אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
הספר: ויברא האדם את אלוהים בצלמו
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש

משחק צבוע בהכללות ומותגים

צבוע היה אדם אשר גנב את בגדי השרד של ממלכת השמים כדי לשרת בהם את השטן
פולוק
הצבוע האמיתי הוא זה שחדל להכיר ברמייתו ומשקר בכנות
אנדרה ז'יד

אהרון (השם בדוי) פנה לאתר, וקבל תשובות מאוהד וניצן. על מנת לא להלאות את הקורא, נביא תחילה את מכתבו של אהרון כשהוא משולב בתשובותיו של אוהד.

חופש

אהרון לאתר

שלום רב לכם,

אני קורא וקורא כאן באתר שלכם ומידי פעם אני נתקל במשפט שאומר "מסורת וזהות יהודית שכן צריך לשמור עליה"...? למה אתם שומרים על מסורת אם אתם לא מאמינים??? אני אדם מאמין ולכן אני שומר.

אוהד מצוות האתר משיב

שאלה יפה, אהרון. אתה מערב כאן מין בשאינו מינו. אין קשר מחייב בין מסורת של עם לאמונה דתית של חלק ממנו. מסורת יש לכל חברה, בין אם היא דתית או חילונית, ואותה אנחנו מבקשים לשמר, כבנים לעם היהודי העברי הקדום.

עם ישראל בעבר לא היה מאוחד באמונה מונותיאיסטית. להיפך: מרבית העם בתקופות בית ראשון ושני היו עובדי אלילים, כשאחד מהם היה יהוה אלוהים. כמעט בכל בית עברי היו תרפים, צלמיות של אשרה ודגון ובעל. לא בכדי עמלו קשה כל נביאי ישראל וקראו לכולם, גם למנהיגי העם, לדבוק באל יהוה. שאם כולם היו מאמינים בו לא היה צורך בנביאים. ובכל זאת,  ועל אף ריבוי האמונות הדתיות, הייתה לעם שלנו מסורת. מה שאתה מקבל היום כמסורת חגים בנוסח דתי היה בעבר מסורת חקלאית - חג האסיף, חג הביכורים, חג הקציר, ועוד. אנחנו צאצאיהם של העברים הקדמונים. שפתנו - שפתם, חגינו - חגיהם, ארצנו - ארצם. מה לכל אלו ולדת? מי שרצה בעבר להאמין באליל מסויים, יהוה או דגון או בעל או בודהה - האמין, ומי שכיום מבקש לעשות כן - יבושם לו. מסורת היא מחוץ למשחק האלילי.

אהרון: אתם שהוצאתם ו"הפרכתם" (ברור שלא במציאות רק בדמיון ועם הסבר מרדני עלוב עם דוגמאות של אנשים גזענים...) את הדת - אז למה לשמור מסורת? היא הרי ח"ו לא מבוססת על כלום נכון? למה סתם לשמור על מנהגים ללא תכלית? זה נראה לי יותר גרוע מלהאמין במשהו שלא קיים!

אוהד: על הסיפא של שאלתך-הערתך עניתי. על הרישא - אנחנו הוצאנו? הדתיים הם שהוציאו וביטלו מסורת עתיקה ונפלאה של עם ישראל החקלאי, והמירו אותה במסורת משוכתבת ומסולפת של עבודה אלילית, במקרה דנן לאליל יהוה. מי גרוע במשחק הזה? לא אנחנו, עכ"פ.

אהרון:  אשמח לתגובה נקודתית לשאלתי. המטרה כאן היא לא ויכוח... רק הבנה שלי של למה אתם תומכים במסורת רייקנית מתוכן אבל מתנגדים לדת כל כך?

