מה בין פורים למשפטי נירנברג?

מאת: ניצן

הדמיון האנושי לא נח לעולם. קונספירציות בנושא 5G וחיסונים, מגדלי התאומים והנחיתה על הירח, פירמידות מרכזות אנרגיה וכדור ארץ שטוח. ולמי שמאמין ב"השגחה עליונה" - כל צירוף מקרים הוא כר פורה לדמיין תכנון מסתורי, מתוחכם ומכוון - בניצוחם של כוחות מסתוריים ממתיקי סוד.

לאחרונה התוודענו לעוד קונספירציה מבית היוצר הזה: האם ידעתם שמשפטי נירנברג, בסופם ניתלו פושעים נאציים - הם אירוע בניצוחו של הקב"ה שבא להזכיר לנו את מגילת אסתר?

זה הולך בערך ככה: במשפטי נירנברג נידונו שנים עשר מהנאשמים לעונש מוות. אחד מהם שלא בפניו, ואחד אחר התאבד בתאו. עשרת הנותרים ניתלו למוות - מה שמזכיר במידת מה את הסיפור על תליית עשרת בני המן במגילת אסתר. על כך יש להוסיף את השמועה שלפיה צעק אחד הנתלים הנאצים (יוליוס שטרייכר) "חג פורים שמח" או "חג פורים 1946" (למרות שזה היה באוקטובר). ועכשיו בואו נחפור קצת באותיות ובמספרים, עד שנצליח למצוא עוד איזה חישוב שבאופן כלשהו יתמוך בקשר בין שני האירועים הנ"ל, ואז נכריז שבעצם יש בתיאור האירוע הראשון מעין "נבואה" לגבי האירוע השני - סוג של צדק אלוהי.

אז נמצא גם החישוב המיוחל: בהדפסה מסורתית של טקסט מגילת אסתר, בפירוט שמות עשרת בני המן בפרק ט', מופיעות בקטן יותר האותיות ת' ש' ז' והאות ו' מופיעה גדולה מעט יותר. היש רמז יותר ברור מזה לתליית עשרת הפושעים הנאצים שהתרחשה בשנת תש"ז באלף השישי (ו')?

ההוצאות להורג בנירנברג
מתוך אתר history.com

טוב, אז החלטנו - כמו שאומר גיא זוהר - "לפרק" ו"להרכיב מחדש". מתברר שהדמיון בין הסיפורים לוקה בחוסרים רבים. בנוסף (ואולי בעיקר) - המטיפים הדתיים שמפיצים זאת, עושים שימוש בתכונה האנושית הידועה: להתפעל מצירופי מקרים שנוגעים לליבנו, ולהתעלם מהרבה יותר צירופי מקרים שאינם נוגעים לליבנו. שימו לב:

