מקופרניקוס עד גליליאו
על הרצאותיו של פרופ' צבי מזא"ה
מביה"ס לפיסיקה ואסטרונומיה, אוניברסיטת תל-אביב
במסגרת סדרת הרצאות בנושא
מסע אסטרונומי אל עולמות רחוקים
מרס-אפריל 2004
רשם והוסיף איורים, קישורים ומקורות: פרופ' דן מלר
קישור להקדמה
קישור לתגלית בינלאומית של פרופ' מזא"ה
קישור לסקירת ההרצאה על האסטרונומיה בעת העתיקה
קישור לסקירת ההרצאה על קופרניקוס
כ-1800 שנה החזיקה מעמד התיאוריה האריסטוטלית, בתמיכתו של תלמי, עד שבא
ניקולאי קופרניקוס והפכה על פיה. והנה, בתוך פחות ממאה שנים נוספות באו אנשי
מדע נוספים, ואיתרו את נקודות התורפה השגויות גם בתיאוריה החדשה הזאת.
האחרון בהם הוא גלילאו גליליי, שפיתח את הטלסקופ, ובאמצעותו ראה את
שאחרים לא היו מסוגלים לראות ולהבין. גליליאו וקודמיו הגיעו למסקנותיהם
המופלאות הודות לצפייה מדוייקת וקפדנית והסקת מסקנות הגיוניות בעקבותיה.
תומס דיגס
1591-1545, (Thomas Digges)
, מתמטיקאי אנגלי, הגיע למסקנה
שכוכבי הלכת אינם מצויים במרחק זהה מכדור הארץ, וביסס את מסקנותיו על
יסודות גיאומטריים, כמו הפאראלקס, שהוא השינוי במראה הנצפה, והתלוי
במיקומו של אובייקט בחלל. דיגס תיאר כוכב חדש, שנחקר לאחר מכן בידי טיכו
ברהה וגם נקרא על שמו - הסופרנובה של טיכו ברהה.
ראה באתר
http://www-gap.dcs.st-and.ac.uk/~history/Mathematicians/Digges.html
גי'ורדנו ברונו
,1600-1548 ,(Giordano Bruno)
היה פילוסוף איטלקי,
שמסקנותיו מהתיאוריות החדשות על מבנה היקום וגרמי-השמיים היו קיצוניות
ביותר לאותם ימים. נקודת המוצא שלו התבטאה בשם ספרו "על העולם האינסופי
ועל אין-סוף עולמות", והגורס כי לגוף אינסופי אין מרכז ואין גבולות. אם העולם
הוא אין-סופי, כי אז יש גם אין-סוף כוכבים, כל כוכב הוא גם שמש (כלומר -
מערכת שמש וכוכבים הסובבים אותה), ולכן יש אין-סוף שמשות. את אין-סוף
השמשות סובבים אין-סוף כוכבי-לכת, ומכאן שקיימות גם אין-סוף ציוויליזציות.
ואם יש באותם אין-סוף כוכבי-לכת גם אין-סוף יצורי- אנוש, לא ניתן למנוע מהם
את חסד האל, קרי - ישו, ולכן קיימים גם אין-סוף "ישויים".
ג'יורדנו ברונו, 1600-1548
דעות אלו נחשבו כפירה באותם ימים, וברונו נשפט בידי האינקוויזיציה ברומא, ישב
בכלא במשך 7 שנים, ולבסוף הוצא להורג בכיכר הפרחים ברומא. מסופר שלאחר
מתן פסק-דינו אמר לשופטיו: אפשר שאתם פוסקים עלי את הדין מתוך פחד יותר
גדול מזה שאני אקבל אותו.
ג'יורדנו ברונו לפני הטריבונל של האינקוויזיציה
פסלו של ג'יורדנו ברונו בכיכר הפרחים ברומא
מקום בו הוצא להורג בידי האינקווזיציה בשנת 1600
|
|
ג'יורדנו ברונו על בול איטלקי
משנת 2000
|
ג'יורדנו ברונו על מטבע איטלקי
|
ראה באתרים
http://es.rice.edu/ES/humsoc/Galileo/People/bruno.html
http://www.rit.edu/~flwstv/bruno.html#bruno
http://en.wikipedia.org/wiki/Giordano_Bruno
http://www.wisdomworld.org/setting/bruno.html
http://www.giordanobruno.info/summary.html
טיכו ברהה
1601-1546 ,(Ticho Brahe)
מדנמרק, פרסם חיבורים רבים ופיתח
מכשירים חדישים, ובכך שכלל את פוטנציאל התצפיות האסטרונומיות בטרם
המצאת הטלסקופ.
טיכו ברהה
מכשיר תצפית של ברהה
אחד מספריו של ברהה
בשנת 1572 תיאר ברהה כוכב חדש, שלמעשה תואר כבר בידי תומס דיגס, וקבע
שכוכב זה נמצא מעבר למעגל הירח.
השביט במפת היקום של ברהה
ברהה קיבל תמיכה רבה מקיסר דנמרק, שנתן לו אי וארמון - אורניבורג - לבצע בו
את תצפיותיו ואת מחקריו. החשיבות הרבה של מחקריו היא רישום קפדני, מדוייק
ומפורט של תצפיותיו במשך עשרות שנים.
