שאלות בתחום האבולוציה

מאיר כותב לאתר חופש:

שלום לאנשי החופש - יש לי שאלה אליכם לעניין האבולוציה:

מדעיותה של כל תיאוריה נבחנת במידת היכולת לאשש או להפריך את התיאוריה באמצעות ניסויים מדעיים אובייקטיביים, שניתן לחזור עליהם. לא ניתן לאשש או להפריך את האבולוציה באמצעות ניסויים שכאלה, ולכן תיאורית האבולוציה כתיאוריה איננה מדע פרופר. יש להדגיש כי תולדות של תיאוריית האבולוציה אכן עומדות במבחן אישוש או הפרכה, אך תולדות אלו עומדות בזכות עצמן וניתן ליחסן לתיאוריות חלופיות לתיאוריית האבולוציה. שתי שאלות לי למומחי האבולוציה:

א. כל היונקים היבשתיים שומרים על חום גופם באמצעות פרווה. היונק היבשתי היחיד השומר על חום גופו שלא באמצעות פרווה אלא בעזרת שומן תת עורי הוא האדם, וזאת בדומה ליונקים הימיים. היכן החוליה החסרה בין האדם ליונק יבשתי או יונק ימי בהקשר לכך?

ב. גופם של היונקים היבשתיים מסתיים בפי הטבעת כאשר הוא חיצוני לגוף. פי הטבעת האנושי הוא פנימי ומוצנע בין שני הישבנים. מה יתרון לנו בהסדר זה?

מחכה לתשובת מומחי החופש,
מאיר.

ניצן עונה למאיר:

שלום לך מאיר, ותודה על מכתבך. איננו "מומחי חופש", כניסוח הפתיח שלך, ואם תשים לב אזי רבים מהמאמרים המופיעים באתר נכתבו בידי מומחים לנושאים בהם עוסקים המאמרים. מומחיותי איננה האבולוציה, אבל בידע הכללי שרכשתי אנסה להתייחס בקצרה לנקודות שהעלית:

לשאלה 1: אכן סבירותה (לא "מדעיותה") של כל תיאוריה נבחנת, בין השאר, ביכולת לאשש או להפריך אותה באמצעות ניסויים מדעיים בני חזרה. אני מזמין אותך לקרוא את המאמר המעניין "ט"ו תשובות להבלים בריאתניים", שהופיע באתר לפני מספר חדשים ונמצא במדור "מאמרים", תחת "מדע". ובמיוחד את הדיון בטענות 1, 3 ו- 12 הקשורים לנקודה הראשונה שהעלית.

לשאלה 2: (א) יונקים (וגם בעלי חיים אחרים) שומרים על חום גופם גם באמצעות פרווה וגם באמצעות שומן תת עורי. אצל המין האנושי התנוונה הפרווה עם השנים לשיער האנושי המוכר לנו כיום. אין לכך קשר לחוליה אבולוציונית חסרה. אגב, אנו מוצאים שיער/פרווה במידה קטנה גם אצל יונקים ימיים (לוויתנים מסוימים למשל), אלא שזה מנוון לחלוטין, ועם סיבות טובות - כדי שלא לפגוע בניידות המימית הנדרשת.

(ב) סלח לי שאינני מומחה לפי-הטבעת, אם כי אני זוכר שפי טבעתו של כלבי המנוח היה דווקא מוצנע היטב.

בברכת חופש מטחורים,
ניצן.

אוהד מוסיף על תשובתו של ניצן:

שלום מאיר. שמי אוהד, אני חבר בצוות אתר חופש. ניצן העביר לעיוני את ההתכתבות ביניכם, ואני מבקש להוסיף שתי נקודות קטנות בנוסף על תשובתו של ניצן:

(1) אין שום קשר בין האדם ליונקים הימיים, לבד מהשתייכותם למשפחה היונקים. היפרדותם של היונקים הימים מיונקי היבשה התרחשה במינים מסויימים, שאינם קרובים לאדם, אם כי גם האדם מסוגל לשהות במים, ואפילו זוכה במדליות באולימפיאדה. סתאאם. האדם שייך למשפחה הפרימאטית, ויונקי המים התפצלו ממשפחות אחרות. האדם איבד את פרוותו בהדרגה, ואם תבדוק את הגזעים האנושיים המוקדמים, הם עטו שיער עבות כמו האורנג-אוטנג או הגורילה. לא האורנג-אוטנג ולא הגורילה עברו לחיות בים. בין שני זני קופים אלה לבין האדם היו קיימים גזעים אחרים, שמתוכם התפתחו והתפצלו גזעים שהביאו לעולם את האדם הקדמון. אני ממליץ שתקרא את מאמרו של פרופ' יואל רק, "444 - הקדומה בגולגלות האדם", במדור מאמרים, תחת "מדע".

