אינדקס טיעוני המחזירים בתשובה

- עודד לבנה -

לפני שחבר הולך לסמינר של מחזירים בתשובה - הדפס עותק ותן לו ביד.

להדפיס דף רקע על המסמך (מצויין לחלוקה בארועי החזרה בתשובה) - הקליקו כאן
יש לכם שאלות/הערות? הקליקו כאן!

לאינדקס תחומי הטענות לחצו כאן

 

מבוא: תשובה בשלוש שורות

פעמים רבות אתה מרגיש שהמטיף החרדי מטעה אותך, אבל אתה לא מצליח לשים את האצבע על השגיאה. גם אין לך כוח להשקיע בחיפוש השגיאה. לפעמים יש לך חבר או חברה אשר לא שמים לב להטעיה. הם הולכים אחרי המטיף, ואתה לא מוצא את הניסוח המדוייק כדי להסביר להם את השגיאה.

כאן תמצא את התשובה ואת הניסוח, לרוב תוך שלוש שורות או פחות.

הרעיון שעומד מאחורי עקרון שלוש השורות הוא כזה: מי שמנסה למצוא אמת יהיה מוכן לקרוא חומר רב. לעומת זאת, מי שמחפש תשובה לשגיאה רוצה לגמור עם השגיאה מהר. כאן נמצאים טיעונים נפוצים רבים של מערכת התיחרוד, עם תשובות קצרות ולפעמים הפניות לתשובות מלאות.

איש הפירסום

אני מכנה את המטיף "איש פירסום" או "הפירסומאי", כי הוא בא למכור לך דעה. הוא איש מכירות משופשף אשר מכיר את הלקוח שלו - אותך - מצויין, ויודע מה עובד עליך. זה לא ויכוח בין שוים, אלא זה משחק שאין לך בו הרבה סיכוי: הוא למד עליך המון ותירגל טכניקות שכנוע על רבים כמוך. הוא יודע איפה לתפוס אותך לא מוכן. הוא התכונן. האם היית הולך להתווכח בעצמך עם עורך דין מומחה בלי ללמוד את החוק?

לפחות זכור כל הזמן שני דברים:

1. המחוייבות לאמת. למרות שהוא עומד מול קבוצת אנשים כמו מרצה או מורה או מפקד - הוא איש פירסום או איש מכירות. המחוייבות שלו לאמת היא כמו המחוייבות של פירסומאי לאמת.
2. מקצוען מולך. הוא לא מומחה לאמת, הוא מומחה לשיכנוע, לרכישת אמון ולשביית לב שומעיו. הוא מומחה לשיכנוע של אנשים כמוך, ואתה יכול לסמוך עליו שהוא ישכנע אותך וישבה את ליבך. הוא הצליח לשכנע אותך כי הוא איש פרסום מקצועני, ולא כי הוא צודק. הוא גם עובר סדנאות לשכנוע חילונים.

מקורות לתשובות ארוכות ומלאות

אם שאלה מסויימת מעניינת אתכם, אני מפנה בסוף לאתרים ומקורות הדנים בנושא באריכות.

המתנדבים בעם

כל מי שרוצה לעזור מוזמן:
לעזור לי לכסות טיעונים שפיספסתי.
לכתוב על תחומים שאינני עוסק בהם.
לעזור בהפצת המסמך.
הקליקו כאן!

תחומים

חילקתי את הטענות של הפירסומאים המטיפים לתחומים הבאים:

• חקר האמת: טענות הבאות לשכנע באמיתות הדת.
• חיים ערכיים: טענות הבאות לשכנע במוסריות הדת.
• רכישת אהדה.
• קדושת הלשון העברית: קבוצת טענות המנסה לשכנע באמיתות הדת על ידי הצבעה על צרופי מקרים במילים ובאותיות.
• טיעונים באמת נחותים: אשר לא נראה לי שיש טעם לענות עליהם, אך מישהו ענה עליהם ואני מפנה לתשובה שלו.

לראש הדף

 

---

תחום חקר האמת

רמאות בתאריך הבריאה | שתי משמעויות למלה "אמונה" | נצחיות אמיתות הדת | הנשמה | לעולם הבא ובחזרה | התיחום בחקר האמת | הטיעון האונטולוגי | מחוקק חוקי הטבע | שרידת הדת | הסיבה הראשונית | מקור החיים | משל הסירה | טיעון התכנון בעולם | אמינות המקור | תחושת אלוהים | דת הצדק | כדי שיהיה מוסר לאנשים | בגלל שקיים מוסר | כדי שיהיה מוסר בעולם | ישראל בטח ב- ה' | הפיכת נטל ההוכחה | ההימור על האל | ההבטחה לאושר | האמונה הטהורה | ההתכחשות ללוגיקה | השרידה מעידה

---

רמאות בתאריך הבריאה

הטענה:

יכול להיות שאלוהים באמת ברא את העולם לפני בין 5000 ל-6000 שנים, וכל הממצאים המאובנים שיש באדמה וכל סידור הגלקסיות בחלל, אשר מעידים לכאורה על קיום מוקדם יותר, נבראו באותו רגע כך שיראו כאילו הם היו שם במשך זמן ארוך יותר.

תמצית התשובה:

1. במדע לא מניחים רמייה. אנחנו מניחים שאנחנו יכולים להכיר את המציאות. הנחה על כוח רמייה אדיר ומסודר כזה שוללת את האפשרות לדון במציאות, כי כל דבר יכול להיות רמאות. חשוב להבין שאבולוציה של החיים מצריכה זמן ארוך מאד. ששת אלפים שנים אינן מספיקות ואפילו פי מאה מכך (שש מאות אלף שנים) לא יספיקו. דרוש זמן הרבה הרבה יותר ארוך.
2. אל רשע. אנחנו לא רוצים להאמין באל המארגן כזו רמאות בהיקף אדיר.
3. סתירה לסיפור המבול. בספר בראשית מתוארת בניית תיבת נח. מתוארים שם ממדי התיבה. אי אפשר להכניס לתיבה בגודל כזה את כל מיני החיות הקיימות, שניים מכל מין, גם לא בצפיפות של סרדינים.

הפרכה בדרך השלילה:

• זמנים אחרים. לפי אותו הטיעון יכול להיות שהעולם נברא דווקא לפני 100 שנים. ואולי הוא נברא לפני חמש דקות ואנחנו עצמנו נבראנו עם כל הזיכרונות.
• אם כבר מרמים 1. ואולי דווקא אללה ברא אותנו ככה שנאמין באלוהים?
• אם כבר מרמים 2. בכלל, אם מרמים אותנו, אולי אין אדמה ואין אויר? ואולי אין אנשים מלבדי?

עוד על רמאות בתאריך הבריאה:

על ההשקפה המדעית:

• התשובות המדעיות.
• קיצור תולדות הזמן.
• מילדות לבגרות בשביל החלב.

לזכור ולהגיד:

אז אלוהים הוא רמאי?

לראש הדף

---

שתי משמעויות למלה "אמונה"

שמות נוספים:

הקבלה בין אמונות שונות.

הטענה:

הפירסומאי המטיף שואל אם אתה מאמין באיזושהי עובדה היסטורית (למשל, שקולומבוס גילה את אמריקה או ששייקספיר היה קיים). אתה עונה בחיוב. הפירסומאי המטיף שואל מאיפה אתה יודע, ואורב לך עם ההקבלות: אם אתה עונה שקראת, הוא עונה שתקרא בתנ"ך ותאמין. אם אתה אומר שאמרו לך, הוא עונה שיש גם מספיק אנשים שיאמרו לך שמה שכתוב בתנ"ך הוא אמת.

