"ההתגלות האלוקית"
התכתבות בין שמעון, מבקר באתר חופש
ודפנה מצוות האתר
שמעון:
ידיעת האלוקים אכן נסתרת, מאחר שהוא מעל השגת האדם. אך באירוע אחד בהיסטוריה הייתה התגלות אלוקית בפני עם שלם, התגלות יחידה
שבו גילה האלוהים את רצונו ואת תבנית דעותיו באמצעות התורה. ידיעת רצון האלוקים וסיבות מעשיו גם באו לידיעתנו בני האדם
באמצעות הנביאים, שבהחלט בכל מקום שבו עשו האנשים רע בעיני האלוקים העניש אותם הבורא.
דפנה:
שלום שמעון!
לא ברור לי לשם מה שלחת אלינו את המכתב הזה. האם אתה רוצה שנאמין בכך? מה אכפת לך במה אנו מאמינים? יש בעולם מיליארדים של
אנשים שמאמינים בדברים אחרים, או שאינם מאמינים בכלל. אמונה היא דבר אישי לכל אדם ואדם. גם לא נראה לי העניין של שכר ועונש
- התחשבנות עם אלוהים. האמן לי, ברגע שהתבגרתי מעט, השתחררתי מהפחד ששתלו בנשמתי כילדה, מאלוהים, ופרצתי את כל הגבולות. חיי
רק נהיו יותר טובים, משוחררים ומעניינים. זו הרגשה נפלאה לנסות כל מיני דברים ולקחת אחריות...
מ ו מ ל ץ ...
דפנה מצוות האתר
עברו 4 חודשים ושמעון כתב שוב:
מהר מאוד תתאכזבי ותגלי שלקחת אחריות זה נפלא, להיות משוחרר זה אדיר, ולנסות דברים זה מומלץ, אבל מהר מאוד תגלי שהמציאות לא
תמיד עולה בקנה אחד עם הציפיות שלך.
יש אלוהים בעולם והוא מנהל אותו. את באופן אישי תדעי זאת באופן מובהק ופנימי בשלב כזה או אחר של חייך, אם בטוב ואם חלילה,
אני לא מאחל לך, ברע. זאת המציאות, יש שכר ועונש. יש דין וחשבון ואין מציאות של חופש מוחלט בעולם. רק למתים חופשי.
באהבה.
דפנה:
שלום שמעון.
איפה היית מאוקטובר עד פברואר? לקח לך הרבה זמן לענות. אני מקווה שהקדשת זמן זה, בחלקו לפחות, להרהורים בתשובתי אליך דאז.
אתה צודק "שהמציאות לא תמיד עולה בקנה אחד עם הציפיות". לאף אחד אין אשליות שזה כך, אבל הדת אינה פתרון לשינוי עובדה זו.
אולי בדת יש נוחות מסויימת של להטיל את האחריות על הישות האלוהית: "זה רצונו" - ואילו אצל החילוני התשובה היא שזה פשוט כך:
במציאות פועלים כל כך הרבה כוחות, המושכים כל אחד לכיוון שלו והתוצאה היא (אולי) סך הכול של כל הכוחות... האם בשל כך יש טעם
לוותר על הנאות חיים כה רבות? האם שווה להיות משועבד לפחד?
אני יודעת (מנסיון אישי מאוד קרוב) שהפעם הראשונה שאתה מנסה לשבור "חומה" כזו של חינוך שהושרש בך - היא קשה. כגון: לאכול
בשר עם חלב, או לאכול בשר חזיר, או לנסוע בשבת, או אפילו להסיר את הכיפה מהראש. הפעם השנייה הרבה יותר קלה, לאחר שמסתבר
שדבר לא קורה... והאמן לי גם בדברים אלו יש כוח, כוח להחליט בעצמך עבור עצמך, כוח לקבוע איך יראו חייך, וזו תחושה נפלאה.
אף אחד לא יודע איזה גורל מצפה לו (בין שדתי ובין שחילוני) וכשבאים ימים קשים, ולכל אחד בעולם יש גם כאלו, יש להתמודד עם
המצב ואולי זה יותר קשה כשאין על מי להטיל אחריות (אלוהים), אבל יש בכך את התחושה של כוח ויכולת. ואם אנו מדברים על "שכר
ועונש", הריני מאמינה שאני בן אדם טוב ומיטיב עם הסובבים אותי, בלא כל גבולות, בשמחות אנו ביחד ובעת צרה איש לצד רעהו ושכרי
- אהבתם של בני משפחתי, חבריי וכל בני האדם שסובבים אותי. איני זקוקה למערכת יחסים עם ישות נעלמה. אזי לפי הבנתי כדאי
להיפתח לסובב אותי וליהנות מכל מה שאפשר. מה גם שיש מקום להניח שמה שטוב למיליונים של אנשים בעולם המערבי שווה לפחות
בדיקה...
החמיאה לי מאוד חתימתך את המכתב "באהבה" - אני מקוה שנמשיך לשוחח ברוח חיובית.
בידידות רבה,
דפנה
מאי 2001
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
