ההומו-סאפיינס

בעקבות הרצאה בסדרה "האבולוציה של האדם"
מאת פרופ' יואל רק
המחלקה לאנטומיה, בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר בתל-אביב
31.12.2003

בעריכת דן מלר

א. על לוסי ראה כאן
ב. על החיים לפני לוסי ראה כאן
ג. על סיפור קרובינו המגושמים 1 ראה כאן
ד. על סיפור קרובינו המגושמים 2 ראה כאן
ה. על סיפור קרובינו המגושמים 3 ראה כאן
ו. על הומו-ארקטוס ראה כאן
ז. על הנאנדרטלים 1 ראה כאן
ח. על הנאנדרטלים 2 ראה כאן

"מיליוני האקזמפלרים בספר החיים הקוסמי, המאכלסים את עולמנו, תוכננו, לכאורה, בדרך נס לאורחות קיומם. אך מאפייניהם המורכבים לא יכלו להתחולל במקריות, כשם שאי-אפשר לזנק אל פסגת ההר בפסיעה אחת. הדרך היחידה להסביר בעלי-חיים היוצרים מראית-עין מושלמת כמעט של תכנון היא על-ידי אבולוציה איטית, הדרגתית, המתנהלת עקב בצד אגודל. רק כך ייתכן הטיפוס על ההר הבלתי סביר." ריצ'רד דוקינס (*)

התפתחותם של הומינידים מהשימפנזה הקדמונית ועד לאדם המודרני כמוה כמירוץ-שליחים, בו מועבר המקל - הוא מיצבור התכונות הגנטיות - ונמסר מרץ אחד למשנהו. הרצים עצמם נושרים בדרך, איש-איש, אבל המקל - התכונות הגנטיות המכילות את הכושר האבולוציוני לשרוד ולהתפתח - ממשיך דרכו הלאה במירוץ, עד לקו הסיום, בין אם מדובר בהתפתחות אנאגנית (שרשרתית) או קליידוגנית (ענפית).

ה"מירוץ" האבולוציוני מהשימפנזה הקדמונית ועד לאדם המודרני

הנאנדרטל, שעד לפני זמן לא רב נחשב בעיני מדענים רבים כחלק משרשרת ההתפתחות של האדם - ההומו-סאפיינס - למעשה אינו שייך לענף זה. דווקא ישראל הקטנה תרמה להבנת היחסים שבין הנאנדרטל להומו-סאפיינס, משום שבמערות שונות בתחומה נמצאו שרידים של שני המינים הללו בסמיכות מקום. המערות שימשו לנאנדרטל, בעצם, מקום קבורה ולאו דווקא מקום חיים.

מערות הנאנדרטל בישראל

במערת זוטייה, היא "מערת הגליל" שבוואדי עמוד, נמצאה גולגולת של נאנדרטל הקרוי "איש הגליל", או "האדם מזוטייה". חשיבותה בכך, שזמנה מתוארך כ-150,000-200,000 שנה, כלומר - הומיניד שקדם לנאנדרטל, שחי לפני 100,000 עד 30,000 שנה.

גולגולת איש הגליל ממערת עמוד

על "איש הגליל" ועל החפירות הפרהיסטוריות במערת עמוד - ראה חיבורם של אבישי גינזבורג, אראלה חוברסויואל רק:

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3858

במערת קפצה שליד נצרת (הר הקפיצה, גב'ל קפץ), שנחפרה בשנות ה-30 למאה ה-20, גילו החוקרים לוין ושטקליס שרידי יצורים "מוזרים", שגילם הוערך תחילה כבני 30,000-40,000 שנה. צ'רנוב והס, מאוחר יותר, טענו על סמך מאובנים של יצורים קטנים (מיקרו-פאונה) שנמצאו ליד אותם הומינידים, שהמערה אינה צעירה כלל, וגיל הממצאים הוא לפחות 100,000 שנה. גולגולת שנמצאה באותה מערה היתה בעלת סנטר ופוראמן-מגנום (הפתח הגדול שבבסיס הגולגולת) עגול, ובכך התאימה להומו-סאפיינס. רק עם פיתוחן של שיטות מדידה ותיארוך חדשניות התברר בסוף המאה ה-20, שאכן גיל הממצאים במערת קפצה הוא כהשערתם של צ'רנוב והס, כ-100,000 שנה. אין ספק שמדובר בהומו-סאפיינס, אם כי קדום למדי. הנאנדרטל וההומו-סאפיינס חיו, אם כן, בסמיכות זמנים קרובה יחסית האחד לשני, ובמקום אחד לפחות גם בקרבה טופוגרפית גדולה. על תיארוך ההומינידים - ראה:

http://www.geo.arizona.edu/Antevs/nats104/wk0607.pdf

בכרמל הדרומי קיימות מספר מערות, בהן נמצאו שרידיהם של נאנדרטל והומו-סאפיינס. מערות אלו מוכרות בשמות מערת הנחל, מערת הגמל, מערת טאבון ומערת סחול.