אורניבורג
ראה באתר
http://www-gap.dcs.st-and.ac.uk/~history/Mathematicians/Brahe.html
יוהן קפלר
1630-1571 ,(Johann Kepler)
היה תלמידו של טיכו ברהה, וקבל ממנו
את כל הרישומים שערך במשך השנים הרבות של תצפיותיו. קפלר היה מתמטיקאי,
ערך חישובים על בסיס ממצאיו של ברהה, והגיע לדיוק מפליא לגבי מסלולי
הכוכבים. קפלר קבע, למשל, שזמן מחזור מסלולו של המאדים סביב לשמש הוא
687 יום, וגם קבע את מיקומו מכדור-הארץ.
יוהן קפלר
קפלר הבין, שמסלולו של המאדים איננו מתאים למעגל, ולאחר כשמונה שנות
מחקר הגיע למסקנה, שמסלול תנועתו הוא אליפטי, לא מעגלי. מכאן הגיע לחוק
הראשון מתוך שלושת החוקים המוכרים ע"ש קפלר: כוכבי הלכת נעים באליפסה
סביב לשמש, והשמש נמצאת באחד משני קטבי אותה אליפסה. החוק השני של
קפלר קובע, כי כוכבי הלכת אינם נעים במהירות קבועה אלא במהירות משתנית
התנועה השונה של כוכב הלכת באליפסה סביב לשמש
בשנת 1627 פרסם קפלר בספר ניבוי מדוייק של מקום כוכבי הלכת, וצפה את מהלכו
של כוכב נוגה במסלול לפני השמש, הליך הקרוי Transit, שיתקיים ביום 7 נובמבר
1631, וכך אכן היה. עובדה זו נצפתה ותוארה בידי פייר גסנדי בפאריס
http://www-gap.dcs.st-and.ac.uk/~history/Mathematicians/Gassendi.html
קפלר חידש ושיפר התיאוריה הקופרניקאית, והעשירה בשלושה עיקרים מהותיים:
(1) השמש איננה ממוקמת במרכז היקום;
(2) תנועת כוכבי הלכת סביבה איננה מעגלית אלא אליפטית;
(3) מהירות התנועה של כוכבי הלכת איננה קבועה.
ראה באתר
http://www.kepler.arc.nasa.gov/johannes.html
גליליאו גליליי
1642-1564 ,(Galileo Galilei)
המציא, או ליתר דיוק פיתח את
הטלסקופ, ובכך פתח צוהר לאין-סוף תצפיות חדשות, שהמדע מגיע אליהן הודות
לשכלולים הרבים של אותו מכשיר פשוט.
גלילאו גליליי
עדשות אמנם היו כבר במאות ה-13 וה-15, בעיקר לשימוש צבאי, אבל גליליאו היה
זה שניצל אותן לתצפיות בחלל. מבין תגליותיו החשובות של גליליאו ניתן למנות את:
* ההבנה, שהכתמים הנראים על פני הירח אינם אלא הרים ועמקים;
* האפשרות לראות הצד השני, האפל, של הירח, היא הודות לאור שכדור הארץ
מטיל על הירח;
* שביל החלב הינו צובר של אין-סוף כוכבים, ולא סתם כתם בהיר בשמים;
* 4 כוכבי-לכת חדשים סביב לצדק. לימים התברר שאלה אינם כוכבי-לכת אלא
ירחים הנעים סביב צדק.
הטלסקופ של גליליי
שביל החלב
ראה
http://www.anzwers.org/free/universe/galaxy.html
ספרו של גליליי SIDEREUS = "שליח הכוכבים" משנת 1610
גם גלילאו, כג'יורדנו ברונו בשעתו, הועמד למשפט האינקוויזיציה ב-1632. לא קשה
לשער מה בתגליותיהם או בהנחות היסוד של אנשי מדע אלה בפרט ובמדע ככלל
שימש (וממשיך לשמש) גורם מאיים על האמונה הדתית ועל סמכותה של
האינקוויזיציה כמייצגת של האמונה הדתית בכללותה. שלוש מאות שנה לאחר
אותו משפט, בשנת 1925, ניצב העולם התרבותי, המתקדם, הפתוח והחושב, המום
לנוכח "משפט הקופים", שהתנהל בארה"ב כתביעה מצד מדינת טנסי והמימסד
הבריאתני כנגד ג'ון סקופס, המורה שהואשם בכך, שלימד בכיתה את תורת
האבולוציה של דארווין. סקופס, שייצג את הציבור החופשי והמתקדם, הורשע
בדין, אם כי נקנס בצורה סמלית בלבד. גם בעימות זה, כמו לפני 300 שנה, ניצחו
הפיגור והפונדמנטליזם הדתי-שמרני את הקידמה, הפתיחות, התבונה, ההיגיון,
ומעבר לכל - את הידע המדעי וההוכחות שעימו.
משפטו של גלילאו ב-1632
ציור משנת 1857 מאת Cristiano Banti
עוד על גליליאו
http://www-gap.dcs.st-and.ac.uk/~history/Mathematicians/Galileo.html
http://www.lucidcafe.com/library/96feb/galileo.html
מאי 2005