מכתב שנכתב על ידי מבקרת בפורום חופש ב"תפוז", והועבר אלינו על ידי איילת, מנהלת הפורום:

אינני אדם מאמין. הדת היהודית לא מדברת אלי, הרעיון הכללי שקיים אלוהים ממש לא מדבר אליי ומכאן שאני גם לא מתחברת עם דתות אחרות. אבל דבר אחד מרגיז אותי מאוד, והוא הזלזול של אנשים רבים כלפי דתות אחרות. שמעתי כבר פעמים רבות מאנשים שלהיות נוצרי ומוסלמי זה הרבה יותר קל מאשר להיות יהודי! יש לנו יותר מצוות יותר קשה לנו, הרבה יותר קשה להתגייר מאשר להתאסלם למשל וכו´ וכו´. כמו כן בגלל שאנחנו יהודים אז יותר כואב לנו על ההרוגים שלנו במלחמות (כלומר, לאנשים לא יהודים אין רגשות....). כל אדם צריך לחיות איך שהוא רוצה באמונה או בחוסר אמונה אבל אין לזלזל באמונות אחרות. לכן, זה מאוד מפריע לי כשמורה להיסטוריה נורא גאה במוצאו היהודי (כאילו שזה איזשהו הישג... לא אמורים להיות גאים בהישגים ולא בדברים שמחוץ לשליטתך(?) וטוען שאנחנו היהודים, כמעט מגיע לנו צל"ש על היהדות שלנו... אכן תסביך העם הנבחר). מה אני אמורה לענות לו? שום דבר לא עובד. בבקשה תציעו לי רעיונות איך אני יכולה להשתיק אותו!

משיב אוהד מאתר חופש:

התגובה האנושית לדעה של אדם אחר יכולה להיות אחת משלוש: קבלת הדעה ומתן כבוד אליה, הצגת עמדה נייטרלית, או דחיית הדעה וחוסר כבוד כלפיה. כל אחת משלוש העמדות הללו היא לגיטימית. מכאן - (1) כשאדם מסויים נפגע מיחסו של אדם אחר לדעתו, עליו לחשוב על כך, שייתכן ואותו אדם נפגע מיחסו שלו כלפיו. ההדדיות היא כאן עניין מרכזי. (2) כשאנחנו מזלזלים בדעה או באמונה כלשהי, צריך לבדוק מה הסיבה לזלזול, משום שאם ישנה סיבה - אין פלא שקיים זלזול.

ומכאן - לשאלתך:

1. לא כל כך ברור לי מדוע זלזול בדת הוא יחס פסול ושגוי לטעמך. שהרי מה זה "זלזול"? זו הבעת יחס של בוז, חוסר כבוד, למשהו או למישהו. ומה לעשות אם אני חש חוסר כבוד למשהו? אסור לי לבטא זאת? אסור לומר זאת? ודאי שזה מותר, אבל זה חייב להיעשות/להיאמר בצורה הוגנת, לא בבוטות, ודאי לא בגסות, וודאי וודאי מתוך כבוד לזכות החשיבה של האדם שניצב מולך (שימי לב: הדגשתי את המילה "זכות"). אתן לך שתי דוגמאות:

2. רב, בעל עמדה ציבורית רמה ביותר, מכריז מעל במה, בעיתון, או בכלי תקשורת כלשהו, שאסור לחטט באף בשבת. האם תתייחסי לזה בכבוד, רק משום שלכאורה "אסור לזלזל באיש דת"?? אני מזלזל באמירה זו, בדרך החשיבה שאדם חושב בהצהירו דעה זו, אני גם מזלזל באדם האומר זאת, אבל אני מכבד את זכותו להביע את דעתו. כלומר: בדעה ובאומרה אני מזלזל - בלגיטימיות גמורה - אבל בהשקפת עולמי הסובלנית והפלורליסטית אני מכבד את זכותו להביע דעה זו, גם אם אני מזלזל בה ובו.

3. דוגמה שנייה: לפני שבועיים פסקו ארבעה רבנים (יהודים!) שגניבת זיתים של פלשתינים זה מעשה ראוי. איך עלי להתייחס לאמירה זו? מתוך כבוד? ל"שחק" עמדה נייטרלית ולא לומר דבר? או להביע את דעתי בגלוי: אוי לאותה בושה, אבוי לחברה שאלו הם מנהיגיה (כמו גם לגבי פוסק פסק ההלכה של החיטוט באף). יש כאן הבעת זלזול גמור באותם רבנים, בהחלט זלזול ודחייה של דעתם, ואינני חושב שעשיתי מעשה לא ראוי. ההיפך הוא הנכון.

4. דת. מה זו דת? קובץ של אגדות, אמירות, חוקים ומנהגים, המבוססים על אמונה בקיומה של ישות שאיננה קיימת. כל דת מבוססת על אמונה בקיומו של אלוהים. אדם שיוצא מנקודת מוצא השקפתית ש"אלוהים אינו קיים", רשאי לזלזל (= לא לחוש יחס של כבוד) באמונה (בדת), או לזלזל (= לחוש רגשות בוז) באדם המאמין באמונה כזו, אבל בעת ובעונה אחת הוא חייב לכבד את זכותו של המאמין להאמין ולקיים את פולחן דתו, גם אם זה מחייב את המאמין באי-חיטוט באף בשבת.

