על השואה ועל האמונה

הערת המערכת:
נושא השואה והאמונה נדון מספר רב של פעמים באתר וכנראה גם יידון גם בעתיד. הפעם אנחנו מביאים מאמר שכתב חגי דותן, המגדיר עצמו כ"איש הציונות הדתית", ותגובה של דרור מאתר חופש.

כך כותב לנו חגי:
הייתי מבקש שבמסגרת מאמריכם על השואה והאמונה תפרסמו מאמר שכתבתי.
מובאת פה עוד דעה שלא מוזכרת בטיעונים שאתה מביא.
בעבר התכתבנו רבות בנושא; אני חושב שהדברים יכולים להוות נדבך חשוב בדיון סביב השואה ומתמצת חלק מן הדברים המובאים ע"י הציונות הדתית בנושא השואה.

וזהו המאמר:

בס"ד.

רבות דובר על נושא השואה והקבלתו לאמונה היהודית.

השאלה נשאלת פעמים רבות וחוזרת ועולה - איפה היה אלוהים בשואה? איך יכול להיות שבורא העולם זה שבחר בעם ישראל לעם סגולה גורם להרס עצום בעם לרצח של מיליון וחצי ילדים בצורות רבות ואכזריות ועוד ארבעה וחצי מליון מבוגרים באמצעים שלא ברא השטן. המסקנה המתבקשת בדרך כלל היא כדברי השופט לשעבר חיים כהן ז"ל שיש שתי אפשרויות או שיש אלוהים או שאין אלוהים ואם יש אלוהים זהו אלוהים רע ואכזר - מה שלכאורה נוגד את התשבחות שאנו מרעיפים עליו על מלך חנון ורחום טוב ומטיב. משיבי התשובות בדרך כלל עונים שהיה פה עונש משמים (מה שאגב אף אחד לא יכול להכחיש שכל הדברים כתובים בספר דברים בפרשת הקללות.) חלקם אומרים שאלו נשמות של חוטאים שהגיעו לתיקונם.

הדברים האלה מעוררים כעס רב אצל רבים בעם. בהם ניצולי שואה, בני הדור השני והשלישי לשואה וגם סתם אזרחים שלא עברו ולא חוו את אימי השואה אך כואבים יחד עם כל בית ישראל.

השאלות הלל שלאחרונה נשאלות יותר ויותר לא רק כדי לפתור בעיות וחיבוטי נפש של מאמינים ולא מאמינים, אלא גם כדי להוכיח למאמינים שאין ולא יכול להיות דבר כזה שנקרא אלוהים וגם אם הוא קיים אין לו שום השפעה על חיי האנשים בעולם - אין יחסי שכר ועונש, אין בחירה חופשית ותפילה - האלוהים פשוט ברא את העולם וזהו ולאותו אלוהים אפשר לקרוא המפץ הגדול, השבר הסורי אפריקני או כל דבר אחר.

אולם לי יש שאלה לשאול את שואלי השאלות והמקטרגים: למה אתם נטפלים דווקא לשואה - עם כל הנוראות שבה. למה השאלות לא באות על חורבן בתי המקדש שם נהרגו בצורה יחסית יותר מאשר בשואה. למה אנו לא שואלים על גזירות המן ואחשוורוש ורומי והאינקוויזיציה וחמלניצקי וניקולאי וסטלין מסעי הצלב וערפאת.

