עוד על הספר "משיח של גילוי עריות"

הערת המערכת: הצגת ספרו של אלי שי באתר 'חופש' בוצעה למעשה ללא ביקורת, אלא הצגת השם והתוכן, כפי שהם מובאים בתמצית המודפסת על הכריכה האחורית, ללא הבעת עמדה מצדנו בנושא. בהמשך קיבלנו את המכתב המצורף מאת ז.א. ואנו מפרסמים אותו כלשונו. לדעתנו יוצר המכתב קשר רמיזה שגוי בין אידיאולוגיה של חילוניות (במובן חופש, פלורליזם והומניזם) לבין התבססות על מין חופשי כסוג של ערך עליון, אם כי חשובה ההבהרה המופיעה בו בדבר אי ייחוס משמעות זאת לדתיים ככלל.

לאנשי אתר חפש שלום.

לגבי ספרו של ד"ר אלי שי שהערכה אליו מופיע באתרכם, רציתי להעיר משהו: אין למעשה כל מחלוקת בין דתיים לחילוניים לגבי נכונות העובדות המופיעות בספר ולגבי הבנת השבתאות כתנועה אורגיסטית המטיפה לפעילות מינית כמעט בלתי מוגבלת. אפילו שרידי השבתאים מכת הדונמה מודים באתר שלהם בעובדות הללו ואף מפארים אותן. השבתאים אכן היללו והחשיבו בין היתר את "החטא הקדוש" כאמצעי לגאולה וכן עוד עובדות המופיעות במחקרים מדעים רבים כמו מחקרו זה של ד"ר שי, מחקריו של מורהו הגדול פרופ' גרשום שלום ע"ה ואחרים.

השאלה היא רק מה קרה אחרי התפוררותה של התנועה השבתאית. הדתיים דחו את רעיונות התנועה הזו על כל המשתמע מהם. בענין הזה אין הבדל בין המתנגדים לאורתודוקסים המודרנים. החסידים נחשדו תקופה ארוכה כממשיכי השבתאות בגלל מרכזיות הקבלה בחסידות. רק כשהוברר מעל לכל ספק שאין זה כך במשך המאה התשע עשרה נפתחה הדרך לשיתוף פעולה בין המתנגדים לחסידים, שהביא בסופו של דבר להקמתה של אגודת ישראל. גם הספרדים הדתיים דחו את התנועה השבתאית ובכך יכלו להצטרף לאגודת ישראל ואף לתפוס מקום מרכזי ביהדות החרדית דרך ש"ס (בלי קשר לשאלה מה דעתי או דעתכם על מפלגה זו).

ממשיכי דרכה של התנועה השבתאית, הקבוצה העיקרית שהמשיכה ודגלה ברעיונות הללו היו הפרנקיסטים. הפרנקיסטים ידועים בקיום מה שמתואר בספרות כאורגיות, יחסי מין בלתי מוגבלים ובציבור. חלק גדול מיוזמי התנועה הרפורמית ומקימי בתי הכנסת הראשונים בגרמניה היו ממשפחות פרנקיסטיות ידועות ועשירות. הרפורמים מגרמניה דחפו ותמכו אידאולוגית וכספית בתנועת ההשכלה בין יהודי מזרח אירופה והיו בין הגורמים העיקריים לתהליך החילון שעבר על היהדות במאתים השנים האחרונות. יתר על כן, כיום התנועה הרפורמית ותנועות עם אידאולוגיה חילונית חזקה כמו שינוי, מרצ ודומיהן הן הדוחפות העיקריות ללגליזציה של יחסים הומוסקסואלים והתרת הזנות. הרפורמים מובילים בין כל הדתות באמריקה בתמיכה בנישואים חד מיניים.

כשאנו מביאים בחשבון את העובדות הללו, מתבקש על פי היושר האינטלקטואלי (ואני מניח שאתם אכן בעלי יושר אינטלקטואלי) שכאשר אתם כותבים הערכה על ספרות בנושא הזה תתארו את נושא הספרות הזו כאבות הרוחנים של החילונות ולא כאיזושהי תכונה, אולי שלילית של הדתיים.

אין לי שום דבר נגד זכותם של אנשים לדגול ביחסי מין בלתי מגבלים או לשאוף לתענוגות החיים. החילונים והרפורמים זכאים להאמין ולדגל בכל העולה על רוחם. כל מה שאני מבקש שלא תפרסמו משהו ממנו משתמע כביכל שהדתים הם אלו שדוגלים בכך.