אוהד: אם לא הבנת עד כה מן הסתם גם לא תבין אותי בהמשך. לא אנחנו התומכים במסורת ריקנית. אתם תומכים במסורת דתית, שלנו אין כל חפץ בה. כפאראפרזה על דבריו של הנביא ישעיהו אומר לך "למה לי רוב זבחיכם, שבעתי עולות אילים וחלב מרעים לא חפצתי מנחת שווא קטורת תועבה היא לי" - אנחנו נמשיך לבנות ולשקם את המסורת הריאלית של עמנו, היונקת משורשי עברו ההיסטורי, ומשנה ומחדשת עצמה בהתאם לרוח הזמן ושינויים בהתאם לתרבות, ידע וקידמה. למסורת אין קשר מחייב לדת - קטורת-שווא היא לנו. התנגדותנו איננה לדת אלא לכפייה עלינו של פולחני דת לא-רצויים ולא מקובלים. לגבינו, הדת היא מערכת אמונה באל-אליל-אלילים - כאן יש לנו ביקורת שכלתנית נוקבת, וזו בהחלט זכותנו, לא פחות מזכותך לדבוק בה ולהאדירה.

אהרון: בנוסף, תמיד כשלא האמנתי אז דיקלמתי את כל המנטרות שלכם מהבוקר עד הערב ואמרתי כמה שהדתיים כופים עלינו וכמה שהם רעים ח"ו... ועכשיו אני רואה הסתה וכפייה ושטיפת מוח מהכיוון ההפוך!? לא יאומן... אם אתם טוענים שאנשי הדת שוטפים לאנשים את המוח את אתם יורדים בדיוק לאותה רמה??? פשוט מדהים! מפרסמים כתבו בגאווה על ה"הישגים" שלכם בסיקול פרוייקטים דתיים ושוטפים לאנשים את המוח כמה שצריך להתרחק?!

אוהד: סתומים דבריך, פרט לחשיפתך כמתחרד. זו בהחלט זכותך. אנא הצג בפני דוגמה או שתיים לכל טענה שלך.

אהרון:  "הדת שמורה לאנשים הפשוטים וצרי המוח"????!!!! סתם לידיעתכם... יש יותר אנשי אקדמיה שמאמינים מאשר שלא! גם אם לא חזרו בתשובה, אבל מאמינים בבורא עולם וזה בדוק שרוב האנשים מאמינים בפנים.

אוהד: מניין נטלת את המשפט ששמת במרכאות? הבא את המקור. אמונה דתית היא נחלת חכמים וטיפשים, משכילים ובורים כאחד. אינני זוכר שכתבנו דבר כזה המצוטט על ידך, בוודאי לא אנשי האתר, אולי מכתב מבחוץ. לגבי אקדמאים ואמונה דתית - אינך צודק. הימצאותם של שני אלו באדם אחד = השכלה ודת, או אקדמיה ודת = אינה אומרת דבר וחצי דבר על נכונות או תקפות של אותם מרכיבים, לבד מן העובדה, שאותו אדם הוא מצד אחד אקדמאי, ומהצד השני דתי. היותו איש השכלה אינו נותן לגיטימציה לדת או לאמונה. רבים הם האנשים המשכילים האוחזים באמונות או בהשקפות-עולם שאין להן קשר לעיסוקם המקצועי-מדעי: מדען שהוא איש שמאל ומוכן לוותר על ירושלים - האם תקבל את עמדתו הפוליטית רק משום שהוא משכיל או מדען מהולל? וכך גם לגבי מדען דגול, חתן פרס כזה או כזה, המאמין בתחיית המתים. כלום נקבל את אמונתו כאמת רק משום שהוא מדען דגול? לשאלה איך קורה שאיש מדע מאמין באמונות הבל יש תשובה, אבל לא כאן ולא היום.

אהרון: בקיצור, אחכה בקוצר רוח לתשובתכם...

אוהד:  עניתי. כל טוב לך.

חופש

ניצן מצטרף בשלב זה לשיחה

שלום אהרון, הרשה לי להוסיף רק מספר מילים מצומצם על דבריו של אוהד: תחת המילה "לשמור" מסורת מתחבאים שני מובנים שונים לחלוטין. האחד קשור בקיום מנהגים עתיקים מתוך בחירה אישית וללא עירוב תיאולוגי כלשהו, בגלל שכך מקובל וזה מוצא חן בעיני, ואני לוקח מזה את מה שטוב בעיני. לכן אני חוגג עם משפחתי את חגי ישראל בדרך שאנו מוצאים לנכון, ומבלה איתם בשבת במקום לעבוד.

