אודות צור קשר קישורים מדריך חוברות פעילות הכותבים תרומה English
האם כשרות טובה
מאמרים וספרים לחיות חופשי יומן חדשות החזרה בתשובה יוצאים בשאלה השתלטות חרדית עיתונות חרדית במות חופש עוד
     ראשי > במות חופש  לגירסת הדפסה     

במת חופש

האם חשבתם פעם?

"קרה היא האמת ותוגת-נצח בה, ואתה מוצא בצדה את השקר החיוני המחמם את נפשנו, המלא כוח יצירה - את האמונה"
יעקב קלצ'קין

רמי (השם שונה) שואל

שלום רב. האם חשבתם פעם, שאולי הכול מסתכם באמונה וזהו שאתה חושב על זה לעומק זה הכול עניין של שחור ולבן, או שיש אלוהים או שאין? מה שבטוח אין באמצע! אבל האם עצרתם לחשוב, שאולי איננו יכולים לתפוס את הישות הזאת שלה אנו קוראים אלוהים? האם אתם יכולים לתאר מישהו שנמצא באותו מקום באותו זמן פעמיים? אז מה אתם אומרים על אלוהים שנמצא בכל מקום עם כל אחד? בנוסף לזאת חשבתם פעם אולי כל האבולוציה כן התרחשה וזה לא שולל את אלוהים? אם תחשבו על זה - אז בתקופה ההיא האנשים היו פרימיטיבים ואולי היה הכי קל להגדיר להם את זה ככה?

אני אתן דוגמא: ילד קטן שהוא לא מבין את החיים כל כך יכנס למאפיה עם האימא שלו, והיא תקנה לו לחמניה ואז הוא ישאל אותה: אימא איך מכינים לחם? אז היא תגיד לו: האופה מכין את הלחם. ואיך הוא מכין את הלחם? מבצק. ואיך מכינים את הבצק? מקמח... זאת אומרת - אולי אז לא חקרו עד הקמח? אולי אז הגיעו רק עד לאופה ולא התעמקו בזה יותר מידיי? ככה שאם יש לאנשים ראש פתוח זה יכול להסתדר. זאת לפי דעתי האישית. אני רוצה לציין שאני לא אדם דתי רק שומר מסורת בקלילות. אני יוצא בשישי והכול, אבל מכבד חגים וכדומה. אני לא מאמין ברבנים ולא בניסים. דרך אגב, באחת הכתבות ראיתי שכתבתם ששפינוזה כתב שניסים זה רק שינוי קטן בטבע. אז שתדעו שאני לומד פילוסופיה, והתרחבתי גם לפילוסופיה יהודית ומסתבר, שהרמב"ם אמר את זה. ככה שתהיו מעודכנים.  

ועכשיו אני רוצה להודות לכם על אתר - מעולה! אני אבין אם לא תרצו לפרסם את המכתב הזה. אבל אם אתם אתר שנותן לאנשים לחשוב אז תהיו עד הסוף ותתנו להם אפשרות, כי אם לא - אתם לא שונים מהדתיים

חופש

ראובן משיב

רמי שלום,

תודה על פנייתך לאתר "חופש". שמי ראובן, אני בצוות המשיבים באתר חופש, ואנסה לענות על שאלותיך. אני חייב להודות ששאלותיך הפילוסופיות-משהו הן בכיוון אחר לגמרי מאשר מרבית הפונים לאתר, וזה מחייב אותי להתעמק קצת יותר בתשובתי.

אינני מסכים אתך שהכול שחור או לבן - או שיש אלוהים או שאין. אני חושב שהדבר העיקרי הוא המידה בה אתה נותן לאלוהים להיכנס לחייך. אתן לך שתי דוגמאות: דוגמה ראשונה, יוון העתיקה, הפגאנית, בעלת מיתולוגיה עשירה וצבעונית. הרושם שלי הוא, שהם לא באמת האמינו שאלילי האולימפוס משפיעים על חייהם. יש אמנם התערבות אלוהית בטרגדיות היווניות (Deus ex-machina), פחות מזה בפילוסופיה. נדמה לי שסוקרטס מזכיר את האלים, בעיקר בהקשר של מוסר. אבל למיטב ידעתי אין בכלל השפעה של האלים במדע (אני רואה בדמיוני את החיוך שמעלה פיתגורס כשהוא שומע את סיפורי המיתולוגיה). ובוודאי שאין השפעת האלים בפוליטיקה של יוון העתיקה.

