יזכור אלוהים את בניו ובנותיו?

הַשִּנּוּי ב"יִזכֹּר" תרוּמָה הוא נושֵא
וּשנֵי יתרונות לו בִּפרָט,
הוא מזכיר לבורא את אשר הוא עושה
ומוריד הוא מנטל הפרט.

"יזכר אלוהים את בניו ובנותיו"
ומי... אם לא הוא לקחם?
נזכירהו איפה בקריאה מהכתב
שמא בכל זאת שכחם.

תחושת הקלה לעם ישראל
לא הוא יזכֹּר חלליו,
הנטל עבר ישירות אל האל
כדבר המובן מאליו,

אבל גנץ, אליה וקוץ בה.

"יזכר אלהים"? - הקֹדֶש חֻלּל!
מוטב כבר "יזכר אלקים",
או "כבוד אדוננו המהֻלָּל",
נהג נא מנהג צדיקים.