האחר מתפרש בקיום מנהגים עתיקים בגלל "צו אלוהי" כביכול, כאשר אופן  הקיום כולל אלמנטים טקסיים המוכתבים על-ידי אחר ואינם ניתנים לשינוי ולבחירה. זה לטעמי (ולטעמו של כל אדם חופשי) אינו שמירת מסורת אלא קיום צווים דתיים נטולי רציונליזציה.

הרשה לי בנוסף לחזק את דברי אוהד, כי דווקא הדת נראית לי כמסורת ריקנית, ולא החילוניות. "מסורת" המכתיבה לך מה לעשות ללא יכולת הטלת ספק ומחקר מרוקנת לחלוטין את צלם האדם (או שמא עלי לומר צלם האלוהים?) של המקיים אותה.

בברכה,

ניצן מאתר חופש

אהרון:  קיבלתי כבר 4 תשובות שונות... זה מספיק לי בכדי להתרשם מהאתר והצוות תודה. קיום מנהגים סתם מתוך בחירה יכול להיות חג... ויכול גם להיות סתם לקפץ סביב עץ ברוש אחת לשבוע עם אותה משמעות ואותו טמטום. אבל בואו ונעזוב רגע את הוויכוח הטיפשי הזה. השורה התחתונה היא "איש איש באמונתו יחיה" וזהו. אני אגב חילוני בן 24 מת"א, אך מאמין בקיומו של בורא עולם ונגד כפיה דתית וחילונית כאחד. ואם הייתי בוחר בין לגדל את הילד שלי באזור דתי ומסורתי או שיגדל בשיינקין או באזור צפון ת"א אז אני יודע מה התשובה. וכל זאת אני אומר מתוך תל אביביות מהיום שנולדתי עם כל אשר משתמע.

ואגב סטטיסטית, לרוב האנשים שהכי אנטי לדת אלה הם שחוזרים בתשובה (אחרי הוויכוחים והנסיעה למזרח, מדברים על פולחנים). כמו שאני לא רוצה לחלק לאנשים עלונים כנגד האתר שלכם (זה לא לעניין ולא לכבודי בכלל) אז ככה זה נראה לי עגום מאוד לחלק עלונים מחוץ להרצאות. חיו ותנו לחיות, אם מישהו נמשך לכיוון הדת אז כל העלונים וההטפות שתתנו לו לא יעזרו, מה שכן, אתם תוסיפו הרבה כעס ותגדילו את הפער בחברה בין חילוניים לדתיים.

בשורה התחתונה אני אישית לפחות, פועל לפי מה שנשמע לי הגיוני ונראה לי כדרך חיים נכונה ולא לפי המצע של המטיף. אם נתחיל בויכוח קנטרני על מי יותר טוב ומי צודק אז זה יהיה כמו פוליטיקה. חסרונות יש בשני הצדדים ואתם כמובן מביאים את היתרונות של החילוניות והחסרונות של הדת כי אתם אם נשתמש בלשונכם "פירסומאים מטיפים" של החילוניות. יש הרבה חסרונות ויתרונות בשתי דרכי החיים. אדם צריך לשמוע, להשכיל, לראות קצת מסביב ולבחור את דרכו לפי ראייתי בלבד, הדור החילוני שגדל כרגע בערים הגדולות באזור המרכז ובמיוחד בת"א הוא דור מזעזע ולא בגלל שהוא לא מאמין ולא שומר מצוות אלא בגלל הסמים, אלימות, שטחיות מזעזעת, בצע כסף, ילדות בנות 12 שלבושות כמו *****, כולם חיים לפי מותגים, החרדים חיים לפי ציווי השם והחילוניים לפי CASTRO! ושוב אני אומר שזאת ראייתי האישית ולא מייצגת שום צד.