מנגד נמצאת בריה"מ הקומוניסטית, שהכריזה עצמה כלאום אתיאיסטי המקיים איסור להשתייך לדת כלשהי. אבל מה שקרה כאן הוא, שהאידיאה הקומוניסטית החליפה את האלוהים. דוגמה זו חזקה עד כדי כך, שהמחקר בגנטיקה, למשל, נעצר, מכיוון שהוא נחשב ניגוד לקומוניזם (תהרוג אותי אם אני מבין איך). לכן אין כאן לדעתי הבדל בין שלטון כזה לפונדמנטליזם דתי.

אם תשאל אותי בתור אדם שאינו מאמין באל "מתערב" מה אני מעדיף, בלי היסוס אעדיף את יוון הפגאנית על בריה"מ האתאיסטית.  

נכון, איננו יכולים לתפוס ישות הנמצאת בכל מקום פעמיים (או ישות שיכולה לברוא אבן שבעצמה אינה יכולה להרימה) אבל למה לנו זאת? כלומר - השאלה החשובה לדעתי היא, האם אותה ישות משפיעה במשהו על חיינו. אתה צודק בכך, שחוסר היכולת של אנשים בימי קדם לענות על שאלות, שהיום אנחנו יודעים את התשובה עליהן, הולידה את הצורך בישות האלוהית, ואינני מאשים אותם על כך. אבל מה שקורה היום הוא, שלמרות שהתלות באותה ישות צומצמה בהרבה (מכיוון שקיימות תשובות מדעיות לרבות מן השאלות שהאלוהים בעבר "ענה" עליהן) מסרבת האורתודוכסיה הדתית לוותר על אותו אל, השולט על כל פרט בחיינו בעיקר בגלל החשש שכל וויתור ימוטט את כל מכלול האמונה הדתית.[1]

יש כמובן סיבות נוספות להזדקקות לאל, כמו הצורך בדמות אבהית, הנמצאת בכל מקום, והשוואתך לילד הקטן היא בהחלט במקום. אבל, שוב, לדעתי, צורת החשיבה המדעית ולא רק הידע מצמצמת את המקום שהאל הכל-יכול אמור היה לתפוס. ככל שחוקי הטבע נתפסים יותר כ"חוקים" נוקשים, הפקפוק בנס הוא גדול יותר, ולכן ההגדרה מחדש של שפינוזה[2] את האלוהים כחלק מהטבע ולא נפרד ממנו (הגדרה שהיהדות האורתודוכסית אינה יכולה לחיות איתה) מקרבת אותנו יותר לאדם המודרני.

אני מקווה שהתייחסתי לנקודות שהעלית, ובכל זאת תסכים שאנחנו אכן שונים מהדתיים.

בברכה - ראובן

חופש

לירון (השם שונה) פונה לאתר

במקרה נתקלתי באתרכם אחרי חיפוש הערך "שטן", ובדבר תהייתי, האם ייתכן שקיים שטן או כל כוח אחר חוץ מאלוהים (ומתברר שלפי התנ"ך/היהדות לא יתכן הדבר מאחר שהן מקור הרע כמקור הטוב הוא באלוהים בלבד ולא בשום מקור אחר).

אני חייבת לציין שהאתר שלכם מאוד מרתק ומבדר בתכניו, ובתור מאמינה באלוהים אשר לא טרחה עד כה להתחבט באמונתה יותר מדי, וכל דבר קשה להסבר "תירצתי" במשפט: "דרכי האל נסתרות הן", העלתם באתר זה שאלות מאוד קשות שאין לי עליהן עדיין מענה מספק, כמו נושא השואה, ואיך יתכן שהאלוהים בו אני מאמינה לא מנע אותה ונתן לה לקרות.

