בריאתנות (הכחשת האבולוציה):
לאו עכברא גנב אלא חורא גנב
משה קאפח מנסה לשכנע למה לאבולוציה אין שום בסיס
לפני כמה ימים הלכתי לשמוע את הרצאתו של הד"ר (לרפואה) משה קאפח "אבולוציה: מדע או
אמונה". לפי המודעות שהודבקו ברחבי חיפה, ההרצאה הייתה מיועדת לקהל חילוני, צעיר
ומשכיל. במציאות, מחצית מהאנשים שהגיעו היו דתיים. אני (33) הייתי אחד הצעירים
באולם, ורמת ההרצאה העידה שקהל משכיל הוא הדבר האחרון שהמרצה היה רוצה לראות
באולם. אשתמש בהרצאה זו כדי להדגים את הטקטיקות והטיעונים המשמשים את הבריאתנים,
וכדי להראות כמה קל, בעזרת הידע המתאים, להפריך את כל טיעוני הבריאתנים.
בריאת האדם
מאת פאולו אוצ'לו
אומן איטלקי (1397-1475), מראשוני אומני הרנסנס
באדיבות אתר Olga's Gallery
הטיעונים השכיחים של המחב"תים נגד אבולוציה
ההרצאה כללה את רוב הטיעונים המחב"תיים (מחב"ת = מחזיר בתשובה) הרגילים נגד
אבולוציה, אותם אסכם בקיצור לפני שאתאר את טיעוני המרצה בהרחבה:
- אבולוציה היא רצף של מקרים בלתי סבירים, שבדרך מקרה הביאו ליצירת נזר הבריאה,
כלומר האדם.
- מבנה גוף האדם, הן מבחינה אנטומית והן מבחינה ביוכימית הוא מורכב מאוד, כך שלא
ייתכן שנוצר במקרה.
- בנוסף, אין כלל עדויות התומכות באבולוציה. במיוחד חסרים שלבי ביניים בין מינים
שונים, ולכן,
- רוב המדענים (פיזיקאים וכימאים) בעולם כבר דחו את התאוריה ורק הביולוגים
עדיין מפגרים אחריהם.
- הסיבה בגללה ישנם כאלה שמקבלים את תאוריית האבולוציה היא אי-רצונם לקבל את
הקב"ה, מה שיכריח אותם להודות בכך שהם חוטאים או לחזור בתשובה.
כפי שיתברר מתיאור מהלך ההרצאה, ומההסבר שאוסיף אחריו על מהי בעצם תאוריית
האבולוציה ואיפה שיקר המרצה (שמי וכתובתי לצורך תביעות דיבה: יובל ירון, דרך קריית
עמל 26, טבעון) - הד"ר לא רצה ששומעיו ידעו מהי התאוריה אותה הוא מתיימר להפריך.
טיעון הדחליל של הבריאתנים
הד"ר קאפח אינו יוצא דופן בין הבריאתנים: נכחתי בלא מעט הרצאות של בריאתנים,
וקראתי מספר מספריהם, כולם חוזרים על ארבע הטענות העיקריות שהוא העלה, ואף אחד מהם
אינו נותן מושג מהי התאוריה. השיטה שלהם היא להשתמש ב"טיעון דחליל" (Strawman
argument) בו הם מציגים "תאוריה אבולוציונית" משל עצמם, נותנים לקהל או לקוראים
להבין שזוהי התאוריה האבולוציונית המקובלת על המדענים (או אלה מהם שעדיין לא ראו
את האור), ואז מתנפלים על אותו דחליל בשצף קצף והורסים אותו. אם תשאלו אותם למה הם
לא מסבירים מהי האבולוציה באמת, הם יסבירו שקוצר הזמן מכריח אותם לקצר בדבריהם.
את תחילת הרצאתו ייחד הד"ר קאפח למושגים: האחד הוא מוטציה - שינוי ב-DNA שלפי קאפח
הוא נגרם כתוצאה מקרינה. השני הוא הסתברות. כאן ביצע הד"ר להטוט הנפוץ אצל
הבריאתנים, אבל אם היה מנסה אותו בבחינה בסטטיסטיקה, הוא היה נכשל בקורס:
נניח שאנו מבצעים ניסוי: מחלקים את אוכלוסיית המטופלים לשתי קבוצות. תמיד ישנה
אפשרות שהתוצאות שקיבלנו, למרות שהן נראות כאילו הטיפול השפיע, התקבלו בעצם במקרה
(דוגמה שלי: אם נטיל מטבע הוגן 5 פעמים, עדיין ישנו סיכוי של 1:16 שהמטבע ייפול 5
פעמים על אותו צד). המבחן הסטטיסטי בודק את ההסתברות לקבל במקרה תוצאה הנראית כשונה
מאקראית. אם הסתברות זו, המסומנת בסטטיסטיקה על ידי האות P, נמוכה מערך סף
מסוים שקבענו מראש - בדרך כלל 0.05 או 0.01 - נדחה את ההשערה לפיה התוצאה שקיבלנו
היא מקרית. ערך הסף נקרא "רמת מובהקות". גם אם דוחים אותה השערה (הנקראת השערת האפס),
עדיין אין זה אומר בהכרח שהשערת האפס אינה נכונה: עדיין קיים סיכוי שגודלו שווה
ל-P שדחינו השערת אפס נכונה, והתוצאה שקיבלנו אכן מקרית. דחייה כזו של השערת אפס
נכונה נקראת "טעות מסוג 1".