במערת סחול (Skhul) נמצאו 20 פריטים שונים של הומו-סאפיינס קדום, אחת מהן גולגולת, השמורה במוזיאון רוקפלר בירושלים, שהיא בעלת סנטר.

     
היבט קדמי והיבט צדדי

שלד ממערת סחול

ראה גם:

http://ancientneareast.tripod.com/Mugharet_Skhul.html
http://www.uwyo.edu/bioanth/4215/pages/325qtvr-Skh5.html
http://www.mnh.si.edu/anthro/humanorigins/ha/skhul.html

במערת טאבון, מתחת למצוק, התגלה שלד של אישה נאנדרטלית, ובמרחק של 6-7 מ' ממנה התגלתה לסת תחתונה של הומו-סאפיינס קדום.

מערת טאבון

הלסת מטאבון

על הממצאים במערות ההומינידים בכרמל - ראה גם באתרים הבאים:

http://www.relst.uiuc.edu/Courses/106/New%20Pages/page2.html
http://www.uwyo.edu/bioanth/4215/pages/325qtvr-Skh5.html

עד לפני זמן קצר הניחו אנשי-מדע רבים, שהתפתחות האדם היא במבנה של שרשרת, ו"אנסו" ממצאים שלא התאימו להנחתם, על מנת לשמר את התיזה (השגויה) שבנו. רק מאוחר יותר, לפני כעשר שנים, התבררה טעותם: הימצאותם באותו מקום ובאותה שכבה, של גולגולת נאנדרטל ("הליידי מטאבון") ושל לסת תחתונה של הומו-סאפיינס, הביאו את אנשי המדע להכיר בטעותם. הקונספציה של הקליידוגנזיס - בה אפשרית התפתחותם יחדיו של שניים או יותר קווי התפתחות באותו הזמן - היא הנכונה בכל הנוגע להתפתחותם של ההומינידים ושל האדם בן ימינו. בצורה זו חיו הנאנדרטל וההומו-סאפיינס זה לצד זה, כשההומו-סאפיינס המשיך והתפתח לאדם שחי היום על פני כדור הארץ, בעוד שהנאנדרטל נכחד לפני כ-30,000 שנה.

על הנאנדרטל וההומו-סאפיינס שחיו יחדיו זמן רב יותר משחשבו ראה גם באתר:

http://www.asa3.org/archive/evolution/199505-10/0905.html

כלי צור ופולחן קבורה

השימוש בכלים בידי "האדם הקדמון" החל מראשית הופעת כלי צור ואבן, לפני כשני מיליון ושמונה מאות אלףשנים, תקופה המכונה "התקופה הפליאוליטית", שנמשכה עד לתקופת הברונזה, ראה:

http://luna.tau.ac.il/~tomer/geology/related/archaeology/paleo.htm

לאור המידע שהתקבל בהרצאותיו של פרופ' יואל רק בסדרה הנוכחית, המינוח הנכון הוא הומינידים, ולא אדם קדמון, שכן ענפים שונים בהתפתחות הקליידוגנית אינם "אדם", וייתכן וראוי לשמור שם זה להומו-סאפיינס בלבד.

שיטות הייצור של כלי הציד והעבודה השתכללו במהלך הזמן, ומגוון רחב של כלים אפיין את "ארגז הכלים" שלההומיניד - האדם הפרהיסטורי. בעזרת כלים אלה הוא התמודד עם איתני הטבע, צד וביתר בעלי חיים, עיבד מזון, בנה את ביתו וקבר את מתיו.

החלק בהתפתחות האנושית הקשור בשימוש במכלול הליתי (כלי האבן) ובקבורת המת, מכונה התרבות המוסטרית - Mousterian Culture. בתרבות זו שותפים שני הומינידים: הנאנדרטל וההומו-סאפיינס הקדום - ראה גם פרופ' אברהם רונן, אונ' חיפה. תרבות זו התקיימה לפני 200,000 ועד ל-40,000 שנה. ראה:

