מכתבים לנעמי

יש משהו אחד קבוע ויציב - אלוהים

שלום נעמי

את כותבת לי שיש לך עיסוקים רבים: גם לומדת, גם עוזרת לאמך בבית, גם מטפלת באחיך התינוק, גם מדברת הרבה עם חברתך רחל, גם מתאמנת על המחשב של אחיך אליקים. ובכל הימים העמוסים הללו, כשאת לא מספיקה כל מה שאת רוצה, יש לך מחשבה "טובה", כהגדרתך: שיש משהו אחד קבוע ויציב - אלוהים.

האלוהים של הדתות הוא נצחי וקבוע. אבל מאחר שהאדם המציא את האלוהים, הוא גם משנה של ההמצאה לפי הצורך: בעבר הרחוק היו הרבה אלים שכל אחד מהם היה אחראי לתחומו; אחר-כך היה אל אחד שקבל אחריות על כל העולם (קראו לזה עולם מונותאיסטי); אחר-כך לא היה בו צורך והוחלט שהוא מת (הפילוסוף פרידריך ניטשה הכריז על כך); במאה העשרים הבריקה בעולם החילוני האמירה "הדת הוא אופיום להמונים". זהו ביטוי לאופן בו רואה החילוניות את האנשים השבויים בדת: כמין פרגוד החוצץ בינם לבין המציאות כהווייתה. מבחינתי, כשאני קמה בבוקר, פותחת את החלונות ורואה יום יפה בחוץ, לבי מתרונן. וכשאני חשה שגורלי בידי, אני נרעדת מהתרגשות, ויודעת שלא הייתי רוצה שגורלי יהיה בידי אף אחד אחר.

    בחיבה
    אורה לב-רון