טעות מסוג 2 היא קבלת השערת האפס, למרות שהשערה זו אינה נכונה, כלומר דחיית
התאוריה שלך למרות שהיא נכונה. על טעויות מסוג 2 הד"ר לא אמר מילה, ולמעשה הוא גם
לא אמר את המילים "טעות מסוג 1". אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שלאחר סיום
הניסוי, הסיכוי לעשות טעות מסוג 2 שווה לאחד מינוס הסיכוי לטעות מסוג 1. זה גם
הרושם שהד"ר ניסה לעשות: הוא חזר וטען במשך ההרצאה שאם הסיכוי לקבל משהו במקרה
הוא, נגיד, אחד לאלף, אז הסיכוי שאותו משהו לא התקבל במקרה הוא 0.999.
נחזור רגע למטבע המוטל 5 פעמים. אני מוציא מטבע מכיסי כעת ומטיל אותו. התוצאות
שקיבלתי הן: פלי, פלי, פלי, עץ, עץ. מאחר והסיכוי לקבלת 3 פעמים פלי ואחר כך שתי
פעמים עץ הוא 1:32, הסיכוי שהמטבע שלי נוטה ליפול בהתחלה על פלי ואחר כך על עץ
הוא 31:32, או 0.969.
כמובן שרימיתי כאן: אם התוצאות שהייתי מקבל הן פלי, עץ, פלי, עץ, פלי - הייתי משתמש
באותו חישוב בדיוק כדי לטעון שהמטבע שלי "זוכר" על איזה צד הוא נפל קודם, ומקפיד
ליפול בפעם הבאה על הצד השני. מה שסייע לי לרמות הוא העובדה שלפני שהטלתי את המטבע
לא ניסחתי את ההשערה אותה אני רוצה לבדוק. לכל רצף של עץ ופלי ישנה אותה הסתברות:
1 ל-32. לכן אם הייתי מנבא רצף זה מראש, הייתי יכול לטעון שההשערה לפיה נפילת
המטבע על צד זה או אחר היא אקראית לגמרי - נדחתה. עוד אחזור למטבע, אבל אמשיך
בטיעוניו של המרצה בסדר בו הביא אותם.
עובדה: מטוסים לא עוברים אבולוציה.
מסקנה של המחב"ת: גם יצורים לא עוברים אבולוציה.
תאוריית האבולוציה, לפי קאפח, נהגתה על ידי דרווין לאחר שהוא ראה באיי גלאפגוס
יצורים שהיו דומים זה לזה. מכאן הוא הסיק שהדמיון מקורו במוצא משותף. כדי להמחיש
כמה רעיון זה טפשי, הציג הדוקטור שקופית המראה מטוסים מתקופות שונות. כמו שהדמיון
בין מטוסם של האחים רייט למטוס ממלחמת העולם השנייה אינו מראה שאחד התפתח מהשני, כך
גם הדמיון בין דג קטן לדג גדול אינו מראה שהדג הגדול התפתח מהדג הקטן.
כמובן, הוא העניק לדרווין כבוד שזה אינו ראוי לו. במקרה זה: את הרעיון לפיו
ליצורים שונים מוצא משותף - הגה כבר למארק לפני דרווין. דרווין הציע את מנגנון
הברירה הטבעית, אם כי לפי הראיות האמפיריות שהיו לו בשלב זה - עדיין לא היה לתאוריה
כל יתרון על התאוריה של למארק (התאוריה של למארק, בקיצור נמרץ: איבר שמשתמשים בו
הרבה יהיה יותר מפותח מכזה שלא משתמשים בו. לפיכך אם תחשוב הרבה, יהיה לך מוח גדול
יותר אותו תוריש לצאצאיך, ואם לא תעשה כלום בזנבך הוא יתנוון ולצאצאיך לא יהיה
זנב כלל. תאוריה זו נקראת "הורשה של תכונות נרכשות".)
נוסח פשטני לברירה הטבעית
מטוסים אינם עוברים אבולוציה מפני שמטוסים נבנים ומתוכננים, כל אחד בנפרד, על ידי
בני אדם בעוד שיצורים חיים מולידים יצורים אחרים, שהתוכניות לבנייתם מצויות ב-DNA
שבכרומוזומים שלהם. מדי פעם נופלות טעויות בהעתקת ה-DNA, הנקראות 'מוטציות'. רוב
המוטציות הן מזיקות, ורק מיעוטן הקטן מועיל. היצורים שנפל בחלקם DNA עם מוטציות
מועילות - שורדים ומשאירים יותר צאצאים מאלה בעלי ה-DNA המקורי, בעוד שאלה שנושאים
מוטציות מזיקות - משאירים פחות צאצאים. התוצאה היא שמוטציות מועילות מתפשטות
באוכלוסיה בעוד המזיקות נעלמות ממנה.
אם מטוסם של האחים רייט היה מוליד צאצאים, חלקם בעלי מדחף או כנף שונים במקצת,
ורק הדגמים המשופרים היו שורדים, אז האנלוגיה של קאפח היה לה על מה להתבסס. לא
במקרה בחר קאפח להשאיר את הברירה הטבעית, אפילו בנוסח הפשטני והמקוצר מאוד שהבאתי
כאן, מחוץ להרצאה שלו.
התפתחות העין
מכאן המשיך קאפח והדגים את המורכבות של גוף האדם. במוח ישנם מיליארדי תאים
המחוברים זה לזה, בעין יש מיליוני פוטורצפטורים המחוברים לתאי עצב, וכו'. הוא הראה
שקופית המדגימה את מבנה העין, ואז הביא לנו משל: האם היינו מאמינים שדף נייר נשמט
לו ברחוב, בא חתול, דרך בצבע ירוק (במקרה) ואחר כך על הניר (במקרה), ואחריו צפרדע
דרכה בצבע אדום (גם כן במקרה) ואחר כך (במקרה, כמובן) גם על הנייר, ואחרי שרשרת
מקרים כאלה, הפלא ופלא, קיבלנו על הנייר את התמונה אותה הוא מציג בשקופית? ואם לא
נסכים לקבל שרשרת מקרים מופלאה כזו, למה שנסכים לקבל את ההשערה לפיה שרשרת מקרים
הביאה ליצירת העין שהיא מבנה מורכב הרבה יותר?
