשתתף בתהליך רבייה כנ"ל הכולל חדירה של הומיקרוסל זכר אל תוכה של נקבה ויצירה זמנית של מארח רב-תאי. מיעוט זה מספיק כדי לגדל דורות חדשים ומשגשגים של הומיקרוסלים, זכרים ונקבות.

-- * -- * --

אם קראתם את הקטע האחרון בקפידה, ייתכן והגעתם בעצמכם למסר שהוסתר בו. ה'הומיקרוסלים' שאת שמם המצאנו כאן הם לא פחות ולא יותר מאשר תאי מין של בעלי חיים מתקדמים, אדם למשל. [1] ההומיקרוסל הזכר הוא תא זרע, וההומיקרוסל הנקבה - תא ביצית. המארח הרב-תאי הזמני במקרה זה הוא האדם בכבודו ובעצמו. תהליך הרבייה המתואר כאן הוא התהליך בו חודר תא זרע אל תוך ביצית ומפרה אותה.

'מה בא קודם - הביצה או התרנגולת?' מקשה אימרה ידועה. כמו באימרה זו, אין כל בעיה לדמיין עולם בו תא הזרע ותא הביצית הם הם היצורים האמתיים, ואילו אנחנו - בני האדם המפותחים - מהווים לא יותר מתוצרי ביניים, גידול זמני ענק שהם מגדלים על מנת לשרוד ולהתרבות.

עד כה אין בתמונת עולם זו כל חידוש, מלבד אולי קיומם של שני תיאורים שונים לאותו הדבר בדיוק. אבל הנה מגיעה הנקודה החשובה באמת: המאמרים והמחקרים הדנים ברמת ההתפתחות אליה הגיע המין האנושי, וגם אלה שדנים בחשיבה, אינטליגנציה ומודעות - רובם ככולם מציינים את המוח האנושי, מבנהו, גודלו ומורכבותו, כגורם העיקרי לתכונות מבורכות אלה. אנחנו מפותחים כי מוחנו מפותח. אלא שמבחינה עקרונית, כל המידע הנחוץ ליצירת מוח מורכב שכזה (ובתוכו גם כל המידע הנחוץ ליצירתה של מודעות מופלאה) מגולם ב'הומיקרוסלים' המיקרוסקופיים שלנו. בתא אחד בודד.

מבחינת תורת האינפורמציה, [2] כל המידע הנחוץ לנו וכל זרעי המודעות שלנו כבר מקודדים באותם יצורים. גם אם נשים ביצית מופרה ברחם מלאכותי עתידי על אי בודד בכוכב אחר, ללא כל גישה לכתבים של שייקספיר ולסרטים של היצ'קוק, עדיין יתפתח יצור מורכב ובעל מודעות. [3] כל כולה של המודעות מורכב ומסובך כמו חלק מיצור מיקרוסקופי חד-תאי בודד.

ההומיקרוסלים מנקודת מבטם, עושים בנו ובמודעתנו (אותה הם מפתחים באופן זמני) שימוש יעיל כדי להתרבות. העובדה הצדדית שמודעות זו מנוצלת גם כדי להנות, לסבול, לבנות מטוסים ולכתוב ספרים - היא דבר שולי, תוצאת לוואי חסרת משמעות מבחינתם.

-- * -- * --

עם או בלי קשר למודעות, ניתן להרחיב את התפיסה המרכזית של פרק זה גם לגורמי ההורשה עצמם - הגנים - המצויים בגרעיני התאים. בניסוייו המפורסמים של מנדל עם אפונת גינה, [4] נעלם צבע הזרעים הירוק מדור הבנים, אך חזר והופיע בדור הנכדים. פרופ' סטיב ג'ונס מיטיב לתאר תופעה זאת כך: 'לגורם ההורשה - הגן - יש מן הסתם קיום נפרד מזה של הכלי המעביר האותו, הצמח.' וגם כך: 'ייתכן כי לגבי חלקים מסוימים של דנ"א, מינים ביולוגיים אינם אלא מקום לחיות בו - יבשות גדולות של בעלי-חיים המחוברות ביניהן באמצעות סקס.' [5]

נכון לזמן כתיבות שורות אלה עוד טרם זוהה בוודאות גן שאחראי על פיתוח המודעות שלנו. אם בכלל קיימים גנים כאלה, הרי שניתן במידה דומה של הצלחה לתאר גם אותם כמי שעושים שימוש הן בתאים ('ההומיקרוסלים') הגדולים מהם והן בנו עצמנו למען המטרה הפשוטה להחריד של שרידות והתרבות. כמות האינפורמציה הדרושה במקרה זה ליצירת פלא המודעות - קטנה אפילו יותר.

לפרק הבא

[1] בלטינית/לועזית: 'הומו' = אדם, 'מיקרו' = קטן, 'סל' = תא.

[2] תורת האינפורמציה היא ענף של המתמטיקה העוסק בנתונים ומידע, קידודם ועיבודם. המתמטיקאי קלוד שאנון (Claude Elwood Shannon) נחשב לאבי ענף מתמטי זה.

[3] מבחינת יצירת מודעות, משפט זה נכון. עם זאת המידע המקודד בביצית המופרה מכתיב גם התפתחות כללית טובה יותר בסביבה הכוללת אהבת אם וגירויים חברתיים.

[4] גרגור מנדל (Gregor Johann Mendel) היה נזיר אירופאי מהמאה ה-19, שערך נסיונות בגנטיקה של צמחים. הנסיונות שערך באפונת גינה והתוצאות שהשיג בנסיונות אלה גרמו לכך שהוא נחשב ל'אבי הגנטיקה המודרנית'.

[5] ציטוטים מתוך פרקים 5 ו-6 בספר 'כמעט כמו לווייתן' ('Almost Like a Whale', נודע גם בשם 'Darwin's Ghost') של פרופ' סטיב ג'ונס (Steve Jones) משנת 1999, תורגם לעברית בשנת 2006.