עולים על סרטון
טל שלח לנו סרטון משעשע ובו מופיע אדם בעל חזות חרדית, "המשכנע" באורים ובתומים את קהלו לגבי הידע המדעי המופלא שמצוי כביכול בכתבי הקודש היהודיים, ואשר מקורו יכול להיות "אלוהי" בלבד. ייתכן וראיתם סרטון זה או קטעים ממנו שכבר כיכבו בהתכתבויות קודמות שלנו עם גולשים שונים. מכל מקום, נתייחס אחד לאחד לדברים הנאמרים ומודגמים בסרטון. הדברים המצוטטים מילה במילה מהסרטון מופיעים כאן באדום, וההתייחסות אליהם מופיעה בכהה.
ראוי לציין חלק מהמקורות להתייחסות שלנו המופיעה כאן: חלק מהחומר מסתמך על מחקרים שנאספו בארגון "דעת אמת". חלקים נוספים הגיעו מאנשים שונים המתנדבים בצוות האתר. תודה גם לגולש בשם שיר שתרם לנו "טיפ" חשוב בו עשינו גם כן שימוש בדברים הבאים. חלקים נוספים מהחומר הינם "מידע ציבורי" המופיע פשוט בספרי מדע והיסטוריה לרוב (כולל באינטרנט עצמו).
משנה בנידה, מסכת נידה, פרק
ו’ (אתם יכולים לבדוק את כל האינפורמציה): "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר. ויש שיש
לו סנפיר, ואין לו קשקשת." - טענה נכונה לגבי הדגים שנמצאו עד היום.
מבחינת האבחנה עצמה, אין כאן שום חכמה יתירה. זה מה שנראה בעין הפשוטה לאנשים שהכירו דגים באופן כללי, ולא היה צריך להיות גאון גדול כדי להעלות טענה זו. בשו"ת "שואל ומשיב" קיים דיון בנושא, ושם גם נאמר במפורש, שטענה זו נובעת מסברה על פי הראייה שלרוב הדגים שיש להם קשקשת יש גם סנפיר.
לגופו של ענין: באופן מדעי הטענה אינה נכונה. במציאות יש דגים אשר יש להם קשקשת ואין להם סנפירים כלל. למשל הדג Monopterus Cuchia שחי באיזור הודו פקיסטאן ונפאל. לכן גם מה שאומר הסרטון "טענה נכונה לגבי הדגים שנמצאו עד היום" - זה פשוט לא נכון.
(יצוין שמטיפים דתיים מסוימים מתעקשים לציין אנציקלופדיות המדברות על "שרידי סנפירים" שמצויים בדג זה או אחרים. חשוב לציין ש"שרידי איברים" מסוג זה מצויים כמעט
אצל כל בעלי החיים ונובעים מאותה התפתחות אבולוציונית שאותם דתיים אוהבים להכחיש. יתירה מזאת, גם "שרידי קשקשים" מצויים באופן דומה, אם תרצו, אצל מרבית בעלי החיים הלא-מיקרוסקופיים)
אני אראה לכם תרגום, לא פירושים, תרגום מילולי מילה במילה
לעברית. הזוהר אומר ככה: "כל ישובא מתגלגלא בעיגולא ככדור, אלין לתתא, ואלין
לעילא." בואו נראה מה זה אומר לי בעברית: "כל הישוב מתגלגל בעיגול ככדור. אלו למטה,
ואלו למעלה." קוטב צפוני וקוטב דרומי. הזוהר הקדוש ממשיך ואומר: "יש מקום בישוב,
שבעת שמאיר לאלו שבצד זה של הכדור, הוא חושך לאלו אשר בצד זה של הכדור, ונמצא שלאלו
יום, ולאלו לילה." ממשיך הזוהר הקדוש ואומר לנו משהו מאד מאד מעניין ומפתיע: "ויש
מקום בישוב שכולו יום ולא נמצא בו לילה, רק בשעה אחת קטנה." מדויק להפליא. בקוטב
הצפוני, אפילו בזמן של הקיץ, יש שעה אחת קטנה שזה קצת חושך. מתי בכלל גילו את הקוטב
הצפוני? לא לפני הרבה זמן. בשנת 1908 לספה"נ דרך האדם הראשון בקוטב
הצפוני!