יחד עם זאת רציתי לשאול: כל הנחה שאנו מניחים, כל טענה, כל הבנה וכיו"ב הן בתחום הלוגיקה, ההיגיון, הרציונאל. הייתכן ואלוהים הוא בתחום הלא רציונאל, האנטילוגי, תחום שאותו בהחלט לא נוכל להסביר באמצעות לוגיקה, וכל ניסיון להסבירו רק יבלבל אותנו יותר? (בעולם לא רציונאלי למשל יוכלו להתקיים שתי עובדות הסותרות אחת את השנייה בתכלית) יתכן שיש דברים שבאמצעות היגיון פשוט עדיין לא ניתן להסביר?

שהרי להסתמך על חושינו ועל הבנתנו יכול בהחלט להיות דבר מתעתע ולא תמיד מהימן... גם שמדע/מתמטיקה ועוד שאר התחומים כולם בנויים על אקסיומות שהגדרנו (או כך לפחות הבנתי מקריאה באתרכם). הייתכן ואם אקסיומות היו מוגדרות אחרת או בצורה  הפוכה לגמרי (כמו למשל ש1 +1 = 3), כי כך פשוט החלטנו, הייתה נוצרת מציאות שונה לגמרי שכן הייתה יכולה לצדד בקיומו של אלוהים? האם המדע / המתמטיקה וכיו"ב כמו שהם בתקופה זו הנם תקפים לתקופה זו בלבד כל עוד לא הוכח אחרת?

מצטערת אם בשאלותיי יתכן ויש מן הבורות ואשמח אם תראו לי דרך מחשבה אחרת, פשוט תהיות אלו הטרידו אותי, מאחר ואני כן מאמינה באלוהים, אולם מאוד מתחבטת ומוטרדת ממה שקראתי באתרכם. למרות כל ההגיון שבדברי האתר שלכם, עדיין מנקרת בי התחושה שיש דברים שגם אנו, בני האדם, לא תמיד נוכל להסביר ולהוכיח ולדעת, עם כל הכבוד למדע (ויש כבוד!!!) ,עדיין יש בעולמנו הרבה מהנסתר מאשר מהגלוי (כמו חקר המוח למשל). וכמו שלא ניתן נחרצות להוכיח שאלוהים קיים, לא ניתן נחרצות להוכיח שאלוהים לא קיים, וכאן טמונה משמעותה של אמונה (להאמין בקיומו של דבר גם בהיעדר הימצאותה/זמינותה של הוכחה, ובמילה "הימצאותה" הכוונה היא לא לקיומה של הוכחה, יתכן והיא קיימת פשוט עדיין אין בידינו מספיק כלים "למצוא אותה"). אשמח אם תשיבו לשאלותיי.

אם תהיתם, אני חילונית, פשוט מאמינה באלוהים, ובמקביל מאוד מתחבטת באמונתי. בתודה מראש

לירון

חופש

איל משיב ללירון

לירון היקרה שלום,

שאלותייך מעניינות, וחלקן שייך לתחום הפילוסופי הטהור ולאו דווקא לנושאים הספציפיים לאתרנו. אוכל להמליץ לך להרבות לימוד בתחום הפילוסופי, כדי להתעמק בתחומים המעניינים אותך, ושם ודאי תמצאי תשובות מעמיקות ומפורטות יותר משאוכל להשיב לך במכתב אחד קצר. למרות זאת אשתדל לגעת ברוב שאלותיך, ואנסה אף לתקן מעט מהנחותייך המוקדמות, וכן להכניס מעט סדר בבלבול שלעיתים שורה על המתחילים לעסוק בתחום עמוק זה - הפילוסופיה.

אכן, לא כל השאלות בעולמנו הנן שאלות מתחום ההיגיון הטהור. יתכן אף שנכון יותר לטעון, שרוב השאלות החשובות בחיינו כלל אינן שייכות לתחום זה. אולם למרות זאת איננו מסוגלים, ואפשר אף לאמור, שאין שום משמעות בניסיונות לחשיבה ב"הגיון שונה" או בניגוד להגיון.