http://www.unc.edu/courses/pre2000fall/anth100/neanders.htm

הטכניקה של שימוש באבן הצור היתה מוכרת לנאנדרטל ולהומו-סאפיינס גם יחד. שניהם בנו כלי צור בטכניקה זהה, המוכרת כיום בשם "טכניקת לבלואה" (Levallois), בה מעבדים את אבן הצור הגולמית לגרעין "דיסקואידלי", ממנו ניתן בשלב שני להתיז נתזים, המותירים בידי יוצריהם כלים פשוטים מוכנים לשימוש, כמו חוד-חנית או ראש-חץ. כלי האבן הם אפוא הממצא העיקרי מתקופה זו. הכלים פשוטים והומוגניים, רובם כלי קיצוץ, אשר צד אחד שלהם חודד על ידי פיצול נתזים אחדים. לצידם נמצאו כלים כדוריים ומעט אבני יד - ראה באתרים:

http://www.hf.uio.no/iakk/roger/lithic/MOUST/mousterian.html#anchor47826
http://www.paleodirect.com/mous1.htm
http://www.geocities.com/Heartland/Meadows/9777/Auel/mou-tool.htm

כלי צור מוסטריים שנוצרו בידי הנאנדרטלים ושמשו לצרכיהם

גרעין צור לבלואה

               
סכין, חוד, מגרדת, גרזן יד

אלמנט משותף שני לנאנדרטל ולהומו-סאפיינס הוא הקבורה, שמקורה נזקף לזכותו של הנאנדרטל. כל הקבורות המוסטריות נתגלו באתרי מערות, בשכבות עם מכלולי צור מוסטריים (במערות כבארה, טבון וסחול שבכרמל, זוטייה ועמוד שבגליל העליון וקפצה שליד נצרת). בכבארה נתגלו לצד הנקבר אבנים ושן של היפופוטם, בסחול ובטאבון נתגלו מוקדי-אש, בקפצה נתגלו קרני אייל וכלי-אבן - ראה באתר http://sapphire.indstate.edu/%7Eramanank/ritual.html

בניגוד להומו-סאפיינס, לא היתה לנאנדרטל יכולת ליצור כלי אמנות או יצירות אמנותיות. בעוד שבאזורי המחייה של ההומו-סאפיינס נתגלתה תרבות עשירה ומגוונת של כלי-אבן, שן ושנהב, בהם פסלים יפהפיים של בעלי-חיים ודמויות-אדם, כלי-בית וכלי-עבודה, הרי שבתחומו של הנאנדרטל לא נמצא כל זכר לתרבות זו, גם לא ציורי-מערות, האופייניים להומו-סאפיינס. פסלים מלפני 30,000 שנה וציורי-מערות מלפני 40,000 שנה הם יצירותיו של ההומו-סאפיינס בלבד. הנאנדרטל היה שותף לו בתרבות המוסטרית - בקבורת המת וביצירת כלי צור פשוטים בלבד.

הימצאותם יחדיו במערה אחת (טאבון) ובשכבה מוסטרית אחת של נאנדרטל והומו-סאפיינס היא ממצא ראשון ויחיד עד כה. נשאלת השאלה האם היה ביניהם קשר פיזי, והאם "הכירו" האחד את השני. התשובה המקובלת על המדענים כיום היא לא. מאחר שבעולם בו אנחנו חיים כיום קיים רק מין הומיניד אחד - ההומו-סאפיינס, קשה לנו להבין שקיימת אפשרות שלצדנו יחיה גם הומיניד אחר, שונה. בבעלי-חיים אחרים הדבר קיים ונראה בעינינו טבעי ומובן: מיני זברות וג'ירפות שונות בתחום מחייה אחד, יונים, אנקורים וכו', ואיננו רואים בכך חריג בלתי אפשרי.

100,000 שנים - גילה של הלסת התחתונה ממערת טאבון ושל הגולגולת ממערת קפצה - הוא הגיל המקובל כיום במדע של ההומו-סאפיינס הקדום. בכך התאמתה הנחתם של צ'רנוב והס, שהסתמכו בתיזה שלהם על עולם הפאונה, ולא רק על בסיס המאובנים של ההומינידים. גם האגן שנמצא במערת סחול הוא בן 100,000 שנה, וכן גם הגולגולת מאותה מערה, השמורה במוזיאון רוקפלר בירושלים, שייכים להומו-סאפיינס.

כיום ניתן לאשש את ההנחות הללו בעזרת בדיקות די.אנ.אי. מיטוכונדריאלי (המיטוכונדריה הוא חלקיק חלבוני זעיר, המצוי בפלסמה של התא, בה נצבר הבסיס האנרגטי של פעילות התא. במיטוכונדריה נמצאים די.אנ.אי. ו-אר.אנ.אי, והיא מסוגלת לכן לשכפל את הקוד לסינתיזה של אותם חלבונים). בדיקות אלו בוצעו על שריד של "הילד מעמוד", אבל בעיקר נבדקו שרידי הנאנדרטלים מעמק נאנדר בגרמניה, מקום בו נתגלו הנאנדרטלים הראשונים. כל הבדיקות הראו חד-משמעית, שהנאנדרטל איננו יכול להיחשב כחוליה קודמת להומו-סאפיינס. ראה גם:

http://www.psu.edu/ur/NEWS/news/Neandertal.html
http://www.sciencenews.org/20000401/fob2.asp

מי היו הנאנדרטלים?