5. יחסי שלי לדת נקבע בהתאם למעשיה ותוצאותיה ההיסטוריות-חברתיות של הדת. של כל דת. דתות הנצרות והאיסלאם פרחו ושיגשגו על גבי מיליוני הרוגים, שנרצחו במלחמות-דת ובאינקוויזיציות למיניהן בשני המילניומים האחרונים. הדת היהודית, כפי שהיא מצטיירת בעיני בתנ"ך, כש"אלוהים" מעניש והורג אלפי בני-אדם במגיפות, שבאות "בשם האלוהים", מצווה להשמיד לנצח נצחים עממים מסויימים, או פוקד על אפלייה בין בני-אדם, זה אות של אי-כבוד לדת ולמאמיניה. כשאני רואה מטיפים-מיסיונריים גונבים נפשות של צעירים לדת במדינת ישראל בהבטחות ובהצהרות חסרות שחר ובעיקר בהפחדות - זו בושה וכלימה לשכל הישר וליושר החברתי. תני לי סיבה טובה אחת, הודות לה אוכל לכבד דת. אני ממתין בסבלנות.

6. מדוע האמירה "להיות נוצרי ומוסלמי זה הרבה יותר קל מאשר להיות יהודי" מהווה זלזול בדת היהודית? אני לא רואה כאן שום זלזול! יש כאן הבעת דעה לגיטימית, ומותר ליהודי לראות דתות אחרות כקלות יותר לאמונה מאשר הדת היהודית, ואין בכך שום זלזול. אני אישית רואה בדת הנוצרית ובדת האיסלאם הבל גדול הרבה יותר מאשר בדת היהודית, אבל כל דת מבחינתי היא אמונה בהבלים. זו צורה מסויימת של זלזול? אכן כך. אבל מה לעשות, וזוהי דעתי?

7. את נושא ההרוגים תפרידי בבקשה מנושא האמונה. כאן יש בעיה שונה לחלוטין, והיא תחושת השייכות. בתלמוד, למשל, כתוב: עניי עירך ועניי עיר אחרת - עניי עירך קודמים. כלומר: אין בפנינו אין סוף אפשרויות ביחס (או בסיוע) שאנחנו מביעים לבני האדם, ותמיד קיים סדר עדיפויות. בסדר זה קודמים הקרובים לך. כשאנחנו שומעים על מטוס שנפל או על אנשים שנחטפו בארץ רחוקה, תמיד תשמעי ברדיו או בטלוויזיה את האמירה: לא היו יהודים (או ישראלים) בין ההרוגים/החטופים. לכאורה "זה לא פייר": למה הרוגים "שלנו" חשובים, והרוגים "זרים" אינם חשובים? כלום הם (האחרים) אינם בני-אדם? זאת - משום שהרגש שלנו מוגבל בעוצמתו, ומרביתנו איננו מסוגלים להיות אמפטיים עם כל ששת המיליארדים של בני האדם בתבל באותה מידה, אם בכלל. כשבן משפחה שלנו חלילה נהרג, כואב לנו הרבה יותר מאשר נהרג בן למשפחה אחרת, ופחות מבן משפחה שאיננו מכירים, ועוד פחות מבן משפחה של אויבים או שנואים. כך בנויה נפש האדם. זה לא יפה? נכון. צריך להיות אמפטיים עם כל בני האדם ללא הבדל? נכון. אבל הטבע האנושי איננו כזה. כאן בא החינוך, ובחינוך נכון (מה זה חינוך נכון? חינוך בידי מאמין דתי קיצוני? בידי אדם שבדעתו ובאורח חייו אנחנו מזלזלים?) אפשר לשנות גישות ויחס אנושי.

8. מותר לכל אדם לטעון, שליהודי מגיע צל"ש על יהדותו. מאחר ולהשקפתי "יהדות" איננה דת, אלא מכלול התרבות שיצרו בני העם היהודי לדורותיהם, (כולל דת, אבל בהחלט לא רק דת) - גם אני בדעה זו. אני גא ביהדותי בתור אתיאיסט. מדוע זה מפריע לך? מותר שזה יפריע לך, אבל תסבירי מדוע? אותו מורה לא אמר שום דבר פסול מבחינה ערכית או חינוכית, להיפך, אלא אם התכוון לאמירה האומללה "היהודים הם העם הנבחר", כפי שאת סבורה. האם כך אמר? אמירה זו ודומות לה הן ביטוי מגעיל של התנשאות גזענית, חסרת כל בסיס או הצדקה, של בני אדם מסויימים על אחרים, וזהו יחס פסול בעיני מכל וכל. אין אדם שהוא "נבחר" - לא עקרונית ולא ביחס לאחרים. יש בני אדם טובים ורעים, מוכשרים וחסרי יכולת, משכילים ובורים, עצלנים וחרוצים, חכמים וטיפשים - אבל אין אדם "נבחר".

9. להשתיק אותו? מדוע??? דברתי קודם על סובלנות ופלורליזם. זכותו של אותו אדם (המורה להיסטוריה?) לומר כל דבר, להביע כל דעה. לך מותר לזלזל בדברים או גם באומרם, להביע דעה שונה ונוגדת, להתווכח, ולנסות לשכנע אותו בעמדתך. אבל להשתיק? זה לא מקובל עלי, בוודאי לא ביחס לאמירות כאלה. אנחנו אמורים להשתיק רק אנשים, שהבעת-דעתם מובילה לרצח בני אדם או לאובדנם. כל הבעת-דעה אחרת, גם היא עלובה, חסרת טעם או פושעת (לדעתנו - והרי דעתנו עלולה להיות עלובה, חסרת טעם או פושעת לדעתו) היא לגיטימית.

תודה על פנייתך אלינו,
אוהד, חבר בצוות אתר חופש.