השאלה האמיתית: הפירסומאי המטיף מסתיר את השאלה: מהם הקריטריונים לידע ומהם הקריטריונים לאמונה. הוא מסתיר אותה משלוש סיבות.

1. אי-הבנה: הוא לא תמיד מזהה שזו השאלה האמיתית.
2. קושי: אין לו תשובה לשאלה הזו.
3. בעיה: אם תנסו לנסח תשובה הוא עלול לא לצאת מזה טוב.

תמצית התשובה:

1. ידע מתבסס על הוכחה מדעית (יש להיזהר ממה שפירסומאים ומחזירים בתשובה קוראים הוכחה כדי לשכנע את השומע). הוכחה מדעית מחייבת כלים מדעיים ולא אמונה. היא מחייבת לוגיקה ולא פילפול.
2. אמונה בידע מדעי צריכה להתבסס על שלושה תנאים:
   • אמינות של המקורות. אחת הסיבות שהתנ"ך אינו אמין היא שהוא אינו עומד לביקורת ולשינויים. סיבה אחרת היא שהוא נכתב בידי אינטרסנטים. סיבה שלישית היא חוסר תרבות מדעית בזמן כתיבתו. התרבות המדעית מגדירה אמות מידה ביקורתיות וספי קבלה גבוהים לקבלת טענות וקביעות.
   • עקיבות לוגית. אדם רציונאלי מאמין במה שמשתלב עם ידיעות ועם אמונות אחרות. למשל, אריסטו אמר שלגברים יש יותר שינים מאשר נשים (ראה "מילדות לבגרות בשביל החלב" עמוד 25). זה כמובן לא נכון. אפילו אם אריסטו בכבודו ובעצמו אמר, זה עדיין לא אומר שזו אמת, כי זה לא מתיישב עם הידע. אם מישהו יספר לך שהעולם קיים פחות מששת אלפים שנים, גם זה מתנגש בידע.
   • עמידה בביקורת. זה חלק מהתרבות המדעית. כל טענה מדעית חייבת לעמוד לביקורת ולשרוד את הביקורת. הדת איננה כפופה לביקורת אלא מתעלמת מהביקורת. רק העמידה בביקורת מבטיחה את האמינות.

הפרכה בדרך השלילה:

1. יש עוד טקסטים. אם אתה מאמין לכל מה שכתוב אז בבקשה להאמין גם בקוראן, בפרוטוקולים של זקני ציון, באמנה הפלסטינית, בפינוקיו, בפו הדב, בספיידרמן, בפיטר פן ובמלחמת הכוכבים.
2. יש עוד אמירות. אם אתה מאמין בכל מה שאומרים אז אתה צריך להצביע לכל המפלגות ולקנות את כל המוצרים שמתפרסמים.

תקציר התשובה:

יש שתי משמעויות למלה אמונה. היו צריכות להיות שתי מילים שונות, אבל אין. למרות שהשפה איננה מבדילה ביניהן, ההבנה יכולה להבדיל ביניהן.

1. אמונה עיוורת: היא נכונות לקבל קביעה ללא סיבה.
2. אמונה ביקורתית: כאשר קביעה מסויימת היא חלק מתמונת עולם עקבית.

אמונה ביקורתית אפשר לשנות בעקבות עובדות חדשות. למשל, פעם חשבו שאי אפשר לפרק את האטום (זו גם הסיבה שנתנו לו את השם הזה, שהוא צירוף של שתי מילים יווניות: א = בלתי ; טום = ניתן לחלוקה). האמינו בזה כי זה השתלב עם תמונת העולם ועם הממצאים. אחר כך נוספו עוד ממצאים אשר הראו שאפשר לפרק אטומים.

תמונת העולם הביקורתית איננה תלויה באמונות אלא היא יוצרת אותן ומעדכנת אותן.

אמונה עיוורת איננה משתנה בעקבות עובדות. פעם האמינו הדתיים שהעולם נברא לפני פחות מששת אלפים שנים ואנשי המדע האמינו שהוא נברא לפני כחצי מליון שנים (בעקבות חישובים של ביפון, אשר נתמכה בדעתו של הלורד קלווין). מאוחר יותר הראה דארווין שהחיים קיימים כבר כמה מליוני שנים לפחות, ואז היתה בעיית ידע בעולם המדע. אחרי כן הסתבר שאחת מההנחות של ביפון מוטעית (הוא לא ידע שבלב כדור הארץ נוצר חום רב), וכולם הבינו שגיל כדור הארץ הוא לפחות כמה מליוני שנים. בעקבות תצפיות אסטרונומיות מוערך היום גיל היקום בכ-14 מיליארדי שנים. השמש וכוכבי הלכת התעבו מתוך ענן של גז לפני כארבעה וחצי מיליארדי שנים. האבולוציה של חיים מיקרוסקופיים בכדור הארץ התחילה לפני כ- 3.2-3.5 מיליארדי שנים. ("מילדות לבגרות בשביל החלב", עמודים 220-221). כל העובדות החדשות שהתגלו לא שינו את האמונות העיוורות.

עוד על שתי משמעויות למלה "אמונה":

ציידי הנפשות", עמודים 51-53.

לזכור ולהגיד:

• אני לא סופר כמה אנשים אומרים לי להאמין, אני שוקל מי אומר לי להאמין.
• לפי אותו הגיון הדתיים צריכים לקבל את תורת דארווין.

לראש הדף

---

נצחיות אמיתות הדת

שמות נוספים:

כל המדע נמצא בתלמוד, ארעיות האמת המדעית.

הטענה:

האמת המדעית משתנה עם כל גילוי חדש. האמת הדתית איננה משתנה, ולכן היא האמת האמיתית.

תמצית התשובה:

דו משמעות. יש הטעיה בהעמדת הדברים כ"אמת מול אמת": מדובר בסיפורים מול ידע. סיפורים אכן אינם משתנים, ואילו ידע נצבר ומתעדכן.

הפרכה בדרך השלילה:

גם סיפורי האחים גרים אינם משתנים. גם הספר של האלה הסורית הקדומה ענת לא השתנה. אז מה? האם יש להאמין באלה ענת?

תקציר התשובה:

• ידע: במדע לא מדובר על אמת, אלא על מצב הידע על האמת. אכן, מצב הידע משתפר עם כל גילוי חדש.
• מיתוס: גם בדת לא מדובר על האמת: זו פשוט לא אמת. זה ערוב של מיתולוגיה, סיפורים הסטוריים וספר המיועד לשכנע לקיים מצוות.
• עקשנות: קפיאה על השמרים אינה סימן לנכונות, רק לעקשנות ולעצימת עיניים.
• כנות: המדע קשוב לסיבות לשינוי. כאשר מתגלית שגיאה, המדע מודה בה, ומשתנה. הדת מתעלמת מסיבות רבות לשינוי. הדת למשל אינה יכולה להודות שאין אלוהים, בעוד המדע יכול להודות שאין דטרמיניזם (סיבתיות חד משמעית). הדטרמיניזם היה מיסודות המדע והוכח כשגוי עם התקדמות ההבנה בתורת הקוונטים.
• מעט שינויים והרבה הרחבות. נכון שהתיאוריה המדעית משתנה. לא נכון שהיא משתנה הרבה. התוקפים מתמקדים במקרים הבודדים אשר היא השתנתה. מישהו חושב שאי פעם השתנה את לוח הכפל או שהוא ישתנה אי פעם?
• קישקושים. יש בדת דברים כל כך מגוחכים שברור שאינם אמת. את אלה המחזירים בתשובה פשוט לא מספרים. הנה שניים מהמאמר של ישי שמש:
  • מקום העולם: העולם מונח על עמודים המונחים על מים הנמצאים על הרים אשר מונחים על רוח התלויה בסערה המוחזקת בזרועו של אלוהים.
  • מקור המים בעננים: בעננים יש מים כי הם עולים לרקיע ומקבלים ממנו מים.

