תשובה לדלית "החוזרת בתשובה", כפי שהופיעה על במת חופש 138

אור כותב לאתר:

בספרו (המומלץ לכל חובב-דעת) של סטיבן ג'יי גולד - "הידד לברונטוזאורוס" (הוצאת דביר) מסופר על כלבה בניו-זילנד, שצדה לה ציפורי קיווי. הקיווי הינו שאר-משפחה של המואה, שהינה בת למשפחת היענים, הווה אומר עוף חסר קרין (אחד שלא יכול לרחף בלי איזה צינגל'ה או שאכטה טובה). הציפור החביבה למדי הזו מסתובבת לה ביערות ניו-זילנד, כמעט ללא הפרעות (חוץ מפלאשים של מצלמות תיירים, העלולים לגרום לחיה המסכנה התקף לב).

ב 24 באוגוסט 1987 גילו חוקרים של אוכלוסיית קיווים בניו-זילנד ציפור מתה, שככל הנראה הומתה בידי כלב. עד ה-27 בספטמבר המית אותו כלב (ע"ס הערכות) כמחצית מן עופות הקיווי ביער (ושלאחר שלושה ימים התבררה שמדובר בכלבה).

הכלבה כמעט ולא ניזונה מהקיווים - רובם נמצאו שלמים למדי (חוץ מסימני הנשיכה שהרגו אותם), וקבורים במקומות שונים ברחבי היער (ויש כנראה עוד לא מעט ביניהם שמקום קבורתם לא נודע).

לכן המיתוס של "חיות הורגות רק שהן רעבות או מאוימות" הוא לא נכון בכלל. להקת קיווים לא יכולה להוות איום על כלבת רועים גרמנית, גם אם הם היו רוצים.

ומה לכל זה ולמכתבה של דלית? ובכן, הסכיתו ושמעו:

גם אני השתתפתי במשלחת הנוער לפולין. על אף היותי אתיאיסט מוצהר (ואף טיפה של לוחמנות), לקחתי עימי טלית לכל המחנות שבהם ביקרנו. הנחתי בהם טלית ואמרתי "קדיש",ואמרתי את "אל מלא רחמים". בכוונה אני לא אומר שהתפללתי, כי מתפללים לאל, ולדעתי אין למי להתפלל.

הסיבה שעשיתי זאת היא אך ורק מתוך כבוד לאמונה של קרובי משפחתי, שנרצחו בשואה. אבי-סבתי, שנרצח ככל הנראה באושוויץ, היה דיין בעיירה; אבי-סבי, שנרצח ככל הנראה בטרבלינקה, היה חייט שומר תורה ומצוות ויהודי מאוד מאמין. אני חושב שהם זכאים לכך, שאחרי כל מה שהם עברו, יוצא-חלציהם יכבד אותם ויאמר עבורם את התפילה בה הם כל כך האמינו.

מה שכן - זה בהחלט חיזק אצלי את האמונה בנכונות האתיאיזם. בסופו של דבר, מגיעים לשאלה - למה זה קרה. תשובה בסיסית למה הגרמנים התנהגו כמו שהתנהגו נוכל למצוא בספרי פסיכולוגיה רבים. לפיכך, הנחת קיומו של  אלוהים-כל-יכול גוררת את השאלה - מדוע אלוהים רצה שכך יקרה?

אם אלוהים הוא כל יכול, הרי שהדבר היה בהסכמתו (שנאמר, הרשות נתונה). אלוהים כזה אני מעדיף לבזות. דומה הדבר להורים שמחנכים את ילדיהם, ומרשים להם לעשות הכל (הרשות נתונה), וכשהם יודעים שהילדים הולכים לעשות משהו נורא הם אפילו לא טורחים לצייץ. הורים כאלה, לו היו במציאות, היית - דלית - מגדירה כהורים גרועים (לדוגמא, אין ספק שהוריו של היטלר לא עשו עבודה טובה בחינוך בנם להומאניות), ולכן, אין ברירה אלא להוקיעם.

אי לכך ובהתאם לזאת - או שאין אלוהים או שכל מאמין באלוהים חייב לבזותו בכל הזדמנות.

אור.