הלוואי והיו לנו 1000 יורם קניוק

שבת 23.10.2010, לפני הצהרים. מעל גלי צה"ל נשמע הסופר יורם קניוק, כשהוא מתראיין ליענק'לה אגמון. קניוק הזועם בשקט עצור שופך את מרי-לבו על העם בישראל, שבאפאטיות, בחוסר מעש וברשלנות איומה התיר לשונאי המדינה ולמוצצי-דמה להופכה מחזון ציוני-סוציאלי נפלא ומרגש למדינה הנשלטת בידי תיאוקרטיה יהודית, המנצלת את לשדה ואת בניה.

קניוק זועם-זועק על חוסר תגובה נאותה ונדרשת בחוק על דברי-הבל מגנים ומגונים הנפלטים מפיו של אליל המונים זקן חרדי על-כך, שהגויים, לגרסתו, הם עבדיו הנרצעים של העם היהודי, ועל הניצול המחפיר שהחברה החופשית בישראל מאפשרת לנצלה - בציניות אך ביעילות רבה - בידי מימסדים וחברות דתיות-חרדיות.

רק אתמול התפרסם בתקשורת ש"וועדת השרים לחקיקה תדון ביום ראשון (24.10.2010) בהצעת חוק שנויה במחלוקת שתחייב את המדינה לשלם מלגת קיום לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם".

הכותרת הראשית ב"הארץ" 22.10.2010

כתבה מאת יהונתן ליס ב"הארץ" 22.10.2010

בשום מדינה מתוקנת הצעה כזו לא הייתה עולה לאחר שבג"ץ קבע את דברו! אבל אצל מלחכי-הפנכות של החרדים, אותם ח"כים שלא העיקרון החברתי והמוסרי נר לרגליהם, אלא שמירה בכול-מחיר על כיסאם בכנסת, עשו, עושים ויעשו הכול על מנת לרצות את ה"בוסים" הדתיים-חרדיים, ולשמור על השקט בבית המחוקקים.

בפאריס, בירתם של ה"גויים", אלו שהאליל הזקן סובר שהם עבדיו הנרצעים, העם ניצב על בריקדות בשל עניין שולי לכאורה - העלאת גיל הפנסיה בשנתיים (כשברוב ארצות אירופה הדבר מקובל ומעוגן בחוק). ואצלנו? נושא כה קריטי ומהותי של השתמטות מאות אלפים מחובה למדינה וחיים על חשבונה - לא בריקדה, אף לא הפגנה, שום כלום. וכמו בשירו של ח.נ. ביאליק (בעיר ההריגה) - "השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט - שחט".

כמה חבל שאין לצדנו אלף יורמים קניוקים, שלמראה או משמע חרפה מעין זו היו עולים אתנו על בריקדות ולא מאפשרים לשום שוחט לשחוט אותנו, ואז השמש תזרח והשיטה תפרח על עם בריא ונפלא, כפי שהיה וכפי שנחזה.

הערה: ניתן לשמוע באתר האינטרנט של גל"צ ראיונות שערך יענקלה אגמון בחודש האחרון. עדכון האתר נעשה באיחור של שבוע, כך שנכון לזמן כתיבת מאמר זה - הראיון עם יורם קניוק יעלה רק בקרוב.