השלת השיער בגזע האנושי באה משום צרכיו הייחודיים של האדם, והשיער הפריע בהתפתחותו הטכנית, שנבעה מהתפתחותו המוטורית.

שומן האדם אינו דומה לשומן של היונקים הימיים: איכות השומן שונה, כמותו שונה, ואין מדובר כאן בשום חוליה חסרה, משום, כאמור, מלכתחילה לא היה ביניהם קשר. שומן קיים בכל היצורים במשפחת היונקים, ונבדל איכותית וכמותית ממין למין. גם באדם עצמו לא כל השומנים הם מאותו סוג או איכות. השומן שמצפה ומרפד את גלגל העין, למשל, שונה מכל יתר שומני הגוף. גם השומן של הבטן שונה מהשומן של הגפיים. אין כאן חוליות חסרות אלא התפתחות שונה.

(2) אינני מכיר שום יונק יבשתי שפי-טבעתו נמצא חיצונית-רחיקנית לכל אבר אחר בגופו. אצל הטורפים, מעלי הגירה, חיות הכיס, ומרבית המכרסמים פי הטבעת נמצא קדומנית לזנב. גם כאן, אם תבדוק היטב אצל הכלב או החתול - חיות שקל לבדוק אותם - תמצא, שפי הטבעת נמצא פנימה לרקמות העכוזים שלידו. אצל האדם - מוסתר פתח פי הטבעת ע"י תפוחי-העכוזים, ואין בכך הבדל עקרוני ביחס לכל יתר היונקים, אלא הבדל צורני קל. בכל המקרים, גם באדם, פי הטבעת איננו החלק המרוחק ביותר בגוף.

לגבי הפנייה שלך אלינו "מחכה לתשובת מומחי החופש" - תודה עבור המחמאה המיותרת. איננו מומחים אלא בתחומים הפרטיים שכל אחד ואחד מאתנו התמחה בו. בכל יתר התחומים, כפי שכבר כתב לך ניצן, אנחנו נעזרים (1) במומחים של ממש בכל תחום ותחום - ראה המאמר שהמלצתי קודם, בו נעזרתנו בפרופ' רק, (2) אנחנו פותחים ספר - דבר פשוט למדי, לומדים, ועונים, או (3) נעזרים בניסיון החיים שלנו, במה שלמדנו בילדותנו, בנעורנו, במיכללות או באוניברסיטאות, (4) ובהיגיון שבקופסת מוחנו.

תודה על ביקוריך באתר. אני מקווה שתקבל את המלצותינו לקרוא את המאמרים השונים. אגב אבולוציה - במדור שלנו "מאמרים וספרים" תמצא הרבה מאמרים נוספים ומעניינים בנושא זה.

אוהד מצוות האתר

מאיר חוזר ושואל:

אוסיף ואומר עוד, כי לפרווה - לבד מעבותות שיער - יש קשר אפייני לגוף בעל החי העוטה אותה. ניתן בקלות להשיל פרווה מגוף בעליה, לשלוף את הארנבת מפרוותה, להסתובב בתוך פרוות כלבלב המחמדים. לא ניתן לשלוף אדם מתוך עורו. המבנה הביולוגי של הפרווה לעומת מבנה עור האדם שונה מהותית. לא מצאתי כל התייחסות לפן זה של הטענה אלא לצפיפות השיער בלבד, למעט טענת ניצן כי פרווה אצל יונק ימי יש בה חיסרון, טענה המסייעת דווקא בפריכת הטענה כי לקוף ולאדם אב קדמון משותף.