אפשר אפילו להתבטא ולומר, שאיננו מסבירים דבר באמצעות ההיגיון. ההיגיון הנו פשוט הדרך היחידה שלנו לחשוב. בכל פעולת חשיבה ההיגיון הנו תנאי מוקדם. אמנם ההיגיון אינו "ספק התשובות", אבל אולי נכון לכנותו "מסדר המחשבות".

לדוגמא: אם ברצוני לקנות מצלמה מדגם מסוים במחיר הזול ביותר, שום פניה להגיון לא תיתן לי תשובה מספקת. על-מנת למצוא את הקניה הזולה ביותר עלי לפנות לחנויות, לאתרי אינטרנט או ליבואנים, ורק שם אמצא את התשובה. ההיגיון הוא רק אופן בו אנו מסדרים את מחשבותינו, ולא כלי הנותן באופן עצמאי תיאור על העולם סביבנו. יחד עם זאת, איננו מסוגלים כלל לדמיין מהו היגיון השונה מזה שאנו משתמשים בו. כל ניסיון להעמיד פנים שישנה דרך כזו היא העמדת פנים ותו לו.

זאת ועוד: אם נמשיך את הדוגמא הקודמת, ונגלה חנות א' בה המצלמה המבוקשת עולה 3000 ש"ח, ואילו בחנות ב' מחירה 3500 ש"ח, והמחפש יכריז כי בחנות ב' המחיר זול יותר, נייחס זאת לבלבול או לחוסר הבנת פרוש המילה "זול". אם יתעקש המחפש ויאמר כי לפי ההיגיון הפשוט אכן חנות א' זולה יותר, אולם ב"הגיון אחר", המוכר רק לו, חנות ב' זולה יותר, אף לא נוכל לחלוק עליו - פשוט לא נבין את כוונתו.

ב"היגיון אחר" מישהו יוכל להכריז, כי מחמת העובדה שהדשא הוא ירוק נובע שהאלוהים קיים, ואילו יריבו לדעה - אך שותפו ל"היגיון" (או המחזיק ב"היגיון" מסוג שלישי) - יפריך את קיום האלוהים בזכות הטענה כי המים הנם רטובים.

לכל היותר נוכל להעלות השערה שאולי קיימת אפשרות, שההיגיון של כולנו מעוות ושגוי, בדרך הנסתרת מעיני כולנו. אך להמשיך ממסקנה זו הלאה אין כל דרך אפשרית הנראית לעין, מלבד השתטות. הניסיון להציל את טענת קיום האלוהים בעזרת השערת ה"היגיון האחר" נראה ניסיון פתטי למדי. שכן, באותה הנמקה נוכל ליחס את בריאת העולם להתעטשות של חבר כנסת אברהם לוי, ולחולקים עלינו נשיב שייתכן וקיים "היגיון שונה", והוא ההיגיון הנכון, ועל פיו ניתן להסיק מסקנה משונה זו.

ביסוד כל תורות ההיגיון מצוי ההיגיון האנושי הבסיסי. עיקר מטרתן של תורות אלו לנסות ולנסח את ההיגיון, לתת כלים ליישם אותו באופן נכון על תחומי חשיבה שונים, או לספק כלים יעילים לבניית מסקנות מההנחות, ללא נפילה למהמורות של בלבול מחמת מורכבות. לעיתים, במקרים קיצוניים ומורכבים, קיימות מחלוקות הגיוניות, או פילוסופיות על מקור סמכותו ומשמעותו. אך על ההיגיון הבסיסי שפרסתי בפניך אף תורת הגיון רצינית איננה חולקת. גם הפרשנות הדתית לסוגיה, ברצונה לדבר אל כלל בני האדם, משתמכת אף היא על אותו היגיון בסיסי המשותף לכלל בני האדם. אחרת איש לא יבין אותה.