תודה על ההתייחסות,

אהרון

הערות המערכת

אהרון סיים את דרשתו, ולא מצאנו טעם בהמשך השיחה עימו. לקוראינו הרבים ברצוננו לומר מספר מילים נוספות: אהרון, כרבים אחרים, חילוניים כדתיים, שוגה במספר עמדות-יסוד, ומן הראוי להעמיד דברים על דיוקם:

א. הכללות:  אהרון ואחרים כמותו מרבים להשתמש בהכללות, אם משום שזה נוח להם, אם משום שאינם "חושבים עד הסוף", אם משום שסתם לא שמו לב למשמעות מילותיהם. ניקח, למשל, את אחד ממשפטי הסיום של אהרון: "כולם חיים לפי מותגים, החרדים חיים לפי ציווי השם והחילוניים לפי CASTRO!". האומנם כך הם פני הדברים? האומנם באמת סבור הכותב או מישהו מהקוראים שכך נוהגים כל החרדים וכל החילונים? אין לנו ספק, שלו היינו מציגים שאלה זו בפניו, היה מסתייג מדבריו אם בתרגיל התחמקות, או בהתנצלות כלשהי תוך הנהון ראשו. שכן, לא רק שהחילוניים אינם חיים כלל על פי "קאסטרו", אלא שמעטים מאד מהם כך חיים, וגם החרדים אינם חיים "לפי ציווי השם", משום שקיימות חברות חרדיות רבות ושונות, וכל אחת חייה על פי דרכה ומנהגיה, לאו דווקא "על פי ציוויי השם", וכל אחת בוחרת לעצמה ציוויים הנראים לרבניה חיוניים, רצויים וכדאיים.

לא את ריבם של החרדים באנו כאן לפרוש אלא את ריבנו שלנו. גישתו התמוהה והשגויה של אהרון ביחסו לחילוניים היא המטרידה את מנוחתנו. מיהם "החילוניים" עליהם הוא מדבר? לא אנחנו כאן באתר, ולא חברינו מחוצה לו נוקטים באלימות, איננו חיים לפי מותגים ואפילו סמים איננו צורכים, גם לא לובשים בגדי קאסטרו. מאד קל לשחק עם הכללות. אנחנו מציע שיטה אחרת לסווג את תושבי המדינה:

  *   = חילוניים או דתיים שומרי חוק;

  ** = כל  מי שחוקי הדת אצלו מעל לחוקי המדינה, וגם מי שסתם אינו שומר חוק - דתיים וחילוניים כאחד.

"אנחנו" נוכל להגדיר עצמנו על פי הכוכבית האחת, ו-"הם" - על פי שתי הכוכביות, במידה ואנחנו אזרחים שומרי חוק, ו"הם" לא.

לאור הכללה זאת - מעניין לנסח שוב את דבריו של אהרון: יש חרדים ודתיים שומרי חוק, ויש שאינם כאלה. יש חילוניים שומרי חוק ויש כאלה שאינם שומרי חוק, וכך גם דתיים וחרדיים. אדם שמכה, אונס, מבצע מעשים מגונים בקטינים או בבוגרים, גונב, מרמה, נוטל סמים או עוסק בהפצתם - מבחינתנו ראוי לכל גינוי, בין אם הוא יהודי חילוני, בין אם הוא רב דתי או אדמו"ר חרדי, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, חייבים לקבל טיפול בידי הגורמים האחראים לשמירת החוק במדינה.

ב. מותגי צניעות:  רבים בקרב הציבור החילוני, בוודאי אלו שבציבורים הדתיים, מצביעים על צורות שונות של התנהגות, כמו לבוש, או גם נימוס וכבוד לזולת, כעובדות המלמדות שה"דת" היא דרך טובה וראוייה יותר לחיות בה. "דת" היא אמונה באלוהים וקיום צווים דתיים שלכאורה (כך מקבל זאת המאמין הדתי) מאלוהים ניתנו. אורח-חיים דתי מחייב צורה מסויימת של לבוש, שנכפית על כל פרט באותה חברה בכוח, לא בשום צו אלוהי, אלא בהתאם להוראות של רבנים, רב רב וקהילתו. גילוח שערן של נשים חרדיות נשואות, וחבישת שיער של אישה אחרת או שיער מלאכותי (פאה נוכרית) נחשב מעשה ראוי וצנוע, בעוד שיער טבעי אצל אישה נשואה נחשב פריצות. מה לכל זה ולאלוהים? היכן לעזאזל ציווה זאת האל הטוב והמיטיב? בשום מקום ובשום צורה! מי שמתייחס לשיער הנשי כמותג של צניעות או פריצות עושה זאת על דעת עצמו. וכך אפשר להמשיך ללבושם של גברים ונשים, בעיקר נשים.