הסיבה בגללה לא הייתי מוכן לקבל את "תסריט החתול" של קאפח היא שהוא אינו כולל
ברירה טבעית. אם היינו מפזרים ברחוב מיליוני דפים, ובוחרים מביניהם למחרת רק את זה
שיש עליו כתם במקום המתאים לשקופית של קאפח, מצלמים אותו במיליוני עותקים ומפזרים
ברחוב כדי למצוא מתוכם למחרת את זה שנוסף לו עוד כתם במקום המתאים לשקופית של קאפח,
כדי לחזור על התהליך מספר אלפי פעמים (התהליך יימשך כמה עשרות או מאות שנים ויצרוך
מיליוני עצים ומיליארדי חתולים, ולכן ניסויים כאלה נעשים בסימולציות מחשב) - בהחלט
הייתי מאמין שהתמונה הסופית שתתקבל תזכיר מאוד את מבנה העין.
גם העין עצמה התפתחה בתהליך דומה. שוב, אכתוב באופן פשטני: מוטציה שאפשרה לבעל
חיים עיוור להבחין בין אור וחושך סייעה לו לשרוד (למשל, להתחבא במערה בשעות היום
וכך לא להיחשף לקרינה אולטרה סגולה). מוטציה נוספת שריכזה את התאים קולטי האור
בקדמת הגוף אפשרה לו לקבל מידע לגבי המקום אליו הוא הולך (האם הוא נע מחושך
לאור?) - יצירת שקערורית בריכוזי התאים קולטי האור אפשרה לו לקבל תמונה - אם כי
מטושטשת - של סביבתו, וכך הלאה. למרות שהמוטציות עצמן הן מקריות, תהליך הברירה
אינו אקראי כלל.
טיעון השעון
הטיעון של קאפח אינו חדש כלל: כבר במאה התשע עשרה אמר הכומר ויליאם פיילי שאם
היינו מוצאים שעון, לא היינו מעלים על דעתנו שמבנה מורכב ומדויק כל כך כשעון
היה יכול להיווצר במקרה. ואם שעון לא יכול להיווצר במקרה, איך יכול גוף האדם
המורכב ממנו בהרבה להיווצר במקרה? טיעון זה מועלה בכל הרצאה של מכחישי אבולוציה
בצורה זו או אחרת. אף פעם לא הייתה סיבה לקבל אותו, אבל כבר יותר ממאה שנים שהוא
חוזר ומועלה.
גוף האדם, המורכב כל כך, בנוי מתאים. כאן שוב חוזר קאפח ומראה כמה התא מורכב, וכמה
בלתי סביר שנוצר במקרה. אבל הפעם יש תוספת: תאים, לפי הד"ר לרפואה, אינם חיים בפני
עצמם. כלומר איכשהו הצטברו להן מוטציות שהביאו ליצירת תאים ואז התאים התאחדו
לבניית גוף של איזה יצור קדמון. איך רופא מעז להעלות טיעון כזה? האם אינו יודע על
קיומם של חיידקים ויצורים חד תאיים?
האם ה-DNA נוצר במקרה?
התוכנית לפיה נבנה כל תא וכן הגוף השלם נמצאת ב-DNA. הד"ר שרצה להרשים את הקהל שאל
אם מישהו יודע כמה בסיסי DNA יש בגנום של האדם. במקרה היה בקהל מישהו שידע את סדר
הגודל (אני) וענה לו שמדובר בערך ב-3*10^9 זוגות בסיסים. כאן חזר קאפח שוב על
אותו טיעון של מקריות: מה הסיכוי שבמקרה נקבל את הגנום של האדם?
השקר כאן הוא כפול. ראשית, כפי שכבר ציינתי, תאוריית האבולוציה אינה טוענת כלל שה-DNA
של האדם נוצר במקרה. להפך, מדובר על שרשרת ארוכה של מוטציות המלווה בבחירה.
שנית, כפי שהראיתי בדוגמה שלי עם המטבעות, אנו מסתכלים על תוצאה סופית ושואלים מה
הסיכוי לקבל אותה במקרה. בעולם קיימים היום, לפי הערכה, כשלושים מיליון מינים
שונים, ולכל אחד ה-DNA הייחודי שלו. איני יודע כמה מיליארדי מינים היו קיימים
בעבר (למעשה איני יודע גם את סדר הגודל של מספר המינים שנכחדו!), אבל אני יודע דבר
אחד: כל אותם מינים ורצפי DNA אינם אלא שבריר קטן ממספר המינים ורצפי ה-DNA שהיו
יכולים להתקיים, ואין גם סיבה להניח שהקוד הגנטי של יצורים חיים צריך להיות מבוסס
דווקא על DNA.
לא אלאה את הקורא שנשאר ער עד לשלב זה ברשימת כל אותם "צירופי מקרים בלתי אפשריים"
אותם הביא המרצה. העיקרון הוא אחד בכל המקרים: יש ליצור אצל השומע רושם שאותו
"משהו מורכב להפליא" נוצר באמצעות סדרה של צירופי מקרים, ושיש תכנון אידיאלי יחיד
לאותו "משהו", הוא התכנון אותו מציג המרצה לפנינו.
