שלם מיסים ועשה לך רב
נשלח אלינו מאת בועז
(שם בדוי - הפרטים המלאים שמורים במערכת)
אתמול שמחתי למצוא את העלון המצ"ב בתיבת הדואר שלי.
על העלון חתום סגן ראש עיריית חולון, מר חיים זברלו, שבמקרה הוא גם יו"ר סיעת ש"ס בעיר.
כותרת העלון היא:
"מידע לתושב - תשס"ח 2007-8".
ניתן היה לחשוב שהמדובר במידע לגבי תעריפי הארנונה או המים, אך המדובר בזמני הדלקת נרות.
במסגרת דואר הזבל המרובה העושה דרכו לתיבת הדואר שלי, אני ניתקל לא אחת בעלונים המוצאים דרכם
הישר לפח, אך הפעם החלטתי להתעמק בכתוב.
ראשית בולטת לקיחת החסות של עיריית חולון על אותו "מידע לתושב"
וזאת תחת ה"מחלקה לתרבות תורנית" (בהחלט אוקסימורון משעשע...).
בנוסף שמחתי לגלות בצידי הדף את הכיתוב 'בס"ד' (בסיעתא דשמייא),
רק חבל שלא נכתב שם בעוד מי הסתייעו -
אולי בכספי משלם המיסים?
לאחר התבוננות בפרטים הקוסמטיים הפעוטים הללו התפניתי לברר את תכולת העלון.
בצידו העליון השמאלי נכתב:
"כתוב בספר הזוהר שהשבת היא מקור לכל הברכות.
שמירתה היא סגולה לשמירה, לפרנסה, לבריאות, ולאריכות ימים."
פשיטא, ברור שמי ששומר את השבת מובטחים לו פרנסה, בריאות ואריכות ימים.
כבר המר"ן ירום הודו, אשר איננו טועה לעולם, עובדיה יוסף, אמר (ובטוח אני שדברים הוצאו מהקשרם):
"מה זה פלא, חס ושלום, נהרגים חיילים במלחמה, שהם לא שומרים שבת, לא שומרים תורה,
לא מתפללים בכל יום, לא מניחים תפילין בכל יום, זה פלא שהם נהרגים? לא פלא.
השם ירחם עליהם, יחזיר אותם בתשובה שלמה, כולם יחיו חיים טובים בשלום"
ומזנב אחריו מר חיים זברלו בהסקת מסקנות נכונה (או שאולי המר"ן הסיק מספר הזוהר?).
בנוסף לברכה נאורה זו, התווסף איסור מפורש לעלון:
"הקפידו להדליק את הנרות בזמן, שהרי בשבת אסור להדליק אש"
האמת, חששתי לרגע ואז נרגעתי. מכיוון שאינני מדליק נרות כלל,
האיסור (כולל נוסח הברכה/קללה) לא חל עלי!
לאחר שסיימתי להנות מאמרות השפר על גבי העלון התפנתי להביט בגבו,
בו מצויינים דברי הברכה של סגן ראש העירייה שלי.
במיוחד אהבתי את ההדגשה (הכוללת סימן קריאה):
"עשה לך רב!"
ואכן, בחלק מהעלון ניתן למצוא מספרי טלפון של
"רבנים ומורי הוראה אשר ישמחו לענות לכם על כל שאלה בהלכה היהודית".
יתרה מכך, "צורפו מספרי טלפון לשם תוכלנה נשים לפנות אל רבניות
שתייעצנה להן בשמחה רבה בכל הנושא הקשור בהילכות הבית היהודי".
מכיוון שאני שוטף את הכלים בבית, נותרתי מבולבל.
האם גם לי מותר להתיעץ עם אותן רבניות בנוגע להילכות הבית או שרק לנשים יש את הפריבילגיה הנ"ל.
בקיצור, הצליחו לעלות לי על העצבים לפני יום כיפור.
אגב, אני אבלה את יום הכיפורים בדרכי שלי ועל פי בחירתי.
אני רק מקווה שבשעה שאני נח, תוך כדי שאני נהנה מפרנסה טובה, בריאות ואריכות ימים,
יואיל אותו סגן ראש העירייה לעשות חשבון נפש
ולשאול את עצמו האם השקיע נכון את כספי משלם המיסים שלי.
אוקטובר 2007
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
