דת, צניעות ומיניות: על הכתבה "דת הצניעות" במעריב
מאת: אקו
ביום 29.8.03 פורסמה במעריב כתבה מרתקת של אבישי בן חיים על אובססיית הצניעות שאוחזת
בציבור החרדי לעת החופש הגדול.
לקריאת הכתבה המקורית, "דת הצניעות" (מעריב 29.8.03), לחץ כאן.
הדברים המתוארים בכתבה - החרדה ממין, הרצון להסתיר ולהעלים את המיניות הנשית, ההיטפלות
הכפייתית והמדכאת לדקויות החיים - אינם חדשים כלל למכיר את המתרחש בחברה החרדית. ואף על
פי כן, כדאי לשוב ולהיזכר בכך שהחיים תחת עולה של הדת אינם כה קסומים, כה יפים או כה
טהורים כפי שחלק מהדתיים מנסה להציג אותם. החרדים מתהדרים בחיים ערכיים יותר, בעליונות
תרבותית, ברוחניות. והנה אנו רואים את המציאות במערומיה, ומתברר שכל הרוחניות הזו
מצטמצמת אל תוך עיסוק קטנוני, כפייתי ונוירוטי בדיכוי המיניות הבסיסית שבאדם.
לכן, מי שמיקסם השווא של המחזירים בתשובה שבה אותו, מי שהופנט על ידי מילים מלטפות
ומליצות מיסטיות, צריך לפקוח את עיניו להיבטים הכעורים של החברה הדתית, ולראות את
המנגנונים האמיתיים שפועלים בה - והמתואר בכתבה אינו דווקא הקטן שבהם.
אז על מה ניתן לקרוא כאן?
הדברים מדברים בעד עצמם, כמובן. אבל חשוב לציין מספר תופעות שליליות ומקוממות במיוחד
שמופיעות בכתבה, וכיצד התבטאו במאמרים שפורסמו באתר בעבר:
רצון לשליטה טוטאלית של הרבנים על חיי המאמין:
הממסד הדתי החרדי מנסה בכל עוז לשלוט בחיי המאמין ולהכתיב את אורח החיים באופן מוחלט.
הדרכים אל השליטה המופיעות בכתבה רבות וכולן מובילות אל אותו היעד. יש לנו כרוזים
וקלטות, פסיקות, סיפורי אימה, משלים, עונשים למכביר ולחץ חברתי. המכבש הפסיכולוגי-חברתי
הזה מוחץ כל יוזמה אישית וחופש פעולה. נותרת רק הליכה בתלם.
איומים בעונשי זוועה על העבריינים:
נשים הנוהגות שלא-בצניעות ילקו בסרטן. כמה מחריד ניסיון המניפולציה הזה עבור כל אדם
בר דעת - ניצול ציני של צרות הבאות על בני-אדם להפחדה חסרת-שחר שמטרתה לגרום לאדם אחר
לעשות כרצונך. כמה מגוחכת יומרתו של הדובר לדעת את חשבונות האלוהים ומעשיו. ואם האיום
בעונש בעולם הזה מופרך לכל מי שעיניו בראשו, נוסיף עליו איומים בעונשי גיהינום בעולם
הבא, ליתר ביטחון.
נשים שוות פחות:
מכל פינה זועק השוביניזם. נחיתות האישה לעומת הגבר מובנת מאליה, עבורם. הסיפור המכוער
על הבת שנהרגה על מנת שלא "תכשיל גברים" מבטא זאת באופן הטוב מכל.
וזה לא המקור היהודי היחיד שמבזה נשים.
השוביניזם
מושרש עמוק ביהדות, כפי שמראה ישי שמש.
נשים אשמות במיניות:
לא די שערך חיי האישה נחות יותר, אלא היא גם אשמה במיניות ומפתה את הגבר תמיד. היא זו
שתשלם בגיהינום על כל גבר שנתפתה בגללה. היא זו שחייבת להסתיר, לכסות, להחביא ולדכא
את נשיותה. ולכן, היא זו שחייבת להיעלם, להצטמצם, להקטין את עצמה.
כיצד מנהגי הצניעות בעצם מבטאים את נחיתותה של האישה ואת היותה שיפחה - ראו
במאמר
מצויין של צופיה מלר.
יחס מעוות וחולני למיניות:
עבור הגבר והאישה החילוניים, מיניות היא חלק נורמלי וטבעי מזהותם וחייהם. התעסקות
יתרה במין איננה בריאה, גם על ידי מי שמחפש לחשוף ולהתחפר בו כל הזמן, אך גם על ידי
מי שמחפש להסתיר, להעלים ולהתעלם. החרדים העלו את ההתעסקות האובססיבית במין, על דרך
ההדחקה וההעלמה, לדרגה של עיוות קולקטיבי.
במאמר
על גניבת זרע ולילית
אנו רואים כיצד מיסטיקה ועונשים הזויים שימשו מימי קדם כדי לשלוט במיניות הגברית,
בחסות היומרה של "פרישות".
נעמה י., בסיפורה האישי כיוצאת בשאלה,
מספרת
באופן נוגע ללב
איך חוותה את העיסוק המפורז בצניעות כמעוות ומדכא אותה בתור אדם ואישה.
התעסקות האובססיבית במיניות כאמצעי שליטה:
והיה גם מי שאמר שים האיסורים, ההסתרות, ההדחקות המיניים מטרתם אחת: שליטה חברתית בפרט.
למשל,
מאמרו
של אורי ברייטמן על אוננות וחרדים
מציג את איסורה כאמצעי לשלוט בבחורים ולהשיאם בגיל צעיר.
אפילו
ברית
המילה מוצדקת
בכך שהיא "מחלישה את היצר המיני".
ספטמבר 2003