חשיפת הטריק של הפירסומאי המטיף:

יש לפירסומאי בעיה: הוא מנסה למכור לך אמונה. החלופה היא ידע מדעי. אמונה היא סובייקטיבית ואילו ידע הוא אובייקטיבי. זה פער לרעת הפירסומאי. הפתרון שלו הוא להציג את המדע והדת על מישור אחד, כשני מונחים מקבילים. הוא בוחן כמה אפשרויות כדי לבחור את המשכנעת ביותר:

1. אמונה מדעית ואמונה דתית.
2. ידע מדעי וידע דתי.
3. השקפת עולם מדעית והשקפת עולם דתית.
4. אמת מדעית ואמת דתית.
5. תפיסת מציאות מדעית ותפיסת מציאות דתית.
6. נקודת מבט מדעית ונקודת מבט דתית.
7. פן מדעי ופן דתי.

הפירסומאי בוחר באפשרות הרביעית, אשר נשמעת הכי טוב. אם נחליף את המונחים "אמת מדעית" ו"אמת דתית" חזרה ל"ידע מדעי" ו"אמונה דתית", הסיסמא שהפירסומאי הפיק תאבד את קיסמה.

עוד על נצחיות אמיתות הדת:

על מהות המדע: התשובות המדעיות.

הערה על אמונה בתחום המדע:

כאשר יש שאלות פתוחות במדע אז מדענים לפעמים מאמינים בתשובה מסויימת, אבל לא יודעים אותה. לדוגמא, השאלה המרכזית של מדעי המחשב נכתבת בקיצור "האם P=NP". כמעט כל עולם המדע מאמין שהתשובה שלילית. למרות זאת, אם יוכיחו שהתשובה חיובית, זו תהיה הפתעה אבל לא סתירה. לעומת זאת עובדות מדעיות שהוכחו כבר, כמו קיומם של אינסוף מספרים ראשוניים, הן בתחום הידיעה, לא האמונה.

לזכור ולהגיד:

לטענה "כל המדע נמצא בתלמוד": האם גם הרפואה נמצאת בתלמוד? שכאתה חולה אתה הולך לרב או לרופא?

לטענה "אמיתות הדת לא משתנות":

• זה לא בגלל שהדת נכונה, זה בגלל שהרבנים עקשנים.
• זו לא חכמה לעצום את העיניים ולהגיד שאתה לא משתנה.

לראש הדף

---

הנשמה

שמות נוספים:

האם אנחנו בסך הכל חומר?

הטענה:

לא יכול להיות שהאדם, הדבר הנפלא הזה, הוא בסך הכל חומר, כמו אבן או מים. (בדרך כלל הטענה מופיעה עם יותר מילים רגשיות מאשר רק המלה המיותרת "נפלא")

תמצית התשובה:

1. חומר ואירגון. אי אפשר להסביר את האדם רק על ידי החומר, בלי להתייחס לארגון החומר. ההוכחה הכי פשוטה היא שדקה אחרי שאדם מת, החומרים מהם הוא בנוי הם אותם חומרים שהיו שם לפני שתי דקות, אבל הם כבר לא מתפקדים יחד. זה כמו שאי אפשר להבין מכונה רק מהחומר, אלא יש להתייחס לאירגון. זה ההבדל בין מכונה תקינה לערימת גרוטאות.
2. הבט אחד מרבים. יש נקודות מבט שונות וכל אחת שואלת שאלות אחרות. קיימת נקודת המבט הפיסיקאלית. מנקודת מבט זו האדם הוא רק חומר. אין אף שאלה חומרית על האדם שהסברה מחייב נשמה. אפשר להביט על האדם מבחינה תודעתית, ואז השאלות אינן חומריות, אך אי אפשר להוכיח שיש נשמה.
3. נשמה - אז מה? יש גם חילונים רבים המאמינים שקיימת נשמה. אין שום קשר בין אמונה בקיום נשמה לבין אמונה באל. גם בני דתות אחרות מאמינים בנשמה, כך שאין בהנחת הנשמה הצבעה על דת אחת.
4. חנופה. ראוי להזהר מרעיונות שאי אפשר להוכיח אותם ושנעים לאגו לקבל. הרעיון שהאדם הוא נעלה בגלל הנשמה הוא קליט ומחמיא. כדאי להזהר במחמאות.
5. דמגוגיה. שימו לב שהמילים "בסך הכל" אינן תורמות שום מידע. הן רק מקשות לענות בחיוב. (האבחנה מתוך הספר: "זן ואומנות אחזקת האופנוע", עמוד 188, פיסקה לפני האחרונה. הדיון כולו נמצא בעמודים 185-192)
6. לא לזלזל בחומר. מחמרים שונים אפשר לעשות את הדברים הכי מדהימים שיש: אפשר לעשות אוכל נפלא, אפשר ליצור ציורים או פסלים עוצרי נשימה, אפשר ממנו מכונות מתוחכמות להפליא, אפשר לכתוב בו את כל היצירה האנושית בעזרת ניר ודיו, ליצור תרופות ואפשר להציל חיים עם חומרים.

הפרכה בדרך השלילה:

• נשמת כל חי: ולפרה שאתה אוכל אין נשמה? ולעגבניה?
• יצירת הנשמה. בעצם מאיזה רגע יש לעובר נשמה? מרגע העיבור? - מוגזם. מרגע הלידה? - מאוחר. מהחודש השישי? מהברית? מגיל חודש? - למה מה השתנה פתאום?

עוד על הנשמה והחומר:

דיונים מסויימים בשאלת החומריות יש בראיון עם דוקינס וב- "התשובות המדעיות".

לזכור ולהגיד:

• אני חילוני עם נשמה.
• תפילה לא נותנת לנשמה יותר משיר של רחל.

לראש הדף

---

לעולם הבא ובחזרה

שמות נוספים:

הדברים הידועים.

הטענה:

מעדויות של אנשים שכמעט מתו והחלימו עולה שיש עולם שמעבר.

תמצית התשובה:

• הזיות. על ערש דוי האדם אינו במצב להבחין בין מציאות להזיה.
• איזה אל? כמו כן העדויות מבולבלות ואינן מעידות בשום כיוון דוקא על מציאות האל היהודי.

הפרכה בדרך השלילה:

נשמות דרוזיות. גם הדת הדרוזית מאמינה בגלגול נשמות. אצל הדרוזים יש לגלגול הנשמות מקום מרכזי, כך שנוצרים יותר סיפורים על גלגול נשמות. האם זה משכנע אותך לעבור לדת הדרוזית?

עוד על הטענה:

"דע מה שתענה כאפיקורס" של יוסי גורביץ'.

לזכור ולהגיד:

אני מעדיף עדויות של אנשים בריאים. גוססים ומסוממים מדמיינים כל מיני דברים.

לראש הדף

---

התיחום בחקר האמת

הטענה:

המדע עוסק רק בחקירה איך המציאות מתנהגת. הוא איננו עוסק בכלל בשאלה למה המציאות מתנהגת כך. הדת היא זו אשר עוסקת בבסיס האמיתי של המציאות.