עץ ההתפתחות של האדם
"חוליות חסרות"
כעת עבר המרצה לטיעון הבא החביב על בריאתנים: פערים ברקורד המאובנים, מה שמכונה
לעיתים "חוליות חסרות". ההבדל בין ה-DNA האנושי ובין זה של השימפנזה (הד"ר, נאמן
לשיטתו האוסרת על מינוח מדויק מדי, הקפיד להשתמש בביטוי "הקוף". שימפנזה אינו קוף
אלא קוף אדם. באנגלית יש מילים נפרדות עבור "קוף" ו"קוף אדם", בעברית אין משום
מה הפרדה כזו) הוא כ-1%, או, אם נזכור את מספר זוגות הנוקלאוטידים ב-DNA האנושי,
כ-3*10^7. היינו מצפים אם כן למצוא שלושים מיליוני צורות מעבר בין "הקוף" לאדם.
בפועל יש מספר קטן של מיני הומנידים מאובנים, המשתייכים, נכון למה שידוע לי היום,
לשלושה סוגים: הומו (אדם), אוסטרלופיתקוס, ופרנתרופוס (לשעבר האוסטרלופיתקים
החסונים, מהמינים רובוסטוס ובויזאי). איפה כל החוליות החסרות?
בשלב זה לא יכולתי להתאפק יותר מול הדמגוגיה של המרצה. שיסעתי את דבריו, ובסיוע
כמה אנשים אחרים באולם שנמאס להם משטף השקרים - התחלתי בוויכוח איתו, כולל אזכור של
כמה דברים שהוא רוצה להשכיח.
נתחיל בצמצום מספר המוטציות הדרושות: רק כאחוז אחד מה-DNA של האדם מקודד חלבונים.
לגבי כל השאר קיים ויכוח אם יש לו ערך שרידותי כלשהו, או שהוא "DNA זבל". בכל
מקרה, DNA זה צובר מוטציות שאינן משפיעות כלל על ה"פנוטיפ". אניח אם כן של-99%
מהמוטציות (במציאות המספר גדול אף יותר, בגלל קודונים "נרדפים" ובגלל שהברירה
הטבעית סילקה חלק מהמוטציות ב-DNA הפעיל) הן חסרות כל השפעה על ייצור
חלבונים.
נשארנו עם 300,000 חוליות חסרות. מה איתן? גם את מספרן של אלה ניתן לצמצם. בדרך
כלל מה שמוצאים במאובנים זה עצמות ושיניים. צבע עור, אורך הפין של הזכר, סוג דם
והיכולת לטעום כימיקל הנקרא PTC - אינם נשמרים במאובנים. כדי להיות כמה שיותר נדיב
כלפי קאפח, אניח שרק חצי מאותן מוטציות לא השפיעו כלל על החלקים שאינם משתמרים
במאובנים.
רקורד המאובנים רחוק מלהיות מושלם. ישנם רק פלאואנתרופולוגים מעטים העוסקים
בעבודה המתישה והדורשת ידע רב וסבלנות עצומה בחום הנורא של אפריקה. גם לאלה יש
בעיה: אין הרבה אתרים בהם ניתן למצוא מאובני הומנידים. ישנו מספר קטן מאוד של אתרים
כאלה, ביניהם נקיק אולדובאי בטנזניה, הדאר באתיופיה ואגם טורקנה בקניה, בהם נחשפו
שכבות מהתקופות המתאימה.
לא זו בלבד, אלא שלא כל חלקי הגופות המאובנות נמצאים בכלל. "לוסי", השלד המפורסם
של אוסטרולופיתקוס אפרנזיס שמצא דונלד יוהנסון, כלל רק כ-40% מהעצמות. אהיה עוד
פעם נדיב כלפי הד"ר קאפח: אניח שחצי מהמאובנים החשובים נמצאו כבר.
נשארנו עם 75,000 חוליות חסרות שיש להסביר את העדרן. מה שכח הד"ר קאפח? ברירה
טבעית, כמובן.
הברירה הטבעית
הפעם אעמיק קצת יותר בנושא זה. הברירה הטבעית אינה פועלת על גנים בודדים, אלא על
פרטים. רוב התכונות של אותם פרטים מושפעות מגנים רבים, ולכן הן נראות כרציפות.
במשך רוב הזמן, מרוכזים רוב הפרטים סביב איזו נקודת שיווי משקל. אצל בני אדם
זכרים, לדוגמה, הגובה הממוצע הוא בערך 1.75 מטר. קיימת גם שונות בין הפרטים. אני
מניח שכולם מכירים גברים בגובה 1.85 מטר, וגם כאלה שגובהם 1.65 מטר. בזמנים
כתיקונם הבחירה "סובלנית" כלפי סטיות שאינן גדולות מדי מהממוצע, ולכן במשך תקופות
ארוכות יחסית הממוצע נשאר אותו ממוצע.
אבל כאשר ישנו שינוי סביבתי גדול, למשל תקופת קרח או שהאוכלוסייה היגרה למקום חם
יותר, הבחירה יכולה לפעול פתאום נגד הקיצונים מצד אחד. בצורה זו, הממוצע של תכונות
רבות באוכלוסייה יכול להשתנות בתקופה קצרה במידה שתהפוך אותה למין חדש. כמה גדול
צריך להיות השינוי הסביבתי? איני יודע. העובדה היא שבני אדם נדדו במשך 200 אלף
השנים האחרונות לכל אזור אקלימי אפשרי על כדור הארץ, ולמרות שנוצרה כך שונות רבה
בין אוכלוסיות (גם בתכונות המשתמרות במאובנים כגון גובה, יחס בין אורך הגוף לאורך
הרגליים וכו') - השונות עדיין אינה מספיקה כדי להצדיק את חלוקת Homo Sapiens לתת
מינים. יתכן שהאינטליגנציה הגבוהה של האדם אפשרה לו להתאים את סביבתו אליו במקום
שיקרה ההיפך, או שקצב ההתפתחות המהיר של השושלת האנושית השאיר אותנו עם שונות
גנטית מצומצמת מכדי לאפשר התפתחות מינים חדשים.