כמובן, ישנם תחומים לאין-ספור שאין לתורות ההיגיון שום דבר מעניין לומר אודותם: בכל הנוגע לדוגמאות כמו מציאת החנות הזולה לקניית מצלמה, קביעת התמונה היפה בעיני בתערוכה, או בבחירת האישה בה אתאהב אין להגיון מה לומר, אך יחד עם זאת איננו יכולים להפר את חוקיו גם כאשר תכני המחשבה הם הנושאים האקראיים שמניתי קודם.

ועוד כמה השגות על דברייך: המדע איננו מבוסס על אקסיומות אלא על השערות, המתעדכנות בעקבות תצפיות. מידי פעם, בעקבות תצפיות חדשות, ההנחות המדעיות משתנות. זו גם הסיבה לכוחו האמיתי של המדע אל מול הדת: המדע מתקן עצמו בעקבות שגיאות, ואילו עקרונות הדת (כל דת) נשמרים בקנאות, ורק ערמת התירוצים, הבאים ליישב את הסתירות המתגלעות כל הזמן בינן לבין המציאות, הולכת וגדלה. חלק מההדיוטות חושבים זאת לחולשת המדע, הנה: אמיתות הדת יציבות כי אף פעם אינן משתנות, ואילו המדע ה"מבולבל", כל הזמן משנה את דעתו על הסבר התופעות השונות. אך בסופו של דבר כולנו משתמשים בפירות המדע דווקא, כי צניעותו האמיתית בניגוד לשחצנות סוכני הדת "היודעים יותר טוב מכולם את האמת" מאפשרת לו לתקן עצמו ולהביא לתוצאות, כך, שכולנו נהנים ממנו, כולל קנאי הדת, שאינם מהססים לירוק לבאר ממנה הם שותים.

אגב - אקסיומות אינן בהכרח אמיתיות, אפילו לא אקסיומות הגיאומטריה (ידועה הדוגמא של המתמטיקאי הדגול גאוס, שחשד כבר לפני כ-200 שנה כי אוקליידס טעה, וניסה לבדוק, באמצעות מדידה, האם סכום הזוויות במשולש באמת שווה ל-180, שהוא סכום הזוויות עליו מורות ההוכחות המבוססות על האקסיומות הגיאומטריות). אמנם בתוך המערכות האקסיומטיות, בהן האקסיומות מצויות, אין משמעות לדיבור על נכונותן או אי נכונותן, אבל ביחס לאמת העובדתית הן נבחנות ככל טענה אחרת במבחן ההתאמה למציאות.

לטענתך "עדיין מנקרת בי התחושה שיש דברים שגם אנו בני האדם לא תמיד נוכל להסביר ולהוכיח ולדעת, עם כל הכבוד למדע" - לא נתקלתי באתר חופש בטענה (ובכלל, אצל כל הוגה חילוני רציני) שהמדע יוכל להסביר הכול. לכל היותר הדבר מוגדר כאידיאל שאליו יש לשאוף, אך כנראה לעולם לא נדע אם הוא בר-השגה. כדאי להיזכר כאן בציטטה המפורסמת של סר אייזיק ניוטון, אולי המדען הדגול ביותר בהיסטוריה, בה דימה את הישגיו המדעיים לילד המשחק עם כמה אבנים על חוף האוקיינוס הענק של מסתורין העולם. ודאי שגישה צנועה זו מקובלת עלי יותר מהגישה הדתית השחצנית, (שאמנם לעיתים מתחפשת לצנועה), לפיה השאלות הגדולות כבר פתורות ומצויות בכיסה של הדת, ומה שאין לו תשובה ההולמת את הדת נדחף לפח האשפה המושגי הגדול ששמו "נסתרות דרכי האל" - שפירושו: בגדול גם כאן אנו יודעים (איך בעצם?) שהאל גרם לכך, אך למה בדיוק? זה ידוע אולי רק לרבנינו/כמרינו/דרווישינו המעמיקים.

לטענתך "לא ניתן נחרצות להוכיח שאלוהים לא קיים" התשובה היא, כמובן, שאת צודקת. לא נוכל להוכיח נחרצות את אי-נכונותן של טענות מטענות שונות, נבונות או טיפשיות, ועדיין הדבר לא ייזקף לזכות נכונותן. לא תצליחי להוכיח, למשל, שעבד-אל-עזיז רנטיסי החליט בלבו לשנות את מדיניותו לפני מותו, או שהעשתורת לא בראה את העולם, או שבחלל החיצון במסלול מעגלי סביב גלאקסיה e235 סובב דובון צעצוע. ועוד, איש אינו מתיימר להוכיח בנחרצות נכונות ואי-נכונות של טענות רבות, ועדיין ניתן לחשוב על השערות רבות שהן מטופשות או בלתי סבירות, ולהביא לכך נימוקים קבילים אף שאינן "הוכחות נחרצות".

ובכלל, המלה "הוכחה" היא בעייתית. כמובן, שבשפת היומיום הינה בשימוש מקובל, אבל בתחום המדע מזמן אין מדברים על מדע מוכח, לכל היותר על השערות מדעיות שעמדו עד עתה במבחן המציאות.

הגישה הרציונאלית, בניגוד לגישה דתית, היא צנועה באופייה. אין מדובר בתורות מדעיות מוכחות, ביומרות לדעת הכול, אלא בעיקר על הרצון להשתמש בשכל באופן חפשי מלחצים ואמונות טפלות, וללא התיימרות ריקה נוסח הדת להחזיק באמת מוחלטת.

לסיום אצטט אותך: "ועדיין יש בעולמנו הרבה מהנסתר מאשר מהגלוי". אין פשוט וקל מלהסכים עמך. בשורה תחתונה זוהי גישה בריאה וצנועה, וכנראה גם נכונה. רצוי רק להיזהר מניצול טענה זו לדחיפה זולה של רעיונות עוועים שונים, וביניהם רעיונות דתיים, כדוגמת שכנוע בנכונות דת, או קיום אליל זה או אחר ("בעולמנו יש הרבה יותר מהנסתר על הגלוי" יאמר לך עובד האלילים, "ואינך יכולה לבטל בזלזול את הטענה שהאל יופיטר, בנם של הטיטנים, ברא את העולם", ימשיך עובד האלילים וינקוט באותה טכניקה).

בברכה - איל מצוות חופש



[1] הערות מערכת חופש :קיימת סיבה נוספת לסירובה של האורתודוכסיה הדתית לוותר על אותו אל, השולט על כל פרט בחיינו, והיא הסיבה הכלכלית: מספר הנהנים מהפולחנים לאלוהים הוא עצום, בכל הדתות, וביטול הסמכות האלוהית תשלול מהמימסדים הדתיים והחרדיים את הבסיס לקיומם הפיסי-כלכלי: כשרות ומשגיחיה, נישואים, תפילות, בתי כנסת, רבנים מקומיים, עירוניים, ממלכתיים וצה"ליים, מקוואות, ייעוצים, וידויים, סליחות וכפרות, דיינות ופתרון סכסוכים בחברה, מוסדות רבניים ומועצות דתיות, פקידות ואין-ספור עיסוקים נוספים הנובעים מהדת ומההלכה הדתית, המכניסים מיליארדי שקלים כפרנסה בטוחה.

[2]אשר להשפעתו של הרמב"ם על שפינוזה - איננו יודעים היכן אתה לומד פילוסופיה יהודית, אבל יש לקוות שבמקום בו אתה לומד מציינים גם כי רעיונות רבים של הרמב"ם נלקחו או נשענים על אריסטו היווני, שקדם לו באלף שנה ויותר. כך שלא כל הפילוסופיה מקורה ברמב"ם או ביהדות. נהפוך הוא. היהדות שוללת לא-אחת את הפילוסופיה (ראה את 'הכוזרי' של ריה"ל) למרות שהיא משתמשת בה בלא להצהיר על-כך.


דצמבר 2005


חברים ב- עוצב על ידי