א. היוונים הקדומים, הרבה לפני "הזוהר" כבר ידעו שכדור הארץ הוא עגול
וציינו זאת בכתביהם.
ב. את הקוטב הצפוני לא "גילו" ב-1908, אלא הצליחו
להגיע אליו. ה-"גילוי" נעשה אלפי שנים קודם לכן, ונובע מעצם הידיעה על
הכדוריות.
ג. התיאור של שעות היום והלילה איננו "מדויק להפליא", וגם אינו קשור לנקודות הקטבים עצמם. אין כל קשר בין "שעה אחת קטנה" לבין החורף הארקטי (או האנטארקטי) שכולו חשוך על פני מספר חדשים.
כמה זמן לוקח לירח להקיף את כדור הארץ. מסכת ראש השנה, דף כ"ה, אומרת משהו מאד מעניין: "אמר להם רבן גמליאל," רבן גמליאל אמר לחכמים,
"כך מקובלני מבית אבי אבא, אין חידושה של לבנה פחותה עשרים ותשעה יום, ומחצה, ושני שלישי שעה, ושבעים ושלושה חלקים." רבן גמליאל אומר לנו בדיוק כמה זמן לוקח
לירח להסתובב סביב כדור הארץ. הרמב"ם אומר ככה: השעה, היום נחלק בתורה לאלף ושמונים חלקים. אם אנחנו נתרגם את מה שרבן גמליאל אמר למספרים, יוצא לנו, שהמספר בדיוק שהוא אמר זה 29.53059. זה הזמן שלוקח לירח
להסתובב מסביב לכדור הארץ. מספר זה, היום, יודעים אותו. אבל איך יודעים אותו? אחרי שנתגלו שעונים אטומיים, יצא להם למדענים בדיוק את המספר הזה 29.53059 (זמן חידוש הירח: לפי חז"ל 29.53059
0, לפי המדע 29.530589). קארל סאגאן הוא מהמדענים הראשיים של מנהל החלל האמריקאי, קיבל את המספר הזה, 29.530588, אם נעגל את זה זה יוצא 9, זה בדיוק המספר של רבן גמליאל. הנה עוד מדען גרמני, ב-1965 הגיע בדיוק למספר 29.530589, נעגל זה בדיוק 9. איך לפני כ-3,300 שנה ידעו בדיוק את המספר של הזמן שהירח הולך מסביב לכדור הארץ, בכזה דיוק מופלא, בלי לווינים, בלי שעונים אטומיים? רבן גמליאל: 29.53059, קרל סגן (נסא): 29.530588, מדענים מגרמניה: 29.530589.
"חידושה של לבנה" הוא הזמן העובר בין מולד למולד, שנקרא בלעז "החודש הסינודי". החודש הסינודי הוא בערך 29.53059 ימים. למעשה הוא גדל בכחמישית שניה בכל אלף שנה, בתקופת התלמוד הוא היה בערך 29.530586 ימים ובימינו הוא בערך 29.530589 ימים (ראה למשל
http://www.hermetic.ch/cal_stud/lunarcal/lunarcal.htm).
הבבלים הקדמונים, ואחריהם היוונים, ידעו את הממוצע הסינודי באותה רמת דיוק המוזכרת בתלמוד עוד זמן רב קודם לתקופת רבן גמליאל. בידינו טבלאות הכתב של שני מרכזים תוכניים בבליים ('נבוריאנו' ו-'קידינו') אשר בהם הזמן הסינודי הממוצע בדיוק דומה, וגם דרך חישובו, וזאת כחצי אלף קודם לתקופת רבן גמליאל (ראה למשל
http://www.wikipedia.org/wiki/Nabu-rimanni).