הפליאונטולוגים ניילס אלדריג' וסטיבן ג'יי גולד הציעו בשנת 1972 תאוריה לפיה במשך
רוב הזמן מינים אינם משתנים מורפולוגית. תקופות אלה נקראות "קיפאון" (Stasis).
תקופות של היווצרות מינים חדשים הן קצרות מאוד בקנה מידה גאולוגי (אלפי עד עשרות
אלפי שנים), ולכן הם כינו אותן "מהפכה". התאוריה כולה נקראת "שיווי משקל מקוטע"
(Punctuated Equilibria), או בפי מתנגדי התאוריה, פאנק-איק.
נח לקח רק שני זאבים לתיבה שלו - אבל בעולם יש זאבים מסוגים שונים
בריאתנים, כולל קאפח, כמובן, יודעים שאינם יכולים להסתיר את השונות בתוך מינים.
מספיק שמישהו יביט בזאב מאירופה ובזאב מהנגב כדי לראות שהשניים, למרות שהם שייכים
לאותו מין, נראים שונים זה מזה. נח לקח רק שני זאבים על התיבה שלו, כך שמקור
השונות חייב להיות אבולוציה. מסיבה זו "מתירים" הבריאתנים מיקרו-אבולוציה, כלומר
אבולוציה בתוך "טיפוסים נבראים בסיסיים" (Kinds), בעודם "אוסרים" על
מקרו-אבולוציה, כלומר השתנות של "טיפוס נברא בסיסי" אחד למשנהו. יכול להיות,
למשל, שאוכלוסיות כלבים קדמונים עברו אבולוציה עד שאוכלוסייה אחת הפכה לאוכלוסיית
פודלים, והשניה לאוכלוסיית רוטוויילרים, אבל לא ייתכן שאוכלוסיות טורף קדמון עברו
אבולוציה כך שאחת הפכה למין הידוע לנו כ"כלב" והאחרת למין הידוע לנו כ"חתול".
בריאתנים פחות מתוחכמים, בין השאר קאפח, מזהים את ה"טיפוס הנברא הבסיסי" עם המין.
ההגיון בזיהוי זה הוא שמין מוגדר ככל הפרטים המסוגלים להזדווג ולהוליד צאצאים
פוריים זה עם זה. מין הוא איפוא בעל גבולות ברורים. הבריאתנים היותר מתוחכמים לא
ששים לשים גבולות ברורים בין "טיפוסים נבראים בסיסיים". אומנם הם צריכים לוותר על
היכולת לזהות לאיזה "טיפוס נברא בסיסי" שייך כל פרט, אבל אם יבוא מישהו וידגים רצף
של מאובנים המוביל מחתול קדמון לחתול הבית מצד אחד, ולחתול השן-חרבי מצד שני, לא
תהיה לו בעיה להכריז שחתול הבית והחתול השן-חרבי שייכים לאותו "טיפוס נברא
בסיסי".
אלדריג' וגולד הפכו ליקירי הבריאתנים בזכות מספר משפטים פרובוקטיביים ממאמרם
שפורסם בשנת 1972, למשל "העדר המאובנים של צורות המעבר הוא סוד מקצועי (של
הפליאונטולוגים)." למרבה האבסורד, הם, ובעיקר התאוריה שהציעו, גם שנואים על
הבריאתנים, מפני שהם "חוטפים מידי הבריאתנים את הראיה לאי-נכונות האבולוציה"
(Evolution: The Challenge of the Fossil Record, Gish, 1986).
מאובנים של צורות ביניים
מה שהבריאתנים עצמם היו רוצים לשמור מכל משמר בתור "סוד מקצועי" הוא העובדה
שמאובנים של צורות ביניים התגלו. גם צורות ביניים בין מינים (בין השאר, ריצ'רד
ליקי, בספרו Origins Reconsidered, מספר שהמאובנים שסווגו כהומו הביליס שייכים לשני
מינים - אבל קשה להחליט איזה מאובן שייך לאיזה מין), גם צורות ביניים בין סוגים
(ושוב אחזור להומו הביליס - שמו המקורי היה אוסטרלופיתקוס הביליס, כלומר שייכו
אותו לסוג ממנו, כנראה, התפתח הסוג הומו), וגם בין מחלקות ואף מערכות.
לאחר שד"ר קאפח סיים להראות שמבחינה מדעית האבולוציה אינה מתקבלת על הדעת, היה
עליו להסביר למה המדענים החוקרים אותה חולקים על דעתו. לא אכנס כאן לפירוט יתר, רק
אציין את שלושת השלבים:
-
הבאת ציטטות מפי חוקרי אבולוציה, לפיהן הם מקבלים את התאוריה כנגד הראיות.
השיטה היא להוציא דברים מהקשרם. כפי שאמר ההגמון רישלייה :"תן לי שישה משפטים שהאדם
הכי חף מפשע כתב, ואמצא ביניהם סיבה לתלות אותו."
-
הבאת ציטטות מפי מדענים בתחומים אחרים, בעיקר פיזיקאים וכימאים, השוללות את
האבולוציה. פיזיקאים וכימאים יכולים להסתדר היטב במקצועם גם אם יש להם השגות על
תאוריה אותה הם לא למדו מעולם לעומק, בדיוק כמו שלגאולוג או ביולוג לא תהיה בעיה
כלל אם הם יחליטו שהם לא מאמינים בתורת היחסות, מפני שכאשר הם נסעו לעבודה הבוקר,
הזמן עבר מהר כשהם נסעו אבל לאט כאשר הם עמדו בפקק.