הנאנדרטלים היו אירופאיים במקורם ובהוויתם, שחיו לפני 100,000 שנה ועד לפני 30,000 שנה. הם התאימו אבולוציונית לחיים בתנאי קור עז, ליד קרחונים, וכל עולם הפאונה שלהם היו בעלי-חיים שחיו באותם תנאים - דב המערות, הקרנף השעיר, ועוד. בנדודיהם הגיעו הנאנדרטלים עד מערת כבארה, שהיא המקום הדרומי ביותר במסלול נדודיהם, ואין דרומי לה. כל אזורי החום היו מחוץ לתחום יכולת השרידות שלהם. המיקרופאונה שנמצאה במערת קפצה היתה של בעלי-חיים אפריקנים, ולכן התעקשו צ'רנוב והס שההומינידים שחיו שם לא יכלו להיות נאנדרטלים. במערות ארץ ישראל נמצא לעתים נאנדרטל בלבד, לעתים הומו-סאפיינס בלבד, ולעתים שניהם גם יחד. ראה גם:

http://record.wustl.edu/archive/1999/10-28-99/articles/neanderthal.html

מקורו של ההומיניד הראשון היא אפריקה. "יציאת אפריקה" הראשונה היתה של ההומו-ארקטוס, שנדד והגיע עד לסין, ובאירופה עבר אבולוציה ישירות לנאנדרטל, או דרך שלב ביניים של הומו-היידלברגנזיס השתנה לנאנדרטל. הוא נדד באירופה, הגיע לספרד, חצה את מיצר גיברלטר לצפון אפריקה, ובמזרח הגיע לארץ ישראל, עד לכבארה. עם התחממות כדור הארץ, המסת הקרחונים ונדידתם, החלה נסיגתו של הנאנדרטל עד להכחדתו, בשל אי-יכולתו לשרוד בתנאי חום.

באפריקה עבר ההומו-ארקטוס טרנספורמציה אבולוציונית אחרת - להומו-סאפיינס. "יציאת אפריקה" השנייה היתה של ההומו-סאפיינס, בערך לפני 200,000 שנה. בכושר הישרדותו וביכולתו להתאים עצמו לתנאי-חיים מגוונים, התפשט ההומו-סאפיינס לכל אזור ואזור בתבל, ושרד עד היום כאדם המודרני בן זמננו.

ההומו-סאפיינס הגיע לאירופה לפני כ-40,000 שנה, ובמקביל להגעתו לשם נעלמו הנאנדרטלים מעל מפת ההיסטוריה, יחסית בבת-אחת, בתהליך הקרוי בשם Replacement ("החלפה"). במאמר על גורלם של הנאנדרטלים ועל ה"רפלייסמנט":

http://home.sandiego.edu/~pserviss/neandertal.html

חוזרים המחברים ומדגישים את שידוע לנו, שהנאנדרטל נכחד משום שלא היתה בו היכולת האלמנטרית להתאים עצמו לתנאי-חיים חדשים, ולתחרות מתעצמת עם הקרו-מניון - Cro-Magnon - ההומו-סאפיינס האירופי, שהחליפו באירופה ובעולם כולו. הנאנדרטל היה חסר את כושר הנדידה העונתית לצורך השגת מזון ואת מערכת הכלים המתוחכמת, שני התנאים ההכרחיים להצלחה במאבק ההישרדות. תיאוריה אחרת גורסת, שהנאנדרטלים נכחדו במגיפה שמחוללה נישא בידי ההומו-סאפיינס, וכך, במגע שנוצר בין שני הומינידים אלו, הושמד הנאנדרטל במעין מגיפת-דבר אדירה.

אין שום קשר אפוא בין הנאנדרטל לאפריקה - אזור מוצאם של האוסתרלופיתקוס אפרנזיס, של ההומו-ארקטוס ושל ההומו-סאפיינס, וזו הסיבה לכך שהנאנדרטל נחשב ענף הומינידי שונה מאלה, ולא חוליית-ביניים באבולוציה להומו-סאפיינס.

צ'ארלס דארווין: לאבולוציה אין כיוון, אין מטרה ואין תכלית.

(*): ריצ'רד דוקינס: הטיפוס על ההר הבלתי סביר. הוצאת דביר, 2003.