האמונה היהודית בניגוד לרוחות הקידמה כביכול השוררים בוחנת את הדברים הקורים בעולמנו לא כפרטים אלא כמכלול - איננו מחפשים את העכשיו. שלום עכשיו תשובות עכשיו.
אכן השואה היא מיוחדת מכל האירועים השונים והנוראים אותם חווה עמנו במהלך שנות קיומו. זו הפעם הראשונה בה קמו עמים ורצו להשמיד יהודים לא בגלל דתם, גם לא בגלל עשירותם או עניותם - אלה רק תירוצים - אלא רק בגלל שהם יהודים - להשמיד את הגזע היהודי. תקנו אותי אם אני טועה אבל זה היה היטלר ימ"ש שכתב בספרו "מיין קאמפף" שהסיבה היא שהיהודים הביאו לעולם את המוסר האנושי. לגרמנים ולעוזריהם לא היה אכפת את מי הם הורגים דתיים וחילוניים אדוקים ואתיאיסטים פרופסורים ורוכלים העיקר להשמיד את הגזע היהודי. השאלה הנשאלת כאן היא לא איפה היה אלוהים בשואה אלא איפה היה האדם בשואה? לאן הוא נעלם, לאן נעלמו כל אותם ערכי יסוד ותרבות הגלומים בו. בשואה לא נתגלתה רשעותו ואכזריותו של האלוהים, בשואה נתגלתה אכזריותו ורשעותו של האדם. אותם מעשי טרף חייתיים.

אינני מתעלם מהשאלות האחרות שנשאלות ע"י האדם המאמין והלא מאמין: למה לא נמנע מהאדם לעשות מעשים אלו? איה ההשגחה הפרטית על עם ישראל?

כמו שאמרתי מקודם ההסתכלות היהודית על הדברים היא כמכלול. אכן עברנו את פרעה, עברנו את נבוכדנצר, עברנו את טיטוס, עברנו את אנטיוכוס עברנו את פרדיננד ואיזבל את האינקויזיציה הנוראה שבה נהרגו וטבחו יהודים בדרכים אכזריות כל כך רק מכיוון שלא רצו להמיר את דתם. עברנו את ריצרד לב הארי ומסעי הצלב שלו. גזירות השמד וגזירות ת"ח ות"ט. וכן עברנו גם את היטלר. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם.

לא השואה לא מחלישה את אמונתי. אמונתי רק מתחזקת. אל מול אימי השואה רואה אני את הקמתה של מדינת ישראל. רואה אני את תחייתה של האומה. מתוך האודים העשנים קמה ועולה מדינת ישראל. בה מתחזקים ביחד גם חייה הרוחניים, התורניים, התרבותיים - ישיבות קמות ומתפתחות מגדלות תלמידי חכמים לתפארת המזכירים את גדולתם של ישיבות אירופה. חייה התרבותיים של המדינה מתפתחים בתי קולנוע ותיאטרון. ברוך השם יותר לא יובלו יהודים כצאן לטבח. היהודי לא יגיש יותר את צווארו לשחיטה.

מתוך האירועים הנוראים שעברנו עולה ומתחדדת האמונה היהודית על אף הכל הקב"ה מצילנו מידם. הרבה שליחים למקום. מדינת ישראל היא המראה את התחלת הגאולה. הרעיון שבו שוב יהודים מנהלים את חייהם בארץ ישראל אחרי שעזבו אלפיים שנה קודם לכן - מקום משכנם של נביאי ישראל שהתנבאו בארץ ובעבורה. מתוך הדברים חוזרים אנו אל דבריו של ר' עקיבא במסכת מכות שראה שועל היוצא מבית קודשי הקדשים והוא במקום לבכות צוחק. ואומר עד שלא נתגשמה נבואת החורבן חשבתי שלא תתגשם נבואת הגאולה. עכשיו משנתגשמה נבואת החורבן אני בטוח שתתגשם נבואת הגאולה ועוד ישבו זקנים וזקנות בחוצות ירושלים.

מתוך אודי אושוויץ ובירקנאו טרבלינקה וסובביבור מתוך בתי המדרש החרבים והתיאטראות ההרוסים רואים אנו את התחייה של עם ישראל. רואים אנו את ההשגחה הפרטית על עם ישראל שממשיך לצעוד בדרך בה התוו לו אבותיו.

עם ישראל חי וקיים!

