התמודדות חילונית הומניסטית עם פרשיות השבוע

ספר חדש על פרשות השבוע בהיבט חילוני הומניסטי

איתן קליש

המטרה הראשית של ספרי היא לקרב את הציבור החילוני, בעל ההשקפה ההומניסטית-ליברלית, לתנ"ך ולמקורות היהדות. בציבור שלנו בדרך כלל רווחת התנגדות לעיסוק במקורות היהדות ובספרותה. הסיבות ידועות - הכפייה הדתית, זיהוי היהדות עם הגלותיות, ותדמית היהדות הדתית היום שאינה מזוהה עם ערכים ליברלים ודמוקרטיים, אלא עם הערכים ההפוכים.

ואף על פי כן, לדעתי, ללא חיבור למקורות היהדות, אנו מאבדים את זהותנו כיהודים, את השייכות שלנו לעם היהודי, את ההיכרות שלנו עם התרבות היהודית, ובמאבק עם הציבור הדתי על עיצוב התרבות היהודית בארצנו, ידנו על התחתונה.

ארחיב קצת על הבעייתיות של גישתי לתורה ופרשיותיה, וגם על מטרותיי:

מדוע בחרתי בכותרת הפרובוקטיבית לספרי "התמודדות ערכית-הומניסטית עם פרשיות השבוע" עם דגש על המילה "התמודדות"? מכיוון שאני רואה את המפגש שלנו, החילוניים המודרניים, עם התורה, כהתמודדות לא פשוטה. חמשת חומשי התורה, שנכתבו לפני אלפי שנים, ע"י אנשים כל כך שונים מאיתנו, מכילים לא מעט מסרים בלתי הומניסטים, אי-שוויוניים (כלפי האישה למשל, כלפי בני עמים אחרים) ולפעמים גזעניים. מטרתי בספרי זה אינה לעסוק באפולוגטיקה, וכאשר אני מוצא תכנים כאלו בפרשיות, אני מבקר אותם ומגנה אותם. מצד שני אני מחפש ומוצא גם תכנים הומניסטים וערכים נעלים בתורה. אותם אני מאמץ ומהם הייתי רוצה שנבנה יהדות חדשה מודרנית.

מבלי להתיימר לגעת בקצה גלימתו של הרמב"ם, נראה לי שאנו עומדים בפני אותה הבעיה שבפניה עמד הרמב"ם בספרו "מורה נבוכים". הרמב"ם אימץ את הפילוסופיה של אריסטו, את ערכיה והנחותיה המרכזיים. מצוייד בכל אלו הוא בא להתמודד עם המורשת היהודית המתגלמת במקרא ובספרות חז"ל.

אף אנו החילוניים בני זמננו, ההומניסטים, שגדלנו על מורשת אמונותיה וערכיה של "הנאורות" והמהפכה הצרפתית, ואימצנו את ערכי שיוויון ערך האדם, חרויות האדם ואחוות העמים, את ערכי הדמוקרטיה, הרציונליזם והמדע, איננו יכולים שלא לגשת לטקסטים המקראיים, שלא מתוך ערכים אלו. אלו "הכלים" שלנו ופירוש הדבר גישה סלקטיבית וביקורתית כלפי ה"חומרים" במקרא. אנחנו מחפשים בטקסט המקראי, ממש כמו הרמב"ם בזמנו, את הערכים שאנו דוגלים בהם.

מעבר למטרה הראשית שציינתי בפתח דבריי - לקרב את התורה לציבור החילוני - מטרתו של ספר זה היא להציג התמודדות חילונית-הומניסטית ומודרנית עם הטקסטים של התורה. מטרה שניה היא, תוך כדי התמודדות עם טקסטים אלו, למצוא בהם את המסרים ההומניסטים החבויים בהם, ולהצביע ואף להתריע על מסרים לא הומניסטיים המצויים ביניהם. מטרה שלישית של ספר זה היא להצביע על התפתחויות הומניסטיות בהבנת המקרא במחשבתם של חז"ל, מפרשי ימי-הביניים ופילוסופים יהודיים בנושאים העולים בפרשיות השבוע. מטרה רביעית היא לשתף את הקוראים בהישגים של המחקר המקראי, ובאור שהם שופכים על המקרא.

אני מקווה כי נמצא בטקסטים אלו את הבסיס לחיי רוח שלנו, את הבסיס לקשר ולשייכות ליהדות, לעיסוק בדילמות קיומיות רלוונטיות לימינו. גם הביקורת וההתנגדות לטקסטים מסויימים היא סוג של קשר עם היהדות. חשוב שלא נהיה בורים המנותקים מתרבות עמנו.