אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
חופש - יומן אירועים - דת ומדינה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > מאמרים וספרים  לגירסת הדפסה     

על הספר:
מפרי עץ הדעת - פרשות השבוע בפעמת הזמן

מאת רוני בריזון
התפרסם בעיתון "השינוי", גיליון 18, נובמבר 2002
מועלה באתר בהיתר אדיב של המחבר ושל מערכת "השינוי"

הופעתו של ספר על "פרשות השבוע" שנכתב בידי כותבים חילוניים עבור קוראים חילוניים היא בהחלט אירוע נדיר. כאשר ספר זה נכתב על ידי עמיתינו דר' צופיה מלר, דר' משה גרנות ופרופסור דן מלר הרי זה גם אירוע מבורך. ספרם החדש "מפרי עץ הדעת - פרשות השבוע בפעמת הזמן" (הוצאת תמוז 2002) יצא לאור בימים אלה. את פרשות השבוע, המרכיבות את חמשת ספרי התורה, נהוג לקרוא בבתי הכנסת בכל שבת (במלואן) ובימי שני וחמישי (בחלקן). "מפרי עץ הדעת" כולל פרשנות חילונית, בשיטת ביקורת המקרא, של כולן: מפרשת "בראשית" הפותחת ועד לפרשת "וזאת הברכה" המסיימת. הפרשנות חילונית אבל המחברים אינם מהססים להשתמש בפרושים מסורתיים ואורתודוקסיים כמו זה של דר' נחמה לייבוביץ. הפרשנות מדעית בעיקרה ועושה שימוש ראוי בתחומים ומחקרים רבים, מן ההיסטוריה והארכיאולוגיה של המזרח התיכון הקדום ועד לפסיכולוגיה ואנתרופולוגיה. דגש מיוחד ניתן בספר לחקר ובירור נושאי המגדר ומעמד האישה בחברה היהודית מתקופת המקרא ועד לימי המשנה והתלמוד (ידה האמונה של דר' צופיה מלר ניכרת כאן היטב). גם השלכות פוליטיות וענייני אקטואליה שזורים בספר ובמקרים רבים ניתן לראות כיצד נושאים המטרידים אותנו כיום ביחסי דת ומדינה מוצאים את מקורם המדויק בהשקפות העולם של האלף הראשון שלפני הספירה.

מפרי עץ הדעת - פרשות השבוע
מפרי עץ הדעת - פרשות השבוע בפעמת הזמן

גישה ליברלית לנישואי תערובת

"מפרי עץ הדעת" מוביל אותנו מן המיתוסים העומדים ביסוד "בריאת העולם" שבפרשת "בראשית", אל השלכותיו של סיפור הפיתוי, הגירוש מגן-עדן והמבול. הספר ממשיך בניתוח דמותם של אבות האומה כפי שהיא משתקפת בסיפורי ספר "בראשית": אברהם כקנאי דתי שאיננו מהסס לשחוט את בנו האחד ולגרש את בנו השני; יצחק כקרבן תמידי (אביו מנסה לשחוט אותו, אשתו ובנו מרמים אותו...) ויעקב כמתחזה ערמומי שגם איננו אמיץ במיוחד. בפרשת "ויחי" יש גם ניתוח נאה של ברכת יעקב לבניו וניסיון לתארך את כתיבת שיר הברכה לזמן היסטורי ספציפי. בתוך דברים אלה יש גם התייחסות קצרה אבל מעניינת לנושא קרבנות האדם בתנ"ך ולנושא נישואי התערובת שהגישה אליו בתורה ליברלית יותר מאשר בספרי התנ"ך האחרים (יוסף הוליד שניים משבטי ישראל - אפרים ומנשה, מבתו ה"שיקסה" של הכוהן המצרי פוטי-פרע!).

בפרשנותם על ספר "שמות" דנים מחברי "פרי עץ הדעת" בין היתר בענייני העבדות במצרים, יציאת מצרים, מעמד הר סיני, סיפור קורח ופרשת הרצח שמבצע הכוהן פנחס בן אלעזר. סוגיות מוסריות שונות נידונות בהקשרים אלה, ממכות מצרים דרך חטא העגל (פרשת "כי תשא") ועד הרצח הדתי-פוליטי שמבצע פנחס בן אלעזר הכהן (אחד מגיבוריו של רוצח רבין). משמעותן של חלק מן המצוות הדתיות המופיעות כאן (פרשת "משפטים") מפורש על רקע מקורותיהן החוץ-ישראליים המובהקים, מחוקי אשנונה ועד חוקי חמורבי.