שואת יהודי אירופה
חלק מ- 800,000 נעליים של יהודים
נרצחי מחנה המוות מאיידנק, פולין

תגובת דרור מצוות אתר חופש:

כמו תמיד כשמישהו עונה לך תשובה ארוכה ומורכבת על עניין שבעיניך נראה פשוט, כדאי לנסות להבין מה הטענה שלו, בעצם.

לפעמים תשובה ארוכה ומורכבת על עניין פשוט מטרתה לנסות להתחמק מתשובה ולטשטש את הקושי הגדול שהעניין הזה גורם למשיב התשובה. זו טכניקה שכיחה אצל מחזירים בתשובה (למרות שכותב המאמר הנ"ל בוודאי לא נמנה עימם) - הם עונים לך תשובה כל כך מורכבת שגורמת לך לא לשים לב שהם בעצם לא עונים על השאלה.

בואו וננסה להבין מה טוען חגי.

אם לתמצת את המאמר, אפשר לסכם אותו בקיצור בשלושה משפטים:
- "אלוהים אינו אשם, אלא האדם"
- "צריך להסתכל על המכלול, והמכלול הוא ש 'עם ישראל חי וקיים'"
- "השואה מחזקת את אמונתי ולא מחלישה אותה"

בקיצור, הטיעון היחיד שמעלה חגי הוא שהעובדה ש 'עם ישראל חי וקיים' היא החשובה. "אלוהים אינו אשם, אלא האדם" אינו טיעון, אלא טענה שחגי אינו נותן לה הסבר, בדיוק כמו המשפט שאינו מסביר כלום "השואה מחזקת את אמונתי ולא מחלישה אותה".

מצד שני, חגי בוחר להתעלם משתי השאלות הפשוטות:

1. האם אלוהים הוא שגרם לשואה?
אם התשובה היא כן - משמעות הדבר שאלוהים רצח באכזריות 6 מיליון יהודים בגלל סיבה כלשהי. לא משנה מה תהיה הסיבה הזו, כל אחד מאיתנו צריך להחליט בעצמו האם יכול להיות שזה אלוהים "שבחר בנו מכל העמים", "אל רחום וחנון ורב חסד" שהדתיים מתפללים אליו אינסוף פעמים בחייהם?

אם התשובה היא לא - נעבור לשאלה השנייה:

2. האם אלוהים יכול היה למנוע את השואה?
כמובן שכאן התשובה של המאמין חיובית, כי אלוהים לפי האמונה הדתית הוא כל יכול. מסקנה - אלוהים לא מנע את השואה למרות שיכול היה. שוב - משמעות הדבר היא שאלוהים ראה 6 מיליון יהודים נרצחים באכזריות ולא מנע זאת בגלל סיבה כלשהי. ושוב, לא משנה מה תהיה הסיבה הזו, כל אחד מאיתנו צריך להחליט בעצמו האם יכול להיות שזה אלוהים "שבחר בנו מכל העמים", "אל רחום וחנון ורב חסד" שהדתיים מתפללים אליו אינסוף פעמים בחייהם?

המסקנה שלי היא פשוטה - אלוהים שהדתיים מאמינים בן איננו קיים.

אבל חגי כמובן לא מתייחס לשאלות האלה, אלא מתחמק מהן ואומר דברים כלליים, מסיבה פשוטה: כל חייו הוא חונך להאמין באלוהים, והוא לא ירשה להיגיון הפשוט להפריע לו. המסקנה שאלוהים איננו קיים קשה מדי בשבילו.

כמובן שהשואה היא רק הוכחה אחת לכך שאלוהים שהיהודים הדתיים מאמינים בו איננו קיים. חגי שואל למה "אנחנו 'נטפלים' דווקא לשואה" ןהתשובה גם כאן פשוטה: יש אינסוף הוכחות לכך שאלוהים איננו קיים. השואה היא פשוט ההוכחה הברורה מכולן. גם הפיגועים שבהם נרצחים חפים מפשע, גם הפוגרומים ביהודים, גם הרצח בידי אלוהים של ארבעים ושניים ילדים שקיללו את הנביא אלישע (מלכים ב' פרק ב', פשוקים כ"ג-כ"ד), ועוד אינסוף אירועים ועדויות מראים בבירור שאלוהים של היהודים (כמו אלוהים של המוסלמים ואלוהים של הנוצרים) הוא המצאה של האדם ואף פעם לא היה קיים.