-
הבאת ציטטות מחוקרי אבולוציה קשישים המצהירים שתמכו באבולוציה במשך כל חייהם
המקצועיים מתוך רצון להימנע מהכרה בקיומו של אלוהים. גולת הכותרת היא בדרך כלל
ציטוט כמו זה של אלדוס האקסלי (קאפח ייחס את הציטוט לג'וליאן האקסלי), לפיו הוא לא
רצה להאמין באלוהים מחשש שכך ייפגע החופש המיני שלו. קאפח מן הסתם היה רוצה שנאמין
שכל נערה לא נשואה, לפני שהיא מאבדת את בתוליה, קוראת פרק ב"מוצא המינים", וכל
פרוצה מניחה אותו הספר מתחת לכר. קשה לי להאמין שמדענים דתיים החוקרים את
האבולוציה, או הגאולוגים שחקרו מאורעות הסותרים את סיפורי התנ"ך לפניהם (צ'ארלס
לייל, כומר, פרסם את הספר "עקרונות הגאולוגיה" בו הוא מראה שהעולם הרבה יותר עתיק
ממה שכתוב בתנ"ך. אדם סדג'וויק, גם הוא כומר, מצא ראיות לקרחונים בסקוטלנד. במקום
לפרש אותן כהוכחה למבול, כפי שנטה בהתחלה, הוא הציע את התאוריה המקובלת עד היום
של תקופות הקרח) - עשו זאת מתוך כוונה לשמור על המוטו "אכול ושגול כי מחר ניבול."
למה המחב"ת כל כך רוצה להוכיח שתאוריית האבולוציה אינה נכונה?
ישנן שתי שאלות אחרות המחכות לתשובה. האחת היא למה רוצה כל כך הד"ר קאפח לשכנע את
מאזיניו שתאוריית האבולוציה אינה נכונה? הרי לאנשים דתיים רבים אין כל בעיה עם
התאוריה. המימרה "The Bible does not tell us how the Heavens go but how to go to
Heaven" הפכה לקלישאה הרבה לפני שהפרופ' ליבוביץ' אמר 'התנ"ך אינו ספר היסטוריה
אלא ספר חוקים.' גם הרעיון לפיו אם מישהו יחליט לדחות את האבולוציה הוא ייאלץ
להאמין באלוהי ישראל - אינו סביר. מה רע בבודהיזם? או בשינטו? או בשמאניזם? ואם
אלדוס האקסלי כל כך חרד לחופש המיני שלו, למה לא בחר באסלאם המאפשר לו לשאת ארבע
נשים, או בדת המורמונית שאינה מגבילה אותו כלל? ולמה לא גילה את האור מייד לאחר
נישואיו?
קבלת התאוריה האבולוציונית אם כן אינה מביאה אדם להפוך לכופר בעיקר, ואילו דחייתה
אינה מביאה אותו להפוך ליהודי מאמין.
למה משקרים הבריאתנים?
השאלה השנייה היא למה הבריאתנים משקרים. גם אם נניח שהמטרה, החזרת חילונים בתשובה,
מצדיקה שקרים - עדיין יש לתמוה על כך שהם בוחרים בשיטה זו. מה תהיה התוצאה? הרי
החוזר בתשובה עלול להיתקל באחד הקונטרסים של דעת אמת או סתם להחליט לבדוק בעצמו אם
מה שסיפר לו המחב"ת הוא אמת, ואז יעמוד המחב"ת בסכנת הוקעה כשקרן דווקא באוכלוסייה
הדתית. האם המחב"תים כל כך משוכנעים שאי אפשר לשכנע אדם להאמין באלוהים בלי להלעיט
אותו שקרים?
לא העכבר גנב - אלא החור
עד כאן קיטרתי על התנהגות הבריאתנים. מכאן והלאה אשתדל להראות שמעשיהם הנלוזים לא
היו יכולים להצליח בלי שיתוף פעולה מצד החילונים, בעיקר בחוסר המעש שלנו.
לפי אחד מסיפורי חז"ל, בעיר אחת הייתה בעיית גנבות. התושבים פנו לחכם המקומי, שנתן
להם הדגמה: לקח עכבר, פיזר גרגרי חיטה על האדמה והעכבר לקח אותם והביא לחור. כאשר
הוא סתם את החור, העכבר לא אסף עוד את גרגרי החיטה. המסקנה של החכם הייתה "לאו עכברא
גנב אלא חורא גנב," והנמשל הוא שאם לא יקנו מהגנבים סחורה גנובה, הם יפסיקו לגנוב.
החור בהשכלה
הבריאתנים גונבים את דעתם של אנשים, ומכניסים לראשיהם שטויות. גם כאן, כדי
שהעכברים יפסיקו לגנוב יש לסתום את החור, והחור הוא חור בהשכלה, והחור נובע מסיבות
רבות.
ראשית, חברתית. כמו כל האקדמאים במדעי הטבע, גם אני מודע לכך שבחברה שלנו, כדי
להיחשב לאדם משכיל, עליך להיות בעל ידע בתחומי החברה והתרבות האנושית, אבל לא
במדעי הטבע. לדוגמה, במבחני הבגרות על התלמיד לעמוד, מלבד הבחינה במתמטיקה (גם היא
יצירה אנושית טהורה) בבחינות בתנ"ך, ספרות, לשון, חיבור, אנגלית, היסטוריה
ואזרחות. מי שאין לו ידע בסיסי באלה - ייחשב, ובצדק, לבור. אבל על העולם הפיזי הסובב
אותנו אינו נדרש לדעת כמעט כלום. אדם יכול להיחשב למשכיל גם אם אינו יודע מהם גזים
אצילים, מהי תורת היחסות או שארנבים אינם מכרסמים.