בית המקדש כבית מטבחיים

סקירת הספר השלישי (הוא ספר "ויקרא") עוסקת בעיקר בענייני פולחן המקדש והקורבנות. בית המקדש של הדת היהודית היה, כידוע, בית מטבחיים ענקי אשר מאות בעלי חיים נטבחו ונשרפו בו מידי יום. הטבח ההמוני של החיות והמשמעות המיסטית של הדם ביהדות ("כי הדם הוא הנפש") משמשים בסיס להסברים על המשמעויות הפסיכולוגיות והדתיות של מונחי היסוד "קדושה" ו "טומאה".

"כוהני ישראל נזקקו לגושפנקה אלוהית מתועדת שתתמוך בפטור שהעניקו לעצמם מכל עבודה יצרנית ולזכות שנטלו לעצמם לחיות על חשבון הציבור. זה הרי נשמע ממש מוכר בימינו"

גם מעמד הכוהנים בדת ובחברה התנכ"ית נידונים כאן, לרבות ההשערה שחלק גדול מן הטקסטים שבתורה נכתבו על ידי הכוהנים עצמם. טקסטים כוהניים אלה נועדו, ראשית לכל, לספק הצדקה למעמדם המיוחד של הכוהנים. כוהני ישראל נזקקו לגושפנקא אלוהית מתועדת שתתמוך בפטור שהעניקו לעצמם מכל עבודה יצרנית ולזכות שנטלו לעצמם לחיות על חשבון הציבור. כל זה הרי נשמע ממש מוכר בימינו.

מחברי "פרי עץ הדעת" גם מודעים היטב לקונסנסוס שבין חוקרי המקרא כי ספר "דברים" דומה במבנהו ובסגנונו יותר לספרי הנביאים המוקדמים (יהושע, שופטים ושמואל) והוא מסווג בידי החוקרים בחטיבה נפרדת, ה"דויטרונומיסטית". ההנחה הרווחת היא כי רק חטיבה זו נכתבה כמכלול בימי יאשיהו מלך יהודה במאה ה- 7 לפנה"ס. פרשנות המחברים בספר "דברים" עוסקת, על כן, בבדיקת העקביות הסיפורית והטקסטואלית של ספר זה אל מול הספרים האחרים בתורה.

חפש את האישה

הטקסטים התורתיים, שבעיני האדם המאמין נכתבו ממש באצבע אלוהים, עמוסים סתירות, חזרות אין-סופיות, קטעים חסרי חשיבות ולעומתם קטעים חשובים שנכתבו כמעט ברמז. ואכן, המחברים משווים את הטקסט בספר "דברים" לטקסטים בספרים האחרים בתורה. למשל: הטקסט של "עשרת הדברות", בעל החשיבות הדתית הרבה, מושווה לטקסט של "עשרת הדברות" כפי שהוא מופיע בספר "שמות". ההשוואה מאירת עיניים בהבדלים שבין שני המופעים - והרי אילו נכתבו על ידי סופר אחד היו שני הטקסטים האלה זהים לחלוטין! ובודאי שהיו זהים ומושלמים לחלוטין אילו כתב אותם אלוהים בכבודו ובעצמו...

מחברי "פרי עץ הדעת" גם מוסיפים ועוסקים במצוות המפורטות בפרשות "ואתחנן" ו-"שופטים" ומציעים שורה של הסברים היסטוריים ומדעיים למקורותיהן ולטעמיהן.

צאו וראו כוחו של עיון מחודש. בזמן שקראתי את "מפרי עץ הדעת" ועיינתי בנוסחי עשרת הדברות הבחנתי בחידוש גדול שלא שמתי לבי אליו בעבר. בספר דברים, פרק ה' נאמרים דברים אלה (פס' יג-יד): "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה בו כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך וגו' ". כולם נחים בשבת, אבל מי אינו נזכר? נכון. "אשתך"..! האם אומרת לנו כאן התורה הקדושה שעבד וחמור אסור להעביד בשבת אך אישה מותר!?

על כן יישר כוחם של המחברים שחילם לאורייתא (ארמית ל"כוחם בתורה") שזיכו אותי בחידוש נאה זה ואת כולנו בספר מעניין, מעורר מחשבה ונחוץ כל כך במקומותינו.

מפרי עץ הדעת - פרשות השבוע
מפרי עץ הדעת - פרשות השבוע בפעמת הזמן



חברים ב- עוצב על ידי