תמצית התשובה:

1. סיבה, לא תכלית. המדע כופר בקיומה של סיבה. אפשר להסביר הכל על ידי סיבה.
2. מוסר, לא מדע. יש שאלות שהמדע אינו עוסק בהן, אבל התרבות הכללית החילונית כן עוסקת בהן. שאלות מוסריות נדונות במסגרת תורת המוסר. שאלות של משמעות נידונות בפילוסופיה.

הפרכה בדרך השלילה:

1. חוסר תועלת בידע. אם זה היה כך אז הבנה דתית היתה מסייעת למדע למצוא את הכיוונים להתקדם.
2. כל דת. בזה עוסקת כל דת אחרת, כולל הוודו והדת הדרוזית.

תקציר התשובה:

חוסר תועלת בידע. המדע נעזר בכל מה שאפשר כדי למצוא את האמת. אם היה איזשהו מקור של הבנת איזשהו בסיס של האמת, אז מקור זה היה עוזר מאד למדע. במקרה כזה המדענים היו נעזרים במקור זה כדי לקצר את דרכם בחיפוש האמת. עד היום אין אף מקרה שבו הדת קידמה את המדע.

חכמה לאחר מעשה. יש אנשים המנסים לחפש במקורות צידוקים לתגליות מדעיות אחרי שהתגלו. זו חוכמה קטנה: המקורות הם מספיק רחבים, ואפשר למצוא בהם הכל. גם פירסומאים מטיפים של הנוצרים מוצאים במקורות הצדקות לטענותיהם על אלוהיותו של ישו. במובן זה "הפוך בה והפוך בה שהכל בה" מתקיים גם כאשר "הכל" כולל קביעות והיפוכן. אם היו מחפשים מספיק היו מוצאים במקורות גם את הדעה ההפוכה. זה לא יכול לשמש מקור למידע. ראה גם בתשובה ל- נצחיות אמיתות הדת

בחירת דוגמאות נוחות. חשוב לשים לב שהטוענים שיש בדת מה לומר על המדע נוהגים למקד את טיעוניהם בשאלות הנוחות להם. כך, למשל, הדת מעולם לא התיימרה לענות על חמש השאלות של הגיאומטריקנים היוונים אשר חיכו יותר מאלפיים שנים עד שנפתרו במאה ה- 19 (השאלות הן האם אקסיומת המקבילים תלויה בשאר האקסיומות של הגיאומטריה האויקלידית והאם אפשר בסרגל ומחוגה לחלק זוית לשלוש, להכפיל קוביה, לבנות מצולע משוכלל בעל שבע צלעות ולבנות ריבוע בעל שטח זהה למעגל נתון)

עוד בעגלה המלאה. המדע איננו כל מה שיש בעגלה החילונית. כאמור, אין אף אדם הבקי בכל התרבות החילונית, אך תרבות זו כוללת את כל הבטי הקיום האנושי. שאלות מוסריות נידונות באתיקה ובפילוסופיה מדינית. שאלות של יופי נידונות באסתטיקה, בפואטיקה, בתחומים מסויימים במוסיקולוגיה ועוד (אגב, הדת היהודית איננה עוסקת בשאלות של יופי). שאלות של משמעות נידונות בתחומים אחרים של הפילוסופיה. שאלות של מהות היש נידונות באונטולוגיה ושאלות של ההכרה האנושית נידונות באפיסטמולוגיה. אם הקהל אשר אינו בקי בתחומים אלה אז קל לפירסומאי המטיף לומר שמדע איננו עוסק בהם, ולתת לך להסיק שההגות החילונית כולה איננה עוסקת בהם.

עוד על התיחום בחקר האמת:

• ההרצאה של דוקינס
• הראיון עם דוקינס

לזכור ולהגיד:

אם רבנים היו יודעים משהו על האמת אז הם כבר מזמן היו מקדמים את המדע.

לראש הדף

---

הטיעון האונטולוגי

הטענה:

יש במוחי רעיון של דבר מושלם (אלוהים). אם הדבר לא היה קיים - הוא לא היה מושלם. לכן לאלוהים חייבת להיות תכונת הקיום.

תמצית התשובה:

1. קיום אינו תכונה. קיום רק בתוך המח שלך. הקיום איננו תכונה השייכת לעצם, אלא יחס בין העצם למציאות.
2. איזה אל? גם אם יש אלוהים, למה דוקא ההוא מהתנ"ך? הוא לא נובע מהשלמות בשום דרך.

הפרכה בדרך השלילה:

1. אשליות אחרות. ואם יש במוחך רעיון של מכונת זמן אשר אחת מתכונותיה היא קיום, זה עוד לא אומר שיש מכונת זמן. כך גם בקשר לדרקונים, פיות וסוסים מעופפים.
2. איזה אל? את הטיעון הזה יכולה להביא כל דת אחרת. גם האל אחורא-מאזדה של זרתוסטרא נובע באותו אופן. למעשה, המקור של הטיעון הזה הוא נוצרי, ונועד להוכיח את קיומו של האל הנוצרי.

עוד על הטיעון האונטולוגי:

אני נהניתי מהסקירות ומהניסוחים של ראסל ושל רן שלום על הטיעון הזה.

לזכור ולהגיד:

מה שבמוח שלך נשאר במוח שלך.

לראש הדף

---

מחוקק חוקי הטבע

שמות נוספים:

טיעון החוק הטבעי.

הטענה:

אם יש חוקים לטבע, מישהו חייב היה לחוקק אותם. כמו שבמדינה יש מחוקק, גם לטבע יש מחוקק.

תמצית התשובה:

1. כפל משמעות במונח "חוק": חוקי טבע אינם הוראות התנהגות אלא תאורים של ההתנהגות. הבלבול צומח מכך שבשפות רבות משתמשים באותה מלה לחוק מדינה ולחוק טבע. אם נקרא לחוקי הטבע בשם "כללי הטבע" או "נוסחאות הטבע" (כי הם כולם מנוסחים באופן מתמטי), הבילבול יעלם: אדם נדרש להתנהג לפי חוקים (ולא תמיד מציית), ואילו הדינאמיקה של הטבע מתוארת על ידי נוסחאות הטבע (תמיד). על חוק אפשר לעבור. תאור מדעי נכון הוא נכון תמיד.
2. איזה אל? ואפילו אם היה מחוקק, אין לזה שום קשר לשמירת שבת (המחוקק היהודי) או להפניית הלחי השניה (המחוקק הנוצרי) או לאלים מאלים שונים.

עוד על הטענה:

ראסל.

לזכור ולהגיד:

אז למה הפיסיקאים לא נעשים דתיים?

לראש הדף

---

שרידת הדת

שמות נוספים:

עתיקותה של הדת, טיעון ההקרבה.

הטענה:

• גירסה א: הדת כל כך עתיקה שלא יכול להיות שהיא לא אמת. שקר היה נכחד מזמן.
• גירסה ב: יהודים רבים מסרו את נפשם על הדת, ועכשיו אתה בא ואומר שהיא לא אמת?

תמצית התשובה:

1. שקרים לא תמיד נכחדים. שרידה של דעה לא אומרת כלום על אמיתותה אלא על האטרקטיביות שלה.
2. קרבן אינו הוכחה. מסירות נפש נוגעת ללב, אך לא משנה את המציאות.

הפרכה בדרך השלילה:

גם האסטרולוגיה שרדה 5000 שנים. הנצרות 2000, וגם הפיצה את עצמה יפה. אז מה?

