שעשועים של מודעות

תכנית צמודה למדד

מאת: ד. ניצן

זהו פרק מתוך הספר "שעשועים של מודעות".
© 2012 כל הזכויות שמורות למחבר, ד. ניצן
מותר להעתיק ולהפיץ את הספר הזה בגירסתו העברית בלבד, בכל אמצעי, בתנאי שלא ייעשה בתוכנו שינוי כלשהו.

'סוג מסוים של אושר נמדד במרחקי מיילים.'
-- 'היי בולדוג', החיפושיות, ג'ון לנון ופול מקקרטני, 1969

המבחן המקורי של טיורינג בודק, כזכור, את קיומה של אינטליגנציה באובייקט הנבדק, יהא זה אדם או מכונה. המבחן 'המעודכן' - זה שהמצאנו בתחילת דברינו ואשר אינו קיים בפועל - בודק את קיומה של מודעות באובייקט. מבחן דמיוני זה בודק האם אותה מודעות קיימת, ולא עד כמה היא שם. במילים אחרות, זהו מבחן 'איכותי' ולא 'כמותי'.

בפרקים קודמים הבחנו בין קיומה לאי-קיומה של מודעות. זיהינו גם את האפשרות לסוגים שונים ('רמות' שונות ונפרדות) של מודעות. [1] בהתיחסנו לאותו סוג מסוים של מודעות שאנו מכירים היטב: האם אפשר 'לכמת' אותו? כלומר, האם אפשר למדוד מהי כמות המודעות?

ובעצם, כיצד ניתן בכלל לפרש שאלה זו? מסתבר שבמספר אופנים שונים.

-- * -- * --

נפתח בכך שרובם של המבדקים והחישובים המתוארים להלן מנסים לבחון ולכמת את עולמנו הפנימי. אם נשתמש בשפתו של ישעיהו ליבוביץ, הרי שיש להפריד בין מדידת עולם ה'חוץ' לבין מדידת עולם ה'פנים'. במדידה חיצונית נוכל לבדוק רק מדדים ברורים וחד-משמעיים הגלויים לכל, כגון זרמים חשמליים, כמויות חומרים, זמני תגובה וכיו"ב.

נמשיך בכך שלהיבטים מסוימים הקשורים בפעילות מוחנו, אנו רגילים בהחלט לתת ציון כמותי, אפילו מספרי, כתוצאה ממבדקים כאלה ואחרים. אין מדובר במדידה חיצונית פשוטה, אלא במדידת יכולות מורכבות: מבחני IQ למשל, [2] או בדיקות זכרון.

סטיבן ו. סמית ב'תיאוריית האור הפנימי של המודעות' [3] מדגים שיטה מעשית לחישוב חסם מספרי לכמות ה'דברים' שאנו זוכרים לטווח רחוק. בהעריכו את קצב לימוד ה'דברים' החדשים (אשר נותרים בזכרוננו למשך שנים רבות) בערך באחד לעשר דקות, הוא מגיע לחישוב גס של עשרות אלפי זכרונות לשנה, וכמיליון למשך תקופת חיינו כולה.

גם במדידת המודעות, אם בכלל, נוכל לנסות ולהבחין בין מדידת עולם ה'חוץ' למדידת עולם ה'פנים'. כמה מודעות יש במוח מסוים? אילו היה ידוע איזור ספציפי במוח האחראי על מודעות, הרי שמדידה חיצונית עשויה היתה להעריך את גודלו של אותו איזור (ביחס למוחות אחרים), כמות התאים בו, אולי כמות קשרי הנוירונים. גם ללא הצבעה על איזור מסוים שכזה, הרי שגודל המוח כולו, באופן כללי, עשוי להיות מדד חיצוני גס אך הוגן ל'גודלה' של המודעות.

אבל כיצד ניתן לעצב מבדק שבודק את כמות מודעותנו תוך בחינת עולמנו הפנימי??

-- * -- * --

נניח שמצאנו שיטה טובה ומספקת למדידתה של המודעות, ועתה יש בידנו להתאים מספר כלשהו לכל אדם, אולי אפילו לבעלי חיים. בזאת פתחנו פתח למספר שאלות מרתקות:

• האם המספר הוא מאפיין של המין כולו (לדוגמה: המין האנושי, השימפנזה, זבוב הפירות)? של הפרטים הבריאים באותו מין? של תתי-קבוצות מסוימות באותו מין (למשל: זכרים מול נקבות)? או שמא הוא מאפיין של הפרט (כלומר לכל אחד מאיתנו מספר ששונה משמעותית וייחודי לו)?
  
  
• האם לאותו פרט, אדם למשל, קבוע המספר לאורך תקופה, או שהוא משתנה עם הזמן? האם הוא משתנה באופן איטי ברמה של שנים, או שהוא עשוי להשתנות ברמה של שניות? האם הוא קשור במצב ההכרתי בו אנו נמצאים (ערנות, שינה, היפנוזה וכו')?
  
  
• האם במקרים קיצוניים, כגון פיצול אישיות, קיימות שתי תוצאות שונות לבדיקתו של נבדק אחד?
  
  
• האם יכול לקרות שמדידה פנימית תיתן תוצאה 'הפוכה' ממדידה חיצונית, כלומר: המדידה החיצונית של א' תהיה גדולה מזו של ב', אך המדידה הפנימית של א' תהיה קטנה יותר משל ב'?
  
  
• האם מספר 'אחד' הוא מאפיין מספק, או שמא נדרשים יותר מספרים כדי למדוד מודעות (לדוגמה: שלישיית מספרים, שכל אחד מהם מודד היבט אחר וכל אחד מהם חיוני לחלוטין לתוצאת המדידה)?
  
  
• האם ייתכן (ומשמעותי) ששתי מדידות נותנות מספר דומה, אבל ב'סוג' שונה לגמרי של מודעות - למשל: אדם וחייזר?

חלק משאלות אלה רלוונטיות באופן דומה גם לבדיקות אחרות - אינטליגנציה למשל. חלקן ייחודיות לנושא של מודעות, או לפחות מקבלות בו משמעות מיוחדת.

לפרק הבא

[1] בפרק 'אם הם כמלאכים אנו כבני אדם'.

[2] מבחן IQ (מאנגלית: 'Intelligence Quotient', מנת אינטליגנציה) מעניק ציון ליכולות של הנבדק הקשורות באינטליגנציה. קיימים ויכוחים רבים עד כמה מבחני IQ בודקים אכן את האינטליגנציה של הנבדק, או רכיבים מסוימים שלה.

[3] הספר הוזכר בהרחבה בפרק 'האור הפנימי'.