החישוב המופיע כיום במסכת ראש השנה מדויק עד כדי 0.7 שניות לחודש, והחישוב של
נבוריאנו למשל מדויק עד כ-2 שניות לחודש. מבחינת עצם החישוב עצמו, הרי שדיוק של
בערך "שניה לחודש" שקול לדיוק של "דקה על פני חמש שנים" או "שעה על פני שלוש-מאות
שנה" (בחישוב על פי חלוקה פשוטה של הפרש הזמנים בין שני מולדים, או למשל שני ליקויי
חמה, במספר החודשים שביניהם). זהו דיוק לא חריג במיוחד בהתייחס הן לשיטות החישוב
והתיעוד והן לכמויות הזמן שעמדו לרשות הבבלים והיוונים.
לעצם עניין הטקסט המיוחס לרבן גמליאל, נראה שיש קושי גדול בדברים הללו עצמם. קל להסיק שחלק מהטקסט הוסף לקטע התלמודי המתאים בדיעבד, זמן רב לאחר מותו של רבן גמליאל, וזאת למשל על פי המימצאים הבאים:
- קיימת ברייתא על שמות יב' האומרת "הרוצה לידע מקום הלבנה יחשוב שנות העולם ויעשה מהם ויתן לכל חדש כט' יום וחצי ושתי ידות שעה".
אבן עזרא ציטט ברייתא זו במאה ה-12. הברייתא המקורית מסתיימת במילים "שתי ידות שעה" (שהם שני "שלישים" של שעה, כפי שנאמר לעיל בציטוט של רבן גמליאל). משם ממשיך אבן עזרא ומסביר שאם בשעה יש תתר"ף (1080) חלקים,
אזי בשני-שלישים של שעה יש תש"כ (720) חלקים, והוא ממשיך ומתלונן על חוסרם של ע"ג חלקים בחשבונה של הברייתא: "הרוצה לידע מקום הלבנה יחשוב שנות העולם ויעשה מהם ויתן לכל חדש כט' יום וחצי ושתי ידות שעה שהם תשכ' חלקים והנה חסר
עג' חלקים".
ר' אברהם הנשיא כתב בספר העיבור "ובבריתא זו בשם שמואל כתוב מדת החדש רק כט' יום יב' שעות ושני שלישי שעה".
הואיל והובאה הברייתא בשם 'שמואל', סביר שהיא אכן שייכת לתקופת התנאים, שכן שמואל היה אמורא בבלי מהדור הראשון. ר' אברהם בר חייא הנשיא היה רב-אסטרונום שפעל מאוחר יותר (בתחילת המאה ה-12). גם ר' אברהם
נשיא, כמו אבן עזרא, מתלונן בעצם על חוסרם של ע"ג חלקים בחשבונה של הברייתא.
אם לרבנים-אסטרונומים בתקופת
הראשונים, מאות רבות של שנים לאחר תקופת התלמוד, לא היה ידוע מקור "תנאי" מדויק
יותר מהברייתא הנ"ל, משמע שענין ע"ג החלקים הוא אינטרפולציה מאוחרת הרבה יותר
למסכת ראש השנה, וסביר שלא ממש נאמרו על-ידי רבן גמליאל במקור.
- חלוקת השעה לתתר"ף (1080) חלקים אין לו אח ורע בגמרא מלבד במקום זה בדבריו של רבן גמליאל. בתוספתא בברכות פ"א נאמר "העונה אחד מעשרים וארבעה בשעה והעת אחד מעשרים וארבעה בעונה והרגע אחד מעשרים וארבעה בעת".
מכאן שחז"ל חילקו השעה ל 576 עתים ול-13824 רגעים, ולא חילקו לתתר"ף חלקים בשום מקום.
מחלוקת קלנדרית מהמאה ה-9 בין ר' סעדיה גאון לבן מאיר נסובה
על דחיית ראש השנה ביומיים בשל הפרש של כמה חלקים בחישובים ("חלקים" במובן של
1/1080 שעה). מכאן, שבמאה ה-9 הייתה כנראה חלוקת השעה ל-1080 חלקים כבר
מוכרת.