• שרידות ידועות:
  • גם מכתבי שרשרת שורדים.
  • מאריסטו ועד גליליאו, כאלפיים שנים, שרדה הטעות הפשוטה ששני גופים במשקלים שונים יפלו במהירויות שונות. אז היא שרדה.
  • גם מחלת העגבת שורדת כבר אלפי שנים.
• איזה אל? גם בני דתות אחרות מקריבים את עצמם: יש המוסלמים היוצאים לפיגועי התאבדות בשם אללה. רשימת מתאבדים מדתות שונות מופיעה בספר "ציידי הנפשות" בעמוד 43.

תקציר התשובה:

לא משכנע מדענים. חשוב גם לשים לב שהדת לא שיכנעה מדענים אשר לא ספגו אותה על ברכי אימותיהם, כי האטרקטיביות שלה אינה כח האמת אלא כח אחר.

עוד על שרידת הדת:

• דיון מצויין בגירסת העתיקות יש ב: "דע מה שתענה כאפיקורס" של יוסי גורביץ'.
• ההבט הממטי, הבט חשוב מאד, מתואר בקצרה בראיון עם דוקינס וביתר אריכות בפרק 11 של "הגן האנוכי". בקצרה: העובדה שרעיונות שורדים איננה אומרת שהם נכונים. היא אומרת רק שיש להם התכונות הדרושות כדי לשרוד. תכונות אלו אינן כוללות את התכונה "להיות נכון".

לזכור ולהגיד:

• גירסת העתיקות: אם הדת כל כך ישנה אז אולי באמת הגיע הזמן להחליף אותה?
• גירסת הקורבן: חנניה רייכמן כתב:

אין הטעות נהיית אמת
גם אם קנאי עליה מת

לראש הדף

---

הסיבה הראשונית

שמות נוספים:

הטיעון הקוסמולוגי, טיעון הבריאה.

הטענה:

מנסיוננו אנו יודעים שלכל תופעה יש גורם. אי אפשר שתהיה שרשרת אינסופית של סיבות. משהו חייב היה להיות הסיבה הראשונית. זה אלוהים.

תמצית התשובה:

1. פיסיקאליות. מנסיוננו אנו יודעים שלכל תופעה פיסיקאלית יש גורם פיסיקאלי. הגרימה מצייתת לחוקי הפיסיקה. אם מישהו רוצה להכליל את הנסיון שיש לנו על סיבות, שיתיחס לפיסיקה. כך אלוהים יוצא מוגדר מבחינה פיסיקאלית. לא לזה מנסה המחזיר בתשובה להגיע.
2. איזה אל? גם אם היתה סיבה ראשונית, לא ברור למה דוקא אלוהים ולא פרפר ענק. ואם אלוהים - למה דוקא של היהודים ולא הבעל או האשרה.
3. עשה את שלו. גם אם אלוהים ברא את העולם, אין זו סיבה להאמין שהאלוהים ממשיך להתערב לנו בחיים.
4. הפיסיקה לא ביקשה עזרה. הפיסיקה בימינו מוצאת כנראה הסברים שאינם דורשים התערבות חיצונית.

הפרכה בדרך השלילה:

מי ברא את אלוהים? אם לכל דבר יש סיבה שקודמת לו, אז גם לאלוהים יש סיבה שקודמת לו. זהו הטיעון המקובל של "מי ברא את אלוהים?". אצל הדתיים אסור לשאול את זה. אצל החילוניים מותר לשאול.

עוד על טיעון הסיבה הראשונית:

בדיונים של ראסל, של רן שלום ושל יוסי גורביץ'.

הסברים למי שאינם מדענים על התיאוריות הפיסיקאליות:

• נקודות קצרות יש ב- "התשובות המדעיות".
• הסברים רחבים יותר אפשר למצוא ב"קיצור תולדות הזמן" של סטפן הוקינג.

לזכור ולהגיד:

הטיעון הזה לא משכנע כמעט אף פרופסור חילוני לפיסיקה. למה שהוא ישכנע אותי?

לראש הדף

---

מקור החיים

שמות נוספים:

טיעון השען, טיעון התכנון בפרטים, הטיעון שבעיצוב, הטיעון שבהכוונה, טיעון העולם המושלם.

הטענה:

תראו איך שכל עולם הטבע מתוכנן כל כך מוצלח. זה לא יכול להיות מקרי. ברור שמישהו חייב היה לתכנן את זה. כמו שכאשר אתה רואה שעון אתה יודע שמישהו תיכנן אותו, כך כאשר אתה רואה את העולם ברור שמישהו תיכנן אותו.

תמצית התשובה:

1. על המקריות - אבולוציה: האבולוציה מסבירה איך אפשר שאורגניזם מורכב התפתח מאורגניזם פשוט.
2. על השען - מטרה: לשעון יש מטרה - להראות את השעה לאדם. זו הסיבה שסביר שמישהו בנה אותו. אי אפשר לבסס את קיום אלוהים על הטענה שהמטרה בעולם היא לעבוד את אלוהים, כי אז הטיעון הופך למעגלי: יש אלוהים על סמך ההנחה שמטרת העולם היא לעבוד את אותו האלוהים אשר מנסים להוכיח את קיומו.
3. על השען - יצירת חומר הגלם: אף שען לא מייצר את החומר שממנו הוא בונה את השעון. אם אנחנו שוברים את ההקבלה לשען בנושא בריאת החומר זה מחליש את ההקבלה בנושא התכנון.
4. מחדל: זה לא עולם מושלם. יש בעולם ניאו-נאצים, מחלות, סבל, מלחמות ושכול. יש בעולם טיפשות וצרות אופקים, רדידות וקטנוניות. אם מישהו ברא את העולם הזה אז הבריאה היא מחדל.

הפרכה בדרך השלילה:

1. המחדל: אם אלוהים תכנן את העולם אז הוא עשה עבודה מחורבנת. בשביל מה הוא יצר את אבעבועות הרוח? למה יש חולדות? למה נולדים ילדים מונגולואידים? למה יש אנסים? קניבלים? סרפד?
2. קל וחומר: אם אינך מוכן לקבל שמשהו מורכב כמו חיים נוצר יש מאין, איך אתה יכול לקבל שמשהו הרבה יותר מורכב, כמו אלוהים נוצר יש מאין? ואם אתה טוען שאלוהים לא נוצר, אז הטיעון שלך מתמצה ב: "אני לא מאמין ביצירה מקרית, אני מאמין ביצירה על ידי X, ואני מאמין ש-X לא נוצר". זוהי הסברת המעורפל על ידי המעורפל יותר: מקור החיים מעורפל, האל מעורפל יותר.
3. איזה אל? גם אם מישהו ברא - למה זה דוקא אותו האל שלא מרשה לאכול שרימפס?

תקציר התשובה:

מחדל: יש מעט מאד דברים שאלוהים ברא מושלם: אחד מהם זה האפרסק. לעומת זאת את התירס אפשר היה לעשות כך שלא יתקע בין השיניים ואת השזיף אפשר היה לעשות הרבה יותר טעים. אלוהים, קבל שנה.

דבר מושלם אחר זו קלאודיה שיפר, אבל אלוהים לא עשה הרבה כמוה. אתה רואה, אלוהים, כשאתה רוצה - אתה יכול. למה לא תנסה לשמור על הרמה?

עוד דבר מושלם זה פילה בקר ברוטב פלפל שחור ושמנת, עשוי מדיום. אם אתם גרים בחיפה אז המקום הנכון לבדוק את זה זו מסעדת "לה שומייר". המחיר בהתאם. אלוהים, כדאי לך לנסות. זה אמנם לא כשר, אבל אתה הרי יודע שאין אלוהים ומותר לאכול מה שטוב.