באקלים חברתי זה לא פלא שהפסאודו-מדעים, שהבריאתנות היא רק אחת מהם, זוכים לשגשוג
מדהים. ה"מדע" היחיד הזוכה למדורים קבועים בכל העיתונים הנפוצים (מלבד "הארץ") הוא
האסטרולוגיה. מדורי הפרסום מלאים בסיפורי סבתא על פטריות פלא המשחירות שיער לבן
ועל מרפאים באמצעות "אנרגיה חיובית" שמקורה בגבישים. מעט ידע אצל הציבור היה גורם
לכל האסטרולוגים ומוכרי שמן הנחשים לפשוט את הרגל, אבל אנחנו לא דורשים אותו
והעיתונות - שתפקידה הוא לשמור על זכותו של הציבור לדעת - אינה ששה לעסוק בנושאים אלה,
מה שעלול להביא גם להפסד של פרסומות.
להפסיק להתייחס בצורה סובלנית כלפי בורות במדע
אני מציע להפסיק להתייחס בצורה סובלנית כלפי בורות במדע. בורות במדע היא בורות
בדיוק כמו בורות בתנ"ך, אבל משום מה היא לא מזעזעת אותנו כלל. כאשר יוסי שריד מונה
לשר חינוך בממשלתו של ברק - רעדו אמות הסיפים: העיתונים התמלאו במאמרים ובמכתבים
למערכת שיצאו נגד כוונתו, שלא הייתה ולא נבראה, לבטל את לימודי התנ"ך. אבל כאשר
לבחינת הבגרות בפיזיקה הוכנסה שאלה בה מתבקש התלמיד לחשב את "מהירותו של היקום"
כדי ליישב את גילו עם הנאמר בתורה, שהעולם נברא בשישה ימים, העניין עבר בשקט מחריש
אוזניים. אני קראתי על הנושא בסך הכל שני מאמרים, אחד רחב ואחד קצרצר ב"הארץ",
מכתב אחד למערכת, גם הוא ב"הארץ", ושני אייטמים באתר "חופש". הפרופסור חנוך
גוטפרוינד שיצא במאמר נגד הבערות של מחבר הבחינה בפיזיקה, גילה למרבה הבושה גם הוא
בערות באבולוציה. לדבריו, החיים על כדור הארץ קיימים "מאות מיליוני שנים". אם
בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר?
בקשתי לגלות אותו יחס לבערות בתנ"ך ולבערות במדע - משמעותה לדרוש מכל מי שמתעתד
להיות מורה בישראל ללמוד כמות מסוימת של מדעים. לא הרבה. לא צריך שיידעו את
המתמטיקה של תורת היחסות, אבל שיידעו מהי, מהו המפץ הגדול, מיהם אבותיו של הומו
ספיאנס ושאר עובדות מדעיות. כדי לקבל תואר במדעים במדינת ישראל יש צורך קודם כל
לעבור בחינת בגרות בספרות, כך שאין סיבה שאדם יוכל ללמד ספרות אם אין לו ידע במדע.
כך אולי ימנעו מצבים כמו זה שבו נתקלתי פעם, כאשר הייתי מדריך מעבדה בקורס
זואולוגיה באוניברסיטה, ואחד הסטודנטים הדהים אותי כאשר חשב שדולפין הוא זוחל.
הגיע הזמן שהמדענים יצאו אל מסעודה משדרות
שנית, האקדמיה. מדענים בימינו רואים את עיקר תפקידם במחקר ובהעברת הידע שלהם
לסטודנטים שלהם, מה שמביא ליצירת אליטה מצומצמת של יודעי ח"ן. אבל הידע של המדענים
אינו שייך רק להם אלא לחברה כולה, ולו מפני שכולנו, במיסים שאנו משלמים, מממנים חלק
ניכר מהמחקרים והמשכורות שלהם.
תומאס הנרי האקסלי, הידוע בכינוי שהדביק לעצמו "הבולדוג של דרווין" ואחד מגדולי
המדענים של המאה התשע עשרה בזכות עצמו, נהג לתת הרצאות בחינם בפני קהל של פועלים.
ראוי היה שהמדענים שלנו גם הם יצאו אל הקהל הרחב, לא רק אל אלה שיכולים להרשות
לעצמם לקנות מינוי לסדרת הרצאות באולם 'בר שירה' באוניברסיטת תל אביב, אלא גם למסעודה
המיתולוגית משדרות. מסעודה אינה טיפשה ואינה צרת אופקים, היא ענייה. היא לא תוכל
להרשות לעצמה ללכת ללמוד באוניברסיטה, אבל בהחלט ייתכן שאם מדענים יבואו אליה,
לשדרות, היא תבוא לשמוע אותם. הרווח לא יהיה רק של מסעודה. אם וכאשר, למשל, יוכנסו
לימודי בריאתנות לתכנית הלימודים בבתי הספר (ואני צופה שזה יקרה בעתיד הקרוב),
יהיה למדענים צורך בתמיכת הציבור למאבק נגדה, ואם הם יתנשאו על הציבור ויתנכרו לו
היום, אז כאשר זה יקרה - הציבור לא יבין כלל על מה מדובר. מלבד זאת, איני מבין למה
לוותר מראש על חלק מהסטודנטים והמדענים הפוטנציאליים של העתיד רק מפני שמפאת מצבם
הכלכלי של הוריהם אין להם גישה למידע בנושאי מדע.
הזירה הציבורית מופקרת לבריאתנים
בארץ עדיין לא נכתב ספר פופולרי מקיף בנושאי אבולוציה, והמעט שתורגם לעברית כולל
בעיקר ניסיונות של מדענים שונים להציג את התאוריות האישיות שלהם. לא נכתב גם אף
ספר אחד העוסק בחשיפת השקרים וההטעיות של הבריאתנים, לעומת שני ספרים לפחות שידוע
לי עליהם שנכתבו על ידי הבריאתנים.