- החודש ההילכתי אינו מחושב בדיוק לפי החודש הסינודי. אורך החודש הסינודי זהה בעיקרון בכל חודש, ואורך החודש ההילכתי לא, כיוון שהוא
קשור בראית מולד הירח בעין. החודש הסינודי מוגדר כזמן שעובר בין שני מולדים
סמוכים של הירח (או כל שתי פאזות סמוכות אחרות, בתנאי שמדובר באותה פאזה,
כמובן).
כדי לפשט את חישובי הלוח, משתמשים ב-"חודש הסינודי הממוצע",
לאמור: לוקחים את טווח הזמן בין שתי פאזות זהות של הירח, שיש ביניהן יותר מחודש
אחד (שני ליקויי חמה, למשל), ומחלקים אותו למספר החודשים שעברו בינתיים. ללוח
השנה ההילכתי הנהוג כיום, אין שום קשר ישיר לראיית הירח בעין. הלוח הזה מיוסד
כולו על חישובים מתמטיים, שביסודם החודש הסינודי הממוצע.
הדיוק המיוחס לדברי רבן גמליאל הוא רק על החודש הסינודי הממוצע ולא על חודש לבנה אמיתי כלשהו.
התייחסו לכך גם הרמב"ם וגם אבן עזרא (הרמב"ם, ראש השנה דף כה/א:
"אמר להם רבן גמליאל לחכמים כך מקובלני מבית אבי אבא פעמים שבא בארוכה ופעמים בקצרה"). והנה מפיו (לכאורה) של רבן גמליאל עצמו אנו מוצאים שפעמים רבות חידושה של הלבנה דווקא
כן פחותה (קצרה)
מעשרים ותשעה יום ומחצה ושני שלישי שעה וע"ג חלקים. זהו רמז נוסף לכך שהדיוק המופלג
שהוכנס לטקסט מהווה תוספת מאוחרת, אשר הביאה במקום אחר את דבריו של רבן גמליאל לידי
סתירה.
כפי שראינו, ההבדל בין החישוב ה"מדעי" לחישוב הנדון הוא של כחצי שניה עד שניה לחודש. אולי לא הרבה בקנה מידה יומיומי,
אבל בהחלט כן בקנה מידה מדעי. לא מדובר בשברירי שנייה, שחישוב מדעי חדש יכול לתקן. מדובר כאן בהבדל חד משמעי וידוע
שלא ישתנה עם גילויים חדשים.
בנוסף, לא רק שאלוהים "מפספס" קצת, גם מעניין לראות לאיזה
כיוון אלוהים
מפספס.
הטקסט הנדון אומר "אין חידושה של לבנה
פחותה" ובפועל דווקא פחותה גם פחותה. בכ-0.7 שניה. אילו היה מעוניין רבן גמליאל כביכול להעביר את הדיוק המקסימלי באותה לשון ובאותו דיוק, היה משתמש מן הסתם בטקסט "אין חידושה של הלבנה
עולה על..."
ולסיכום קטע זה, עוד מספר תיקונים נוספים לטעויות שבסרטון:
א. ארבע פעמים טוען הדובר שמדובר "בזמן שלוקח לירח להסתובב סביב כדור הארץ". הירח סובב בכלל את כדור הארץ בכ-27.3 ימים ("המחזור הסידרילי"). בגלל תוספת תנועת כדור הארץ עצמו סביב השמש באותה עת, אנו רואים את הירח חוזר למקומו ביחס לשמש בכ-29.5 ימים ("המחזור הסינודי") - וכך נקבעים גם החודש העברי והחודש המוסלמי. הקטע בגמרא דן בכלל "בחידושה של הלבנה" (המחזור הסינודי)
ולא בזמן סיבובה (המחזור הסידרילי).
ב. אף קטע שצוטט בסרטון אינו מלפני 3,300 שנה בכל מקרה. הקטעים
המוקדמים ביותר הינם מתקופת התנאים, מלפני כ-1,950 שנה (בערך חצי מהזמן שצוין).