מה לפרווה, לשיער ולהתפתחות טכנית מוטורית? על מה מסתמך אתה בטענה זו? כל טענה המועלית חייבת להיות נתמכת בראייה חיצונית לגוף הראיה. לא ניתן לטעון כי הסרת הפרווה אצל האדם היא משום התפתחותו השכלית. חובה על הטוען טענה זה להביא סימוכין חיצוניים לטענה. דוגמה: "נשים וכושים אפריקאים מפותחים יותר מגברים מאגן הים התיכון ומנשים קווקאזיות מבחינה שכלית ומבחינה טכנית שכן הם נמצאים בדרגת התפתחות גבוהה יותר. זאת אנו למדים מצפיפות השיער שעל גופם. המפותחים ביותר בגזע האנושי לפי שיטה זו הם העמים האינדיאנים של דרום אמריקה הנחשבים לבעלי העור החלק ביותר. אכן ההישגים בתחום המדע, וההגות של עמים אלו עולה לאין שיעור על אלו של עמי יוון, רומי וממשיכיהם בעת הזאת - עמי אמריקה הצפונית."

לעניין הרקטום: האדם הינו היונק היחידי בעל רקטום מוצנע לעומת כל השאר, בעלי רקטום מוחצן. החולק אתה על הבדל זה? החסר המשמעות הוא? ואם לא, מדוע?

בשולי הדברים אוסיף, כי יהודי הרואה קוף והרואה פיל מברך "ברוך משנה הבריות" וזאת משום האמונה היהודית כי מוצא חלק מהקופים, בדומה לפילים, מהאדם.

תודה,
מאיר.

אוהד משיב למאיר:

שלום מאיר. אינני מבין מה מטריד אותך בנושא פי הטבעת, ולא ירדתי לסוף דעתך בכל הנוגע למיקומו. מה לכך ולקשר בין האדם ליתר החיות? גם אם הנחתך נכונה - יש הרבה הבדלים בין האדם לבעלי חיים וליונקים, ואתה דבק דווקא בפי הטבעת?

ההתפתחות המוטורית-טכנולוגית, שהיא פועל יוצא מהשכל, חייבה עור ללא פרווה, שכן, כמו בבעלי החיים הימיים, הפרווה מפריעה לביצוע מהיר ויעיל של תנועות הגוף והגפיים. השלת הפרווה אצל האדם ואצל בעלי החיים הימיים נובעת מסיבות שונות, בתנאים שונים, אבל לכולם מטרה אחת: יעילות וקידום. זהו הבסיס של התכונות באבולוציה: שיפור ובאמצעותו שימור וקידום כל פרט ופרט במערכת החי.

אין שום קשר בין קיומה של פרווה לבין קלות או קושי בהשלת עור מהגוף. הסיבה לכך, שבחלק מבעלי החיים אפשר להסיר את העור ביתר קלות מאשר אצל בעלי חיים אחרים היא המבנה התת-עורי שלהם. אצל סוסים, ובקר בכלל, קיימת שכבה שרירית מיוחדת בתת-עור, שאיננה קיימת בבני-אדם, והיא מכונה "פאניקולוס קארנוזוס". אם תסתכל על סוס שעומד, תראה שהוא מסוגל להרעיד את עורו, לעתים על מנת לגרש זבובים. כשזבוב יעמוד על גופך, גם אם תתאמץ מהיום עד מחר לא תצליח להרעיד כך את עורך. שריד לאותו שריר נותר בצווארו של האדם, והוא מכונה "פלאטיזמה": עמוד מול המראה, תאמץ את צווארך, ותראה את התנועות שמבצע שריר זה. שכבת השריר פאניקולוס קארנוזוס בסוסים ובבקר היא המאפשרת להשיל עור מגופם בקלות יחסית. קלות זו קיימת גם בקרקפת ראשו של האדם: אפשר במשיכה חזקה בלבד להסיר את כל עור הראש, עם השיער. את התכונה הזו ניצלו האינדיאנים בקירקוף ראשי יריביהם במלחמות. כאן הסיבה איננה קיומו של שריר מיוחד, אלא מבנה ספוגי רך וחופשי של רקמה תת-עורית, שאיננה דבוקה לרקמות בעומק כפי שעור הגוף דבוק.

אתה מסיים במשפט התמוה "אוסיף כי יהודי הרואה קוף והרואה פיל מברך ברוך משנה הבריות וזאת משום האמונה היהודית כי מוצא חלק מהקופים, בדומה לפילים, מהאדם". יהודי הרואה קוף או פיל לא מברך. יהודי דתי מברך, אולי. יהודי חילוני מסתכל ונהנה, או שלא נהנה. גם אין קשר מחייב מדעית בין מה שיהודי דתי מברך, לבין מציאות כלשהי. אין לנו, היהודים החילונים, שום אחריות לתפילות שיהודים דתיים מבקשים להתפלל. רוצים - יתפללו, לא רוצים - לא יתפללו. רק בקשה אחת לנו אליהם: הניחו לנו לנפשנו, וחידלו מלתחוב אפכם לבתינו, לחדר האוכל שלנו, לחדר המיטות ולארון הספרים שלנו.

מהיכן נטלת את הרעיון, שלפי האמונה היהודית-דתית מוצא חלק מהקופים וחלק מפילים מהאדם? אשמח לקבל את המקור, שאינו מוכר לי, וכן את המקור לתפילה שאתה הבאת כאן. אגב מקור ואסמכתאות - אתה באת אלי בטענה, שהעליתי תיזה על הקשר בין התפתחות מוטורית לבין השלת שיער מבלי להביא לכך ראיות, כשאתה עצמך מביא בפני תיזה על נשים כושיות וקווקזיות, בלי להציג לכך ראיה. הבסיס לתיזה שלי הוא מדע הביולוגיה. אני סיימתי תואר שלישי בתחום זה. מה אתה למדת, על מנת להציג את התיזות שלך?

אוהד.

גם אביגיל כותבת לאתר ומעלה שאלה רצינית ומכרעת בתחום האבולוציה:

יש לי אליכם שאלה רצינית ומכרעת! חקירת גישות בסיס קיומיות. ראשית כל ברצוני להבהיר שאינני שוללת אף גישה ואני כרגע חוקרת כל מיני זוויות ונקודות ראות וכל מיני השקפות. לאור גישת הרבנים, באמת, שטוענים, שלא יכול להיווצר מצב שחומר יצר את עצמו, כיוון שלכל חומר יש גיל. גם אם האדם נוצר מהקוף מישהו יצר את הקוף וכו' וכו'. אז כיצד לפי גישתכם ותורתכם הכל התחיל? תנו לי בבקשה תשובה שתתקבל על הדעת ותהיה מספקת ולא שטחית, תשובה כזאת שתהיה ממנה נקודת אל-חזור, ולא אוכל לחשוב על משהו שנברא ממשהו וכו'.

תודה,
אביגיל.

ניצן משיב:

שלום לך אביגיל, ותודה על עניינך באתר חופש. שמי ניצן, ואני אחד הפעילים באתר, אליו, הועבר מכתבך. ייתכן גם שתקבלי תשובות נוספות ממתנדבים אחרים. אשיב לך עניינית לגבי כל משפט ושאלה:

"ראשית כל ברצוני להבהיר, שאינני שוללת אף גישה, ואני כרגע חוקרת כל מיני זויות ונקודות ראות וכל מיני השקפות" - ברכותי הכנות, ולוואי שכולם היו כמוך!

"לאור גישת הרבנים, באמת, שטוענים שלא יכול להיווצר מצב שחומר יצר את עצמו, כיוון שלכל חומר יש גיל" - אינני בטוח במאת האחוזים שזה הניסוח המדוייק לגישה הדתית המקובלת. למעשה היא אינה מבוטאת באופן של "חומר לא יוצר את עצמו", אלא יותר בכיוון של התמודדות עם התפיסה הקשה של זמן, באמצעות יצירת "אלוהים", אשר בשלב מסוים בעבר יצר כביכול את הכל. בכך נמנעת ההתמודדות עם הבעיות הפילוסופיות הכרוכות באי-מתן תשובות פשוטות לשכל האנושי, לשאלות בהן קשה לו לדון.

"גם אם האדם נוצר מהקוף מישהו יצר את הקוף וכו' וכו'" - אף אדם לא נוצר מקוף. כל אדם (למעט תינוקות משובטים) נוצר משני הוריו הביולוגיים, ובתהליכים אלה במשך מיליוני השנים האחרונות השתנו בהדרגה תכונותיהם של אבות-אבות-אבותינו, עד למצב בו הגענו כיום. אם נשכיל לשרוד עוד מיליוני שנים בריבוי טבעי, הרי שימשיכו וישתנו עוד. אני ממליץ שתקראי באתר חופש את מאמרו של פרופ' יואל רק, שצוטט בבמה זו בפרק קודם, או בכל ספר ואנציקלופדיה העוסקים בהתפתחותו של המין האנושי.

בהמשך דברייך את עוברת לתיאור עולם בו כביכול נוצרים דברים ממרכיביהם (גוף חי מתאיו, חומר מאטומים). זו איננה הדרך בה נוצרים דברים ככלל, אם כי נכון יהיה לומר שבתהליכים האבולוציוניים של עולם החי והצומח, כמו גם בפיסיקה של היקום, מופיעים כעקרון על ציר הזמן גופים וצירופים מורכבים יותר ככל שמתקדמים. הביטוי "לכל חומר יש גיל" אינו מוגדר היטב. לחפצים יש בדרך כלל גיל. חומרים לובשים צורה ופושטים צורה, אבל באופן כללי דווקא בגלל חוק שימור המסה (או, אם תרצי, המסה והאנרגיה), הרי שגילו של כל החומר ביקום הוא בדיוק כגיל היקום עצמו. חשוב לציין שבבואנו לדבר על מושגים כ-"גיל היקום", הרי שאין כל טעם בדיון ללא לימוד מעמיק של נושאים כתורת היחסות, והבנת המושג "זמן" בהקשר בו אנו דוברים. זהו אינו בדיוק אותו "זמן" אליו אנו מתייחסים בחיי יום יום. לצרכי הויכוח המעשי, ניתן להתייחס ליקום כבעל גיל אינסופי. לימוד של נושאים אלה, כמו גם התחום הביולוגי, אינם שייכים לידע התיאולוגי, ולא מרבנים תלמדי אותם, אם כי יש רבנים שאינם מתביישים לעסוק בתחומים, בהם אין להם שום מושג.

אני מצטער על כך שהתשובות אינן פשוטות וניתנות לתיאור בכמה מילים. מי שמחפש תשובות כאלה, בשבילו המציאו את אלוהים ואת סיפורי בראשית - ואז כל מה שנותר לשאול זה מי ברא את האלוהים שבאותו סיפור.

"אז כיצד לפי גישתכם ותורתכם הכל התחיל?" - לא ברורה לי השאלה. לא חיברנו גישה ולא המצאנו שום תורה. אנו פשוט מצטטים באתר את הידע המדעי הקיים בעולם התרבותי, המדעי, ומנסים במקרים מסוימים להדגיש את הסתירות בינו לבין הגישות והתורות הדתיות למיניהן.

"תשובה שתתקבל על הדעת ותהיה מספקת ולא שטחית, תשובה כזאת שתהיה ממנה נקודת אל-חזור ולא אוכל לחשוב על משהו שנברא ממשהו וכו" - יכולתי להתחיל ולדקלם קטעים מספרי פיסיקה על המפץ הגדול ועל דחיסת זמן וכל מיני מרעין בישין אחרים, אבל כאמור זה חסר טעם לעשות זאת (כפי שעושים זאת מטיפים דתיים בגרוש) ללא התעמקות בכל הרקע המדעי הקיים, ואפילו אז מגיעה יכולת התפיסה האנושית שלנו לידי מגבלותיה משום שכך בנוי מוחנו. עם זאת, אם את מתעניינת בנושא (באמת) ייתכן ותפיקי תועלת מסוימת מעיון בספרי מדע פופולרי על אלברט אינשטיין וסטיבן הוקינג למשל. בכל מקרה, אפנה אותך לראשית דברייך שלך עצמך: אינך שוללת אף גישה. יפה. אני מקווה שתישארי כך. חשוב להדגיש כי אמונות דתיות בכלל, והאמונה היהודית בפרט אוסרות בתכלית האיסור על אי שלילה של גישות המנוגדות להן.

בברכה
ניצן מאתר חופש.