כיפת תא הטייס

הוצאת גבעול 2004
(ניתן להזמין את הספר אצל המחבר, דרך מערכת אתר חופש)

שמעון גולן, תושב קריית טבעון, מורה לביולוגיה, גיאוגרפיה וחינוך סביבתי, מדריך טיולים, חובב צניחת-רחיפה, טבע ובעלי-חיים, מעלה סיפור עלילתי על חיי החברה בישראל, בו שזורים אירועים משמעותיים מחייו האישיים. הסיפור הוא אודות דוד, אב מתוסכל לבן שהתחרד, גיא. לצד תיאור אפוקליפטי, אבל עם זאת לא בלתי-מציאותי, כמו: "אלפי חנויות לא כשרות נסגרו, ולאלו שפעלו בשבת לא חודש רישיון העסק. בלילות שבת נאסרה פעילות דיסקוטקים, מועדוני חשפנות וחנויות מין נסגרו" (עמ' 115), מתאר האב את תחושתו הראשונית מהתחרדותו של בנו גיא: "...חודשיים לאחר ההרעלה הראשונה בבסיס והסמינר שעבר, הוא בא אלי עם בשורת הגילוי שלו... תבין, אבא!, כך הוא אמר לי, עד לפני שזה קרה הייתי כפורק עול חסר ערכים. הייתי עץ בין אילנות סרק, נשמה אבודה, עבד ליצר. אבא, אני מקווה שתבין ותקבל את זה... המשיך כשעיניו בוהות בחלל... הייתי לבד במדבר... רק עם עצמי... בדמדומי הבוקר הראשון... שמעתי לראשונה את הקולות. הם כאילו באו מתוכי. אלו לא היו מלים או משפטים ברורים, אבל בעקבות הקולות האלה התחלתי לשאול את עצמי מה אני עושה עם עצמי ומה בכלל תכלית קיומי..." (עמ' 26-25).

תיאור מוכר של התבטאויות דומות רבות, מפי מתחרדים רבים ושונים, ממסגרות שונות של מערכת התיחרוד (ההחזרה המיסיונרית בתשובה). תיאורים אלו, כמעט במילים אלו ממש, תוארו כבר בספרים אחרים, קודמים, כגון כאן וכאן. הטענה-שאלה "ומה בכלל תכלית קיומי..." נדונה בהרחבה בחוברות חופש "דע מה שתשיב למוכרי-הדת" ו- "הפתיונות למלכודת ההחזרה בתשובה"

האפשר הדבר, שאנשים שונים מדברים בנוסח זהה מבלי שהכירו, אלמלא הופעלו רעיונית-מיסטית בתהליכים של שטיפת-מוח קלאסית? קראו ושיפטו.