בארצות הברית הבריאתנים נתקלים באופוזיציה קשוחה מצד המדענים, הן בהרצאות, הן
בספרים, והן בעימותים פומביים. בארץ הם אינם נתקלים בשום אופוזיציה.
הפקרת הזירה הציבורית לבריאתנים כבר מניבה היום פירות באושים. עוד לא מאוחר לתקן
את הנזק.
אם חידשתי לך משהו, כדאי לך לקרוא ספרים ואתרי אינטרנט בנושא אבולוציה
שלישית, אתה. אם חידשתי לך משהו בהסבריי על סטטיסטיקה ועל ברירה טבעית - אתה קורבן
פוטנציאלי של הבריאתנים. במקרה זה כדאי לך לקרוא ספרים ואתרי אינטרנט בנושא
אבולוציה. לא צריך לקבל את כל מה שתקרא כתורה מסיני. למדענים המחברים ספרים
פופולריים יש תאוריות שונות, ולעיתים קרובות מנוגדות, על המנגנונים הפועלים
באבולוציה. לדוגמה דוקינס, מחבר הספרים "השען העיוור" ו"הגן האנוכי" המוזכרים כמעט
בכל מאמר בנושא אבולוציה לעומת בריאתנות באתר 'חופש', מייח"צן בספריו עמדה מוניסטית
(לפיה רק מנגנון אחד פועל באבולוציה, הברירה הטבעית ברמת הגן) קיצונית וספריו
לוקים בשטחיות ודמגוגיה. מדענים אחרים טוענים שהברירה הטבעית פועלת ברמות שונות,
החל ברמת הפרט וכלה ברמת המין. אבל בזכות יכולתו של דוקינס להמציא כותרות
"מפוצצות" לספריו ולתאוריה שלו (למעשה לא שלו אלא של ג. כ. ויליאמס), כיום "הגן
האנוכי" הוא הספר המזוהה ביותר עם אבולוציה, לפחות בארץ. אם קראת רק את "הגן
האנוכי" ואתה סבור שאתה מבין את תאוריית האבולוציה, יש לך טעות. לא תצא ידי חובתך
לעצמך עד שתקרא גם ספר או שניים של מתנגדיו (למשל "בוהן הפנדה" של גולד) ותחליט
בצורה ביקורתית איזה מטיעוניהם של שני הצדדים אתה מקבל.
מצד שני, ייתכן בהחלט שכאשר קראת את מה שכתבתי עד כאן, מצאת את הסבריי למה טיעוני
הבריאתנים אינם נכונים - שטחיים במידה מרגיזה. כאן אני מודה ב"אשמה". כדי להבין את
האבולוציה, יש צורך בהסבר מעמיק בהרבה מזה שנתתי כאן, שמטרתו היחידה הייתה להוכיח
שהבריאתנים משקרים.
גם במקרה זה אינך פטור מהאחריות להצלחתם של הבריאתנים. למה קולך אינו נשמע? למה
כאשר אני הולך להרצאה של בריאתנים, אני היחיד המתווכח עם המרצה?
כמה טיפים למי שרוצה להתווכח בהצלחה עם בריאתן
אסיים את דברי במספר טיפים למי שרוצה להתווכח בהצלחה עם בריאתן:
-
אל תהיה מנומס ואל תחכה לסוף ההרצאה כדי להביא את השגותיך בזמן שהמרצה מקצה
לשאלות. שסע את דבריו, התחצף, דרוש ממנו הסברים לגבי שקריו. יש לו לבריאתן מספר
משת"פים בקהל השואלים שאלות "נוחות" למרצה (למשל: למה ביולוגים, אם הם יודעים
שהאבולוציה אינה נכונה, לא נוטשים אותה? תשובה: לא נוח להם להפסיק להאמין בתאוריה
החביבה עליהם, כמו שרופאים יודעים היטב את הנזק שבעישון אבל רבים מהם ממשיכים
לעשן.) את השאלות הקשות שלך יקשה עליך לשאול, וגם אם תצליח להשחיל שאלה, הבריאתן
יענה לך תשובה מתחמקת ואז יפנה למשת"פ הבא.
-
הבריאתנים ממחזרים שוב ושוב אותם טיעונים, מה שיאפשר לך להתכונן ולוודא
שביכולתך לסתור כל טיעון שהמרצה יעלה.
-
למרות התהדרותם של המרצים בתוארי דוקטור, הידע שלהם בנושאים עליהם הם מדברים
אינו רחב או מעמיק במיוחד. הם פשוט מצטטים האחד את השני, ואינם טורחים כלל לקרוא
את המאמרים המקוריים. את הציטטות אותן הם מביאים בשפע רב כל כך ניתן למצוא באתר של
'המכון לחקר הבריאה' (https://www.icr.org).
דוגמה לבערותו העמוקה של קאפח: בוויכוח
שלי איתו הזכרתי את הגולגולת המאובנת ER 1470 שמצא ריצ'רד ליקי. הד"ר "תיקן" אותי
- לא ליקי, דוקינס. אין מה לפחוד מתחרות ידע בנושאי אבולוציה עם מי שאינו יודע
להבחין בין מחבר ספרים על בחירה ברמת הגן לבין פלאואנתרופולוג מהמפורסמים
בעולם.
-
כדי לרכוש ידע ב"מדע" הבריאה, כדאי לגלוש באינטרנט לאתרים של בריאתנים (כמו
האתר של 'המכון לחקר הבריאה' שהזכרתי קודם) ובמיוחד לקבוצות דיון ברשת בנושא, בהן יש
תשובות לרבים מטיעוני הבריאתנים.
אוגוסט 2001
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
