גן עדן

אין לי צורך בגיהינום
לא בשטן לא בקלשון
חבל על אש שבערה
על עץ שרוף של טוב ורע,
אין לי צורך בגן-עדן
בציפור שמצייצת
הטיפשות אצלי רוקדת
כנחש על סף הדלת,
ימין ושמאל רבּים טובים
מתנדנדים כעלי שלכת
חוק נוסף הם מקבלים
מלהט החרב המתהפכת,
ומנגד, עליי ניצבת
ואני כבול כולי
הבחירה המקוללת
באשר אני אדם חופשי,
התכלית אינה שלטת
למשמעות אין כל שיקול
אין לי יעד רק הדרך
סימון שבילים על עץ שתול,
לאן אפנה אנה אלך
זאת לעולם לא אדע
ליהנות מזיו גן עדן
זה לא אני, אולי אתה.