צואה רותחת ושכבת זרע רותחת
אתר חופש מקבל מכתבים רבים מגולשים דתיים. המכתבים שונים זה
מזה בכמה ממדים: רמת הטיעונים מתפרסת מנימוקים המנסים להתבסס על ההגיון ועד
הסתמכות על מוסמכות דתיות, בסגנון "ידוע לכולם ש". הרמה הלשונית נעה בין
עילגות מבישה לעברית נאה וקולחת. תרבות הכתיבה משתנה ממכתבים מכובדים, גם אם
חולקים עלינו, ועד למכתבים כמו המכתב הזה. אנחנו מאמינים שכל אחד מהמכתבים מייצג
זרם תודעתי מסויים הרווח בחברה החרדית. חשוב להכיר במיוחד את הזרמים הקיצוניים, כי
הם עלולים לבוא לידי ביטוי מיוחד. אנחנו מביאים כאן את אחד המכתבים הקיצוניים
שקיבלנו מאז הוקם האתר, בלי השמטות ובלי תוספות.
לצערי נכנסתי לאתר שלכם הנוטף שנאה תהומית ליהדות ולכל דבר
טהור שבקדושה וכן בורות עצומה במקורות וכן שקרים על ימין ועל שמאל. הנקודה היא
שאתם מביאים כתבות מ"מעריב" ומקבלים אותן ללא עוררין כאמת אבסולוטית, בעוד
שאיזה כתב אדיוט הקיא את דעתו על הנייר. זה פגום לגמרי משום שידוע שהתקשורת בכלל
היא שקרית ומהוה אמצעי לשטיפת מוח להמונים ויוצרת מציאות מעוותת, בניגוד לתורה
שהיא האמת.
אשמח לקבל את החוברות שלכם ולהשתמש בהם כנייר טואלט (לאחר
שילשול). אני מרחם עליכם. אשמח לקבל תגובה מהפגאנים הפרימיטיביים הנחותים באתר
"חופש". נאצים מסריחים, חלאות המין האנושי, שונאי ישראל, כלומניקים,
חושבים שהעולם הוא הפקר. בקיצור אכנה אתכם "זבל אנושי".
רציתי לומר לכם את דעתי עליכם בזכות ה"חופש" שאתם
מציגים. אם אתם גברים פרסמו את מכתבי בשם ה"חופש" המזויף שלכם. אי פרסום
המכתב יחשב כפגיעה חמורה בחופש הביטוי והדמוקרטיה, אז נראה אתכם גברים. אתם:
חלאות המין האנושי
שונאי ישראל
מופקרים
אוכלי נבילות
בהמות טובות מכם
זבל אנושי
נאצים מלוכלכים ומסריחים
טמאים ומשוקצים
בורים
עמי ארצות
אפסים
מזוהמים
מחללי קדשים
בועלי נידות
מופקרים
זונות
אוכלי שפנים
תת תרבות חילונית פרימיטבית
פגאנים
משומדים
אפיקורסים
כת מיסטית מטונפת
כת בעלי התירוצים
תינוקות שנשבו
העולם אינו הפקר ואתם תשלמו על כל מעשיכם הנבזים בעולם הבא בצואה
רותחת ובשכבת זרע רותחת. תתגלגלו בגילגולים מאות ואלפי שנים עד לתיקון שלכם, כף
הקלע. אבל מה אני מנסה להזהיר אתם בשלכם שונאי התורה אפילו הדבר הכי הגיוני שיאמרו
לכם לא תקבלו אותו, כי היצרים האפלים השתלטו עליכם ואתם כעבדים נרצעים לאלוהי היצר
שלכם.
יצירות נוספות בסגנון זה ניתן למצוא גם בפירסומים קודמים שלנו:
כאן, כאן וכאן.
ספטמבר 2003