עוד על טיעון מקור החיים:

הסברים חלקיים יש ב:

• מאמר של ראסל
• "דע מה שתענה כאפיקורס" של יוסי גורביץ
• מאמר של רן שלום
• התשובות המדעיות
• המאמר של דוקינס
• השיחה עם דוקינס

הסברים נרחבים יותר:

• "השען העיוור" של ריצ'ארד דוקינס
• "הגן האנוכי" של ריצ'ארד דוקינס

לזכור ולהגיד:

הטיעון הזה לא משכנע כמעט אף פרופסור חילוני לביולוגיה. למה שהוא ישכנע אותי?

לראש הדף

---

משל הסירה

שמות נוספים:

משל פסי הרכבת.

הטענה:

קבוצה של אנשים שטים בסירה בלב ים. רק אחד מהם, אדם פקוח עיניים, מבין שהם בסירה. לפתע מתחילים כמה מהאנשים לקדוח בקרקעית הסירה. כיוון שאינם מודעים לכך שהם בסירה, הם לא מבינים כמה גדול האסון שהם מביאים על עצמם ועל כל היושבים איתם בסירה. האדם פקוח העיניים, המבין שהם בסירה, מבקש מהם לחדול מלקדוח. הם צועקים עליו: "זו דמוקרטיה, אני אעשה מה שאני רוצה.", "אתה שוב כופה עלינו, דתי חשוך." ועוד קריאות דומות. הם ממשיכים לקדוח. כאשר הם עומדים כבר להטביע את הסירה מנסה האדם פקוח העיניים למנוע מהם בכל הדרכים האפשריות לקדוח בתחתית הסירה.

לעיתים מופיע משל זה עם רכבת הבאה לדרוס אותך וחבר פקוח עיניים הדוחף אותך מהפסים, אנחנו נשאר עם גירסת הסירה והקודחים.

בגלל שכולם בסירה אחת יש לדתי זכות לכפות על החילוניים, לטובתם.

תמצית התשובה:

מניח מראש שהחילוני טועה. המשל מניח מראש שאתה לא יודע את האמת (כלומר - לא יודע שאתה בסירה) והפירסומאי המטיף כן יודע. מרגע שהנחנו שיש לו בלעדיות על ידיעת האמת הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. זו לא הנחה לגיטימית: ההנחה צריכה להיות שיש לשני הצדדים גישה שווה לאמת.

הפרכה בדרך השלילה:

מניחים מראש שהפירסומאי המטיף טועה. אני רוצה לספר לכם משל אחר:

אדם נוסע במכונית. הוא מגיע לרמזור אדום ועוצר. הולכי-רגל מתחילים לחצות את מעבר החציה שלפניו. חלק מהולכי הרגל מסיימים את מעבר החציה, אך אחרים נעצרים באמצע המעבר. האור של הולכי הרגל מתחלף לאדום, אך הולכי הרגל שעצרו מונעים ממנו להמשיך בדרכו. הנהג פותח את החלון, מוציא את ראשו ומבקש: "רבותי, תסיימו בבקשה לחצות את הכביש. אתם חוסמים לי את הדרך, וגם לכל מי שמאחורי". אחד מהולכי הרגל עונה לו בחרדה אמיתית: "לא! אל תחורר את הסירה!". הנהג שלנו מקמט את מצחו, ושואל: "על איזו סירה אתה מדבר? כביש, מעבר חציה, רמזור. הים הכי קרוב נמצא במרחק של עשרים קילומטרים.", והולך הרגל לא מוותר: "כולנו נטבע אם אתה תמשיך לחורר את הקרקעית". מאחורי הנהג מתחילים נהגים אחרים לצפור. הנהג מנסה גישת שכנוע אחרת: "תשמע, מעבר חציה נועד כדי שחלק מהזמן יעברו אנשים, וחלק מהזמן יעברו מכוניות. עכשיו הגיע הזמן שאני אעבור." ועונה לו הולך הרגל: "המחוקק קבע שכל עוד הולך רגל נמצא על הכביש, אסור לנהג לעבור". הנהג שלנו מנסה לארגן לעצמו את המחשבות מול הטיעון החדש הזה, ולבסוף מנסח: "כן, אבל המחוקק התכוון למנוע מצב שהולך רגל ידרס. הוא לא התכוון לתת בידי הולך הרגל כלי לעצור את התנועה. כל הרעיון במעבר חציה הוא להוריד את המידה שהמכוניות מפריעות להולכי הרגל למינימום ההכרחי ולהוריד את המידה שהולכי הרגל מפריעים למכוניות למינימום ההכרחי." והולך הרגל לא נשאר חייב: "זה לא כתוב בחוק. כתוב רק שאתה חייב לעצור כשאני פה. חוץ מזה, האור ברמזור כבר התחלף, ויש לך עכשיו אדום, אז מה אתה מתווכח?". כאשר הנהג מקבל שוב אור ירוק הוא כובש את כעסו ואומר להולך הרגל: "אני מבקש ממך שוב: תן לי לעבור!", והולך הרגל מתעלם, ומתחיל לרקוד ריקודים חסידיים עם חלק מחבריו. אחרים מתחילים להתפלל במעבר החציה. הנהג שלנו מתחיל לצפור. בתגובה קורא אליו הולכי הרגל: "אתה לא מבין שאתה תגרום לסירה לטבוע עם כולנו?" - "לא, אני לא מבין, ותפנו כבר את הכביש." - "תחזור בתשובה, אז תבין".

עם כל הכבוד, הוא המשוגע, לא אני.

תקציר התשובה:

הטכניקה היא כזו:

כאשר יש מחלוקת בסוגיה כלשהי קובעים מסגרת התייחסות אשר בה הסוגיה כבר הוכרעה.

במקרה שלנו, מסגרת ההתייחסות שהם קבעו היא הסירה והעיוורון של חלק מהיושבים בסירה. מסגרת התייחסות זו כוללת באופן סמוי שתי הנחות מוקדמות סמויות ולא לגיטימיות:

ההנחה הסמויה הראשונה היא שהחילונים טועים. טענה זו הוכנסה כשנאמר שרק אחד מהאנשים בסירה יודע שהם בסירה. בכך נאמר במובלע שהשאר טועים. ברור שאין הסכמה מראש על הנחה זו, הרי זה לב הויכוח. הנחה זו הוכנסה בדלת האחורית תוך עקיפת הויכוח, בלי שאפשר יהיה לבחון אותה.

ההנחה הסמויה השניה היא שמעשי אחד משפיעים על כולם. טענה זו הוכנסה כשהפעולה שנבחרה היא דוקא חירור תחתית הסירה (ולא, למשל, קריאת ספר או שירה בציבור או גרוד באוזן): אם כולם בסירה אחת ואחד מחורר את התחתית, אז כולם יטבעו. ברור שזה נכון לגבי חירור התחתית ולא המון פעולות אחרות. הבחירה של בעלי המשל בחירור התחתית מכניסה בדלת האחורית את המצב שמעשי כל אחד משפיעים על כל האחרים, ולכן מותר לאחרים להתערב במעשי היחיד. המשל הוא למעשים כמו נסיעה בשבת, אשר יש מחלוקת בין החילונים לחרדים בשאלה האם הם משפיעים על הזולת. גם הנחה זו הוכנסה בלי לתת לשומע לחשוב אם היא נכונה או שגויה, על ידי הנתונים במשל.

לזכור ולהגיד:

את משל מעבר החציה.

לראש הדף

---

טיעון התכנון בעולם

שמות נוספים:

טיעון המטרה הסופית.

הטענה:

אתה מסוגל להעלות על דעתך שכל העולם הזה הוא סתם קיים, בלי מטרה, בלי סיבה?

תמצית התשובה:

• החיים קשים. כן. זה נכון שאדם מחפש משמעות, ושנוח לנו כאשר יש משמעות. זה עוד לא אומר שבאמת יש משמעות.
• משמעות סוקרטית. הפילוסוף היווני סוקרטס חשב שיש משמעות לחיים: לדאוג לנשמה שתהיה טובה ככל האפשר. הוא עשה זאת בלי האלוהים היהודי.
• משמעות אחת? לא בטוח שלכולם יש אותה משמעות לחיים. הדת היא אחת לכולם.
• איזו משמעות אחת? גם אם יש משמעות, לא ברור שהיא זו שהפירסומאי המטיף מנסה לשכנע אותך בה. בכלל לא ברור שאפשר לנסח את המשמעות בברור.

הפרכה בדרך השלילה:

מה המשמעות של שטויות ורוע? אם יש משמעות אז צריכה להיות משמעות לכל פרט בעולם. יותר קל לי להאמין שאין משמעות לעולם מאשר להאמין שיש משמעות לקיום של ארגון הטרור "האמת הצרופה" ביפן ושל ארגון "האחים המוסלמים" בארצות ערב, לפצעי בגרות ולצ'יצ'ולינה.

לזכור ולהגיד:

זה שאתה מתלהב מהדת עוד לא אומר שיש לה משמעות.

לראש הדף

---

אמינות המקור

שמות נוספים:

שש מאות אלף עדים, מתן תורה.

הטענה:

האם משה היה מסוגל לרמות את כל העם כשהוא הביא את התורה? ברור שלא. לכן התורה היא אלוהית.

תמצית התשובה:

1. החוליה החלשה. כל שרשרת חזקה כמו החוליה החלשה בשרשרת. יש עוד הרבה חוליות בשרשרת של הולדת התנ"ך והעברתו. רוב העם היו אז אנאלפבתים, וכנראה שלא היה במדבר ניר. זה מביא למסקנה שהתורה נמסרה בעל פה, וכך כל מספר הוסיף משהו משלו.
2. מי אמר? יכול להיות שהסיפור צמח אלף שנים מאוחר יותר. מי שכתב את הסיפור דאג לבסס אותו על שש מאות אלף עדים מתים.

הפרכה בדרך השלילה:

ישו. לפי אותו הגיון: האם ישו רימה את כל הצופים כשהוא הלך על המים? וכאשר הוא שיכפל את הלחם והיין? ברור שלא. לכן ישו אכן היה בן אלוהים.

תקציר התשובה:

העותק העתיק ביותר של התנ"ך שיש בידנו הוא כתר ארם צובא. הוא בן 800 שנים. עד אליו עברו אלפי שנים ועשרות דורות. במסורת כזו סיפורים תמיד משתנים.

עוד על הטענה:

על אמינות המקור:

• "ציידי הנפשות", עמודים 56-59
• המאמר של יוסי גורביץ', בסעיף על עתיקותה של הדת

על מחקר מדעי של המקרא:

• "ציידי הנפשות", עמודים 59-65

לזכור ולהגיד:

הטיעון הזה לא משכנע כמעט אף פרופסור חילוני להיסטוריה. למה שהוא ישכנע אותי?

לראש הדף

---

תחושת אלוהים

שמות נוספים:

טיעון החוויה הדתית.

הטענה:

"אני מרגיש שיש אלוהים! אני מרגיש שהוא מביט בי תמיד!". יש המצרפים לכך את הטיעון: בדרך כלל, כאשר אני מרגיש שיש לפני כדור, זה בגלל שיש לפני כדור. תחושות של אנשים נובעות לרוב ממציאות.

תמצית התשובה:

מאפייני ההזיות. תחושות של אנשים מתחלקות לשני סוגים: מציאות ודמיון (כולל חלומות והזיות). ההבדל הוא שתחושות מציאותיות הן עקביות וזהות אצל אנשים שונים. תחושות אלוהים אינן עקביות ואינן זהות אצל אנשים שונים: בדרך כלל האלוהים יגיד מה שאמרו אבא ואמא כשהאדם היה ילד. אם ההורים היו יהודים התחושות ידברו בעד היהדות ואם הם היו נוצרים מאמינים התחושות ידברו בעד הנצרות. התחושות האלו הן דומות להזיות.

מי מרגיש. אם הוא מרגיש - שיאמין. למה אתה או אני צריך להאמין בגלל שהוא מרגיש? נכון שהפירסומאי המטיף מנסה לשכנע אותך שגם אתה מרגיש. אז הוא מנסה.

הפרכה בדרך השלילה:

"השבוע אני מביא אותה בטוטו". להמון אנשים יש תחושה קרובה ומיידית שהשבוע הם הולכים להביא את המכה בלוטו או בטוטו. הלוטו מתפרנס מזה. גם המחזירים בתשובה "מתפרנסים" מאותה תחושה.

תחושה שאין אלוהים. אני מרגיש שאין אלוהים. מרגיש חזק מאד. למה מישהו חושב שדוקא התחושה שלו יותר אמתית מהתחושה שלי?

פואנטה:

קראתי לא מזמן (אני לא זוכר איפה): שאלו חילוני אחד: אם היה אלוהים בכבודו ובעצמו מופיע כאן לפניך, האם אז היית מאמין? והוא ענה: מה פתאום? הייתי נותן לו שטיפה על כל הפאשלות והמחדלים שלו בבריאת העולם ובניהולו. זה העולם הכי טוב שהוא היה מסוגל לברוא? איזה פשלונר!

עוד על תחושת אלוהים:

בדיון של רן שלום.

לזכור ולהגיד:

אני שמח שאתה מרגיש את אלוהים. אתה רוצה לנסות לשכנע אותנו שגם אנחנו מרגישים אותו?

לראש הדף

---

דת הצדק

שמות נוספים:

מקור המוסר

הטענה:

היהדות הנחילה לעולם את המוסר. לכן מי שרוצה להיות מוסרי חייב ללכת בדרכי היהדות.

תמצית התשובה:

המוסר משתפר כל הזמן. היהדות לא המציאה את המוסר אלא קידמה בצעד גדול מרמת המוסר של חמורבי מלפני כ-5000 שנים לרמת המוסר של היהדות. מאז המשכנו להתקדם. להצמד ליהדות זה ויתור על התקדמות של אלפי שנים.

הפרכה בדרך השלילה:

התקדמות. גם היונים הקדמונים הם אבות המתמטיקה, אבל המתמטיקה התקדמה הרבה מעבר לפיתגורס, אויקלידס ודיאופנטוס.

תקציר התשובה:

הפן הריגשי. שים לב כמה גאוה נוסכת בך העובדה שאתה יהודי ושהיהדות הנחילה לעולם את המוסר. תזכור שקל לנגן לאדם על הגאווה. זה מה שעושה לך הפירסומאי המטיף. אל תתפתה.

מוסר בספק. חלקים גדולים מהיהדות אינם מוסריים. חלקים גדולים עוד יותר מהתרבות החרדית של ימינו אינם מוסריים. אפשר לראות דוגמאות מסיור באתר חופש או באתרים מיליטנטיים יותר אשר נמצאים ברשימת הקישורים של חופש.

• מה מוסרי בטקס החליצה?
• מה מוסרי בצורך למחות את זכר עמלק?
• למה, לפי היהדות, יש לסקול אשה נואפת?
• מה מוסרי בדרישה "טוב שבגויים - הרוג"?
• האם מצוות השמדת עיר נידחת מחייבת להשמיד את אוכלוסיית רמת אביב?

עוד על דת הצדק:

• "דע מה שתענה כאפיקורס" של יוסי גורביץ'. הדוגמאות הנוקבות ביותר נמצאות בחלק הרביעי, ומוצגות בסגנון רהוט.
• ההתנגדות להרדמה בברית מילה: http://www.hofesh.org.il/haredim_papers/980814.html

לזכור ולהגיד:

מה מוסרי בדרישה "טוב שבגויים - הרוג"?

לראש הדף

---

כדי שיהיה מוסר לאנשים

הטענה:

אם אנשים לא היו מאמינים באלוהים, הם לא היו מוסריים.

שמות נוספים:

הטיעון המוסרי, הגורם האמוציונלי.

תמצית התשובה:

1. אה, כן? לא כל הדתיים מוסריים.
2. אה, כן? לא כל החילונים בלתי מוסריים.
3. פיקציה מועילה אינה אמת. גם אם האמונה עוזרת למוסר, זה עדין לא אומר שיש אלוהים, אלא שהפחד מאלוהים הוא איום יעיל.
4. איזה אל? גם אם יש אלוהים, זה לא מסביר למה דוקא האלוהים הזה ולא השילוש הנוצרי.

הפרכה בדרך השלילה:

1. תועלת ואמונה. ואם נגלה שאמונה במכשפות עוזרת יותר למוסר, אז נתחיל להאמין במכשפות?
2. אה, כן? האם חגי עמיר, אחיו ועוזרו של רוצח ראש הממשלה, הוא כל כך מוסרי? האם המרצח ממערת המכפלה, ברוך גולדשטיין, היה מוסרי?
3. תועלת והצדקה. בספר "עולם חדש מופלא" של אלדוס האקסלי מסממים את כל האוכלוסיה בסם לא ממכר בשם 'סומה' כדי לשמור על הסדר החברתי. האם הסדר החברתי מצדיק סימום המוני? האם הוא מצדיק אמונה עיוורת ומוחלטת בטעויות?

עוד על הטיעון של "כדי שיהיה מוסר":

בדיונים של ראסל (בעיקר על הנצרות) ושל רן שלום ובראיון עם דוקינס.

דוגמאות לכשלונות מוסריים של חרדים ודתיים: פשיעה, אלימות ועברינות בעולם הדתי והחרדי: http://www.hofesh.org.il/crime/crime.html

לזכור ולהגיד:

אז אתה יודע יותר טוב מאיתנו מה טוב בשבילנו להאמין?

לראש הדף

---

בגלל שקיים מוסר

שמות נוספים:

יודע טוב ורע.

הטענה:

לולא היה קיים אלוהים לא היה טוב ורע.

תמצית התשובה:

• אין קשר. אין שום בעיה שיהיו טוב ורע בלי אלוהים. גם חילונים מכירים בטוב וברע.
• יומרת ידע מופרכת. האם הפירסומאי המטיף מתיימר לדעת מה אלוהים מתכוון? אם לא - אז איך הוא טוען שאלוהים מוסרי? אם כן - אז למה נטבחו בשואה מליוני חרדים?

הפרכה בדרך השלילה:

אם אלוהים ברא את המונח של טוב ואת המונח של רע, אז אין משמעות לקביעה שאלוהים הוא טוב.

תקציר התשובה:

כמו שהעולם נראה, אולי דוקא השטן ברא אותו ברגע שאלוהים לא הסתכל. אמנם, בבראשית כתוב שאלוהים נתן לאדם לדעת טוב ורע, עם אכילת התפוח, אבל אז מה אם זה כתוב? זה יכול לשכנע אנשים דתיים, לא אנשים ביקורתיים.

עוד על הטענה "בגלל שקיים מוסר":

ראסל.

לזכור ולהגיד:

אז מה, אנחנו החילונים לא יודעים מה זה טוב ומה זה רע?

לראש הדף

---

כדי שיהיה מוסר בעולם

הטענה:

חייבים אלוהים כדי שיהיה צדק. בשביל זה חייבים את העולם הבא, הנסתר.

תמצית התשובה:

אין צדק. זה לא נוח, אבל העולם לא נוח. חיפוש הנוחיות המוסרית איננו מוביל לאמת. אולי הוא מוביל לדת.

הפרכה בדרך השלילה:

אין צדק. אם יש ארגז תפוזים, ואתה רואה רק את השכבה העליונה (משל לעולם הזה), וכל התפוזים בשכבה העליונה רקובים, האם תניח שבשביל הצדק התפוזים בשכבה התחתונה והנסתרת (משל לעולם הבא) הם טובים?

עוד על הטענה:

ראסל.

לזכור ולהגיד:

מה שטוב בלדבר על העולם הבא הוא שאף אחד עוד לא חזר משם לספר, ככה שאתה יכול להקריץ סיפורים על העולם הבא בלי בעיות.

לראש הדף

---

ישראל בטח ב- ה'

שמות נוספים:

האח הגדול, טיעון הפחד.

הטענה:

הרבה יותר קל לעבור קשיים כשיש לך אלוהים לצידך, אשר שומר עליך.

תמצית התשובה:

קל זה לא אמת. לפעמים באמת יותר קל להתעלם או לברוח מהמציאות מאשר להתמודד איתה. זה עוד לא הופך את דרך הבריחה לדרך האמת.

צריך אומץ. חוץ מזה, אם ננסה באמת להבין את העולם, הוא עשוי להיות פחות מפחיד. הכלי להבין וללמוד את העולם הוא המדע.

הפרכה בדרך השלילה:

סמים קלים: ואם הרבה יותר קל לקחת סמים - אז תיקח סמים?

איסלם לייט: ואם קל יותר להיות מוסלמי מאשר יהודי - אז תהיה מוסלמי?

לזכור ולהגיד:

אז אלוהים זה רק בשביל מי שמפחד לבד?

לראש הדף

---

הפיכת נטל ההוכחה

הטענה:

גירסה חלשה: אין לך הוכחה מוחלטת שאלוהים לא קיים, לכן כדאי להביא בחשבון את שתי האפשרויות.

גירסה חזקה: אין לך הוכחה מוחלטת שאלוהים לא קיים, לכן הוא קיים.

תמצית התשובה:

חסימת הדיון אינה מכובדת. זה שאי אפשר להוכיח טענה מעצם טיבה עוד לא מביא אותה לכדי מעמד של טענה ראויה להתייחסות. אין טעם לדון בשאלות המניחות שאין לנו יכולת לדון בהן.

הפרכה בדרך השלילה:

ישו. אי אפשר גם להוכיח שישו לא היה המשיח.
שדים. אי אפשר גם להוכיח שאין שדים ורוחות.
חלום. אי אשר להוכיח שכל המציאות איננה חלום.
אשליה. אי אפשר להוכיח שאתה יודע לקרוא ולא סתם מדמיין.
שגעון. אי אפשר להוכיח שאתה שפוי: כל משוגע חושב שהוא שפוי.
מעגל. אי אפשר להוכיח שההגיון הוא נכון, כי ההוכחה תסתמך על ההגיון.

עוד על הפיכת נטל ההוכחה:

במאמר של ריצ'ארד דוקינס.

לזכור ולהגיד:

מצד שני, אתה לא יכול להוכיח שאללה לא קיים, אז תתפלל גם אליו.

לראש הדף

---

ההימור על האל

שמות נוספים:

ההימור של פסקל, הטיעון הפרגמטי.

הