איננו רוצים חלילה להציג מידע חד צדדי, ולפיכך ריכזנו בדף זה את כל הדברים הטובים שאפשר להגיד על הכשרות (האמת - מעט מאוד).
אדם נוסף המשגיח בתהליך היצור נותן ביטחון רב יותר לגבי איכות המוצר, לא?
בהחלט לא. אדם הבוחש בסירים, ונעדר השכלה והכשרה בנושאי בריאות והגיינה, אינו תורם דבר להגיינה, אלא להיפך.
כדי לשפר את ההגיינה, שואף כל יצרן לצמצם את מספר האנשים המעורבים בתהליך הייצור, באמצעות אוטומציה של תהליכים.
פחות תולעים וחרקים בירקות ובפירות
חלק מהבדיקות שעושה משגיח הכשרות מטרתן לאתר מיני תולעים וחרקים שאינם כשרים (כן, יש חרקים המותרים במזון על פי דיני הכשרות!). אורחים בלתי קרואים אלה, כשהם מופיעים במזוננו, לרוב הם כבר מתים מן הריסוס או הקירור או ההובלה, ואין בצריכתם כל נזק בריאותי. בכל מקרה, שטיפה טובה של התוצרת ובדיקתה בעין יספקו וודאות סבירה מפני המצאותם בתבשילים, לפחות כמו זו שמבטיח המשגיח.
פרווה וכשר לפסח
כל מי שרגיש ללקטוז (רכיב של החלב) או לגלוטן (רכיב של החיטה) יודע להעריך את הכיתוב "פרווה" או "כשר לפסח". אין ספק שכיתובים מסוג זה
חיוניים ומועילים. יתר על כן, ללא מגבלות הכשרות והמנהגים הדתיים, לא היה מבחר רב כל כך של מוצרים מסוג זה. מצד שני, לפחות לעניין הסימון,
ניתן להניח שהיצרן מסוגל לרשום זאת בעצמו - ללא הזדקקות ל"משגיח"...
פולחן לשם פולחן
בין דרישות הכשרות יש רבות שאינן מוסיפות אך גם אינן גורעות דבר. הן רק מספקות תעסוקה למשגיח. דתיים וחרדים מעריכים זאת. אנחנו לא. למשל, מסתבר שאסור שימוש בשום ובצל שנקלפו יום קודם לכן. הנימוק לכך: החשש שרוחות רעות נכנסו בלילה בשום ובבצל. ועוד: לאולמות שמחה אסור להגיש יין שנפתח יום קודם לכן. הנימוק הפעם הוא "שמא שתה נחש מהם והטיל בהם ארס", ככתוב בשולחן ערוך יורה דעה קט"ז.
מתוך "תקנון כשרות אחידה" באולמות וגני אירועים, שפירסמו הרבנות הראשית והתאחדות בעלי האולמות וגני הארועים בישראל.
|