ג. שעונים אטומיים לא "נתגלו" אלא הומצאו.
ההיסטוריה של גרמניה - 3200 שנה לפני שנוסדה! מתי נוסדה גרמניה? באנציקלופדיה העברית עמוד 432 כתוב ככה:
"ב-1648 היה השלום של ווסט פאליה, של מערב פאליה. 1648. התוועדו 300 נסיכים בוועידה עולמית, מהאיזור הזה שהיום קרוי
גרמניה, והחליטו להתאחד וליצור מדינה. ב-1701 המדינה הזו קראו לה פרוסיה. ב-1815 השם של המדינה הזאת התחלף ל- ג'רמניק קונפדריישן. ב-1871, לפני כ-129 שנים בערך, השם שלה השתנה ל- ג'רמן קונפדריישן, מה שנקרא גרמניה. זאת אומרת השם גרמניה בא לעולם לפני 129 שנים. בואו נראה מה התורה אומרת לגבי גרמניה.
אנחנו מראים לכם עוד פעם משנה, תורה שבעל-פה: "אמר יעקב לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, אל תיתן לעשיו הרשע תאוות ליבו. זממו אל תפק. תכנית הרעה שלו אל תוציא לפועל. זו גרממיא של אדום." גירסת הגר"א בתלמוד: גרמניא, "של אדום, שאלמלא הן יוצאין" - אם העם הזה יוצא, המדינה הזו תצא לפועל - "מחריבין כל העולם כולו." אולי מישהו יגיד כאן: תוכיח לי שזה ממש גרמניה. אני רוצה לראות עוד עובדות.
300 נסיכויות ב-1648 התוועדו ויסדו את גרמניה. בואו נראה אם זה כתוב בתורה, שנכתבה לפני 3300 שנה: "ואמר רבי חמא בר חנינא," - תנא קדוש - "תלת
מאה," מה זה תלת מאה? שלוש מאות "קטירי תגא," - נסיכויות, כתרים - "איכא," - איכא זה יש, במדינה הזאת של "גרממיא של אדום." אנחנו רואים שכל מה שקרה כבר כתוב בתורה.
א. מבחינת חקר השמות, מקור השם "גרמניה" הוא בהטיות עתיקות של
השמות "ג'רמי" ו- "ג'רמיה" הנובעים כפי הנראה משימוש לטיני בימי הביניים בשמו הקדום
של "הנביא" ירמיהו.
ב. מבחינת ההיסטוריה, מתחילה גרמניה את דרכה אי שם במאה
התשיעית לספירה (כ-800 שנה לפני התאריך המוזכר בסירטון), עם פירוקה ההדרגתי של
האימפריה הרומאית הצפונית. הסכם ווסטפאליה נחשב לנקודת מפנה בהיסטוריה של
האיזור.
ג. בהיסטוריה של כל עם, אם רק מחפשים מספיק, ניתן למצוא אירועים
הקשורים במספר "שלוש מאות" ובכתרים אלה או אחרים.
ד. גם העם הגרמני וגם
המדינה הגרמנית "יצאו לפועל" והם הרבה יותר משגשגים ומצליחים כיום מאשר העם היהודי
והמדינה הישראלית, והעולם כולו לא נחרב עדיין.
ה. כמעט על כל מדינה או קבוצה
גדולה שיצאה למלחמה בעולם שסביבה באלפי השנים האחרונות, ניתן לומר "אם יצא לפועל
מחריבין כל העולם כולו". ניתן לומר זאת על כיבושי אשור ובבל מתקופת בית ראשון, על
הפרסים והיוונים אחריהם, על הרומאים, על העותומנים, על ג'ינג'יס חאן, על צרפת של
נפוליאון ועל האיסלאם הקיצוני של ימינו.
ו. אף קטע שצוטט בסרטון אינו מלפני 3,300 שנה בכל מקרה. הקטעים המוקדמים ביותר הינם מתקופת התנאים, מלפני כ-1,950 שנה (בערך חצי מהזמן שצוין). הגר"א עצמו (הגאון רבי אליהו מוילנא) חי בכלל לפני 250 שנה, הרבה אחרי כל האירועים הנדונים.
מספר הכוכבים ביקום. פרק חמישי, מסכת ברכות, תלמוד, אומרת ככה: "אמר לה הקדוש ברוך
הוא: בתי," - בתי זה עם ישראל - "י"ב מזלות," - שתים עשרה מזלות - "בראתי ברקיע. ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלושים חיל." מה זה חיל? זה קונסטלציה של כוכבים. "ועל כל חיל וחיל," - על כל קונסטלציה כזאת שאני קורא לה חיל,
אומר הקדוש ברוך הוא - "בראתי לה שלושים לגיון," - זה עוד קונסטלציה, שקוראים לה לגיון - "ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלושים רהטון," - עוד קונסטלציה - "ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלושים קרטון, ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלושים גסטרא, ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלוש מאות וששים וחמישה אלפי ריבוא כוכבים." בואו נראה את זה במתימטיקה: אם ניקח את כל האינפורמציה שכתוב כאן: 12 כפול 30 נקבל את המספר הזה (360), כפול 30 נקבל את המספר הזה (10,800), כפול 30 את המספר הזה (324,000), כפול 3 ביליון 650 מיליון כוכבים, נקבל את המספר הזה: מספר הכוכבים בעולם כפי שנמסר לאבותנו: 1,064,340,000,000,000,000. והיום... אם תרצו לראות מה אומרים אנשי המדע באינטרנט בבריטניקה און-ליין, חפשו במילה STARS - כוכבים - ושם כתוב מספר הכוכבים כיום בעולם הוא בערך: אחד ו-18 אפסים... אנחנו כאן מקבלים מספר אחד ו-18 מקומות. מספר מדויק להפליא, של כוכבים שיש ביקום. האם יש ספר אחד שמראה לי עובדה כמו התורה, של מה שהולך לקרות? בדיקות שנעשו בספרי הדתות השונות בכל העולם, קובעות - לא נמצא ספר המכיל עובדות מוכחות, המעידות שנכתב ע"י כח אלוקי, - חוץ מתורת ישראל!
א. "שנים עשר המזלות" ו- "כל הכוכבים ביקום" זה שני דברים שונים. "שנים
עשר המזלות" הם שתים-עשרה קבוצות ספציפיות של כוכבים, שהקדמונים ציינו בגלל דמיונן
לתמונות שונות (טלה, תאומים וכו'), והופעתן באיזורים קבועים בשמיים במחזוריות של
שנה.
ב. הכוכבים במציאות אינם מחולקים בצורה כל כך אחידה ומוזרה בין המזלות
(או בין כל מה שלא תרצה).
ג. על פי הידע המדעי של ימינו (כולל בריטניקה), מספר הכוכבים ביקום הוא
פי עשרות-אלפים גדול יותר
מתוצאת החישוב הנ"ל.
ד. כמעט מטיפי כל הדתות טוענים ש- "בדיקות שנעשו בספרי הדתות האחרות קובעות שרק הדת שלהם צודקת".
אך מעבר לכל מה שנאמר כאן עד כה בכלל: אפילו אם היה מישהו
כן מדגים שהיו רבנים, אשר היה להם ידע מדעי שלא יכלו להשיג באופן פשוט בכלים המדעיים של התקופה בה חיו. אז מה? כיצד זה מגדיל במשהו את הסיכוי לקיומו של אל אישי, שאיכפת לו מכוכב לכת קטן במערכת שמש זניחה באיזו גלקסיה, ושהוא מתעניין במיוחד בכמה מיליונים של יצורים מזן מסויים? הרי הטענה שרב כלשהו קיבל את הידע מ-"אלוהים" יכולה להיות נכונה בדיוק כמו הטענה שהוא קיבל את הידע מישו, או מחייזרים, או מכוהן דת סיני עתיק.
מרץ 2004
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