אם לסכם, העניין כאן מאוד מאוד פשוט: אם אלוהים שהדתיים מאמינים בו קיים, אזי הוא רצח שישה מיליון יהודים או לפחות לא מנע את הירצחם. מסקנה - הוא איננו קיים (או שמדובר בגדול הפסיכופטים בעולם).

הדתיים ינסו לספר לכם כל מיני סיפורים על "זה שאנחנו לא מבינים את מעשיו של אלוהים", או על "עם ישראל שחטא", או על זה שהשואה גרמה לתקומת עם ישראל בארצו, או כל מיני הסברים משונים אחרים.

אתם, קראו רק אחת מאינסוף העדויות על השואה ותחליטו בעצמכם מה המסקנה שלכם. למשל, קראו בספר "שואה שלנו" (ראו עוד במדור ספרים ומאמרים באתר):

"וכעבור ימים אחדים, ה'שפרהה'.
שמעת את השם? 'שפרהה'?
כך כונתה האקציה ההיא של גטו לודג', בחודש ספטמבר שנת 43.
מה אספר על האקציה? כל זוועה שתעלה בדמיונך אירעה גם אירעה. תינוקות נלקחו מחיק אמם, הועלו על כידון הרובה... הוחזרו לחיקה... בצחוק פרוע... הרי ביקשה תינוקה. אנשים הוטלו מחלונות... גם ילדים. שבורי גוף על המדרכות... אין עוזר. לא תוכל להכיל בלב כל מה שעוללו הנאצים, ברחובות, בבתים, בתוך התור של ההולכים לחלמנו, מחנה ההשמדה."

"את שאלת על הרמאן מסוביבור, אז אני אספר לך על סוביבור. יום אחד התקלקלו מנועי תא הגז במחנה מאיידנק.היו שם אסירים גוססים, שהיו צריכים ללכת להשמדה באותו יום, אבל בגלל הקלקול אי אפשר היה לעשות את זה. מצאו לזה פתרון, העבירו אותם במשלוח מיוחד לסוביבור. הם הגיעו כשכבר ירדה חשיכה, וסגל המחנה נח בחדרים. אז פשוט השליכו אותם בערימה, בגשם, בבוץ, שיחכו עד למחרת בבוקר. את יודעת, ניצולים מסוביבור העידו על הלילה ההוא. הם חשבו שכבר ראו הכול בסוביבור, ככה חשבו, אבל לא. הגוססים ייללו, ייבבו. הם היו כולם שלדים, חולים, בלי הרבה חיים, אבל הקור והגשם עוד גרמו להם סבל. בשלב מסוים פקעה הסבלנות של אנשי האס.אס. הם יצאו אל הגוססים, והצליפו והצליפו והצליפו עד שהשתתקה היבבה האחרונה. את עדיין חושבת שיש לך מושג איפה הגבול?"

" את יודעת, היו שם יהודים שניקו את הקרונות של המשלוחים, מכל מה שהשאירו מי שמת או גסס בדרך. גם הם כבר התרגלו להכול. אבל יום אחד הכריחו אותם לפתוח קרונות, ושם בפנים הכול היה מלא גופות בצבע ירקרק. ערימות מתים, שהעור התקלף מהם בנגיעה. מישהו שפך כלור לקרונות, תוך כדי נסיעה. נסי לדמיין עכשיו, את האנשים ששפכו עליהם כלור, בתוך הקרונות..."

יכול להיות שיש אלוהים ש"בחר בנו מכל העמים" ועשה את כל זה? יכול להיות שאלוהים יכול היה למנוע את הזוועה הזו אבל לא נקף אצבע?