1. הסיפור שבמגילת אסתר נחשב מבחינה היסטורית-מחקרית לאגדת עם עתיקה, שלא קרתה באמת (וגם לא הותירה שרידים או ממצאים מתאימים), אך קיבלה עם השנים צביון של כאילו סיפור אמיתי.
2. סיפור הרג בני המן במגילת אסתר אינו טוען להיותו נבואה (כמו שרומזת ההשוואה), ואין אף פרשנות הלכתית שטוענת כך. וכמובן, כמו בכל "נבואה" כזאת, הטיעון לגבי היותה נבואה הועלה לאחר האירוע שכביכול נובא.
3. הטפות דתיות מייחסות באופן כללי "משחקים" עם אותיות - רק לטקסטים של התורה, שעל פי המסורת נכתבו כביכול בידי אלוהים, ולא לטקסטים המאוחרים יותר (כולל ספרי נביאים וכתובים), שאפילו על פי המסורת - נכתבו בידי אנשים. המחקר בכלל מייחס את כתיבת המגילה לשנים 400-200 לפנה"ס, לתקופה מאוחרת יותר מהסיפור שמופיע בה.
4. קיימים דיונים הלכתיים עתיקים לגבי גודלן השונה של האותיות, והסיבות שניתנות (הרמב"ם, הזוהר ועוד) אינן מזכירות שום נבואה או דמיון בין אירועים וכו'.
5. לפי הסיפור במגילה (אסתר ט' ה'-י"ד) - קודם הרגו היהודים את בני המן עם עוד אחרים (בחרב!) ורק אחר כך נתלו גופותיהם - ממש לא כמו במשפטי נירנברג או באירועי תלייה משפטיים בכלל. החשיבה הדתית שחייבת לתרץ כל קושיה מצאה תירוץ גם לכך: אסתר המלכה ביקשה לתלות את עשרת בני המן (ההרוגים) כדי שהסיפור "יתאים" לתלייה העתידית (גם אם למרות זאת הוא עדיין לא באמת מתאים).
6. במשפטי נירנברג נידונו למוות 12 נאשמים (לא 10). אחד מהם נידון בהיעדרו (מרטין בורמן) ואחד אחר התאבד לפני התלייה (הרמן גרינג), כך שנותרו רק 10 שנתלו. אם אלוהים היה רוצה שזה ייראה דומה לסיפור בני המן, היה יכול בקלות "לקמבן" את זה כך שיהיה דומה יותר במספרים. נזכיר גם שעל פי הגמרא היו להמן הרבה יותר בנים (ראה מגילה ט"ו ב').
7. בסיפור של מגילת אסתר תלו את המן על עץ בגובה 50 אמה (בערך כגובה בניין בן 7 קומות!) - על פי המשתמע מהסיפור וגם על פי פרשנותו המקובלת תלו את 10 בני המן על אותו עץ. רבים מהמפרשים טוענים שתלו אותם ב"שרשרת" - אחד מתחת לאחר. כל פרט מאלה ובוודאי כולם ביחד - רחוקים עד מאוד מאירוע משפטי נירנברג ומכל אירוע תלייה ידוע.
8. כדי להוסיף עוד על העירפול, אם בטקסט היה ה' במקום ו' - היו המטיפים אומרים שהשנה המדוברת היא ה'תש"ז. מכיוון שמופיע ו', אז המירו את ההטפה ב"אלף השישי"... כלומר, סופרים כל רכיב ממספרה של השנה באופן שונה, כך שיסתדר טוב יותר עם המסר אותו רוצים להעביר.
9. ואם כבר נבואה כל כך מתוחכמת עוסקת בתאריכים, אז למה רק שנה, ולא גם יום או לפחות חודש? שנה זו תקופה ענקית, במיוחד עם תום מלחמת עולם בה נהרגים, נתלים ונשרפים אינספור אנשים באינספור צירופים.
10. כהערת אגב נזכיר שהאותיות ת' ש' ז' הרבה יותר נפוצות בפרסית (עתיקה וגם מודרנית) מאשר בעברית, ולכן גם מוזכרות יותר במגילה. בנוסף, שיטת ספירת השנים העבריות כאילו מבריאת העולם - התקבעה בכלל בתקופת התלמוד, הרבה מאוד לאחר התקופה הפרסית, וכמובן שגם אין שום קשר אמיתי בינה לבין גיל העולם כפי שאנו מכירים אותו.
11. רבים מזכירים בהטפתם את הפושע יוליוס שטרייכר - למה שנאצי יצעק לפתע "סתם" על נושא פורים? איננו יכולים לדעת מה חשב באותו רגע של עשיית צדק, אך כמו רבים הוא היה מודע לסיפור המגילה ופורים, ובאופן טבעי אולי עלתה במוחו ההשוואה לסיפור העתיק. זה עשוי לקרות לרבים מאיתנו אם יהיו נוכחים חלילה בתלייה של עשרה אנשים. במאמר בנושא שהופיע במגזין "ניוזוויק", על פי ההיסטוריונים אמר בכלל שטרייכר: "הייל היטלר! עכשיו אני הולך אל האלוהים. משתה פורים 1946! הבולשביקים יום אחד יתלו את כולכם."

אבל מעל לכול: נניח שבאמת היה איזשהו אלוהים שאוהב במיוחד את עם ישראל וכו'... זו הדרך העקומה שלו לרמוז על קיומו ואהבתו? להרוג בעינויים שישה מיליון (מהם רבבות בפורים...) ואז לגרום באיחור לאיזו תלייה של כמה פושעים, שבאופן דחוק מזכירה איזשהו סיפור עתיק?

ארבעת עולי הגרדום, ניסן תש"ז האלף ה-ו'
נובאו ע"י ארבע האותיות בעלות הגודל השונה?

מה שנותרנו איתו זה שני סיפורים שיש ביניהם דמיון "מסוים", ומשחק מסוים עם אותיות מהסיפור הראשון. סביר שאם נתאמץ מספיק, נוכל למצוא קשרים כאלה בין כל מיני סיפורים שמתאימים לנו או שלא. הנה ניסינו בעצמנו רק מספר דקות:

• בפורים(!) שנת 1942 ה'תש"ב נתלו באופן פומבי 10 מיהודי גטו זדונסקה וולה על ידי הגרמנים. יש להניח שגם שם מישהו צעק "פורים..."
• באותה שנה עברית בדיוק של משפטי נירנברג, קרוב הרבה יותר לפורים, נתלו על ידי הבריטים ארבעת לוחמי האצ"ל: דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר (שנודע בשם דב רוזנבוים) ואליעזר קשאני. האם תלייתם נובאה על ידי ארבע האותיות בעלות הגודל השונה?
• בשנת 707 (תש"ז) למניינם, הגיע לאי פלמה דה מיורקה (בים התיכון) צי מוסלמי, והבטיח את שלומם ואמונתם של מיעוט המוסלמים המקומיים מפני הנוצרים ששלטו בהם. כמעט חזרה על המוטיב המרכזי של מגילת אסתר, בשנה הנוצרית המורכבת מהאותיות הקטנות שבמגילה.
• מפורסמות מאוד אמירות שונות ורבות של ספר "חזון יוחנן" מהברית החדשה, המשחקות עם המספר "שש". והנה בשנת תר"ו (606) באלף השישי (שזה יוצא 1846 למניינם) התחיל תהליך גילויו של כוכב הלכת נפטון בידי אדם - תהליך שהסתיים בדיוק עם צאת שנת תר"ו. ואגב, "נפטון" בגימטריה שווה בדיוק "חזון יוחנן".

השקענו רק כמה דקות של חיפוש. יש להניח שעם מעט יותר השקעה יימצאו דברים אפילו "מרטיטי לב" יותר. אתם מוזמנים.