"ילדות בנות 12 שלבושות כמו ***** " קובע אהרון, ובכוכביות מתכוון, מן הסתם, למילה "זונות". מה ללבוש של קאסטרו ולזנות? מה ללבוש של קאסטרו ולאלוהים? שום כלום, פרט לסיסמאות נבובות וליבוי יצרים אפלים בנפשו של אדם אומלל, שליקוי בהבנת חייו, עם סבל אפשרי בעקבות כישלון חרוץ ביחסיו עם הבריות, מן הסתם יותר עם בריות מהמין השני, הביאו אותו לשפיטה מרושעת, שגויה ולא הוגנת בעליל.  לבוש שיש בו מן הפרובוקציה עשוי להתקבל בעין לא יפה בידי מאמין כבידי מי שאינו מאמין. חילוני ודתי יכולים לחנך את עצמם ואת ילדיהם ללבוש לבוש מסויים, ולא ללבוש לבוש אחר, שמתקבל בעיני שניהם כלבוש שאינו צנוע. הדתי יצהיר: הנה הוראות שאני מקבל  מהרבנים שלי מוכיחות שדרכה של הדת צנועה יותר, והחילוני יצהיר: הנה ערכי שלי, בהתאם לקוד המוסרי שלי, של החברה בה אני חי, או כפי שלמדתי מאת הורי, הם דרך צנועה לחיות בה.

לאלוהים אין כאן כל חלק.  לא הדת היא המחנכת לצניעות-יתר. הכפייה שבדת, המלווה כל מערכת חיים דתית, בכל דת, היא שקובעת למאמין הדתי מה לעשות, ואין לזה שום קשר למוסר אנושי, לצניעות אמיתית, בוודאי לא לאלוהים.

ג. צביעות:שוב אנחנו נתקלים באדם, המשייך עצמו לחברה המאמינה או לחברה החילונית בהתאם לנוחיותו, או בהתאם לרעיון שהוא מבקש להעלות בפנינו. אהרון ידידנו פתח את דבריו בשאלה ובהצהרה "למה אתם שומרים על מסורת אם אתם לא מאמינים??? אני אדם מאמין ולכן אני שומר" - ראה קטע ראשון לעיל. אולם, במהלך תשובותיו לניצן הוא מצהיר: "אני אגב חילוני בן 24 מת"א". אמנם יש לזה המשך -"אך מאמין בקיומו של בורא עולם", אלא שלא ניתן לאחוז את החבל בשתי קצותיו. לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה.  אהרון משלם מס שפתיים לעצמו ולמצפונו. אין חילוני מאמין באלוהים. הגדרת החילוניות היא העדר אמונה באלוהים, כשהחילונים מתמיינים לסוגים שונים, ראה מילון חופש.

הקורא בעיון את דבריו של אהרון, אינו יכול שלא להבחין, שלא רק שלא מדובר באדם חילוני, אלא שאהרון מעיד על עצמו שהוא מתחרד: "תמיד כשלא האמנתי אז דיקלמתי את כל המנטרות שלכם מהבוקר עד הערב ואמרתי כמה שהדתיים כופים עלינו וכמה שהם רעים ח"ו". נו, באמת, אהרון יקירי, על מי אתה עובד בעיניים?

איש מאתנו, או מקרב כלל החברה החילונית, אינו מונע מאהרון לחיות בשכונה דתית. לפיכך, הצהרתו "אם הייתי בוחר בין לגדל את הילד שלי באזור דתי ומסורתי או שיגדל בשיינקין או באזור צפון ת"א אז אני יודע מה התשובה"מצטרפת לצביעות הכללית הניבטת ממכתבו ומגישתו כלפינו.

קל יותר להעמיד פנים באשר למה שאינך מאשר להסתיר את מה שבאמת הנך. אם אתה מצליח  לעשות את שניהם אין לך הרבה מה להשתלם בצביעות.
צ'ארלס כלב קולטון

הצביעות אינה אלא מנת הכבוד שהשחיתות חולקת למוסריות.
לה רושפוקו


אוגוסט 2006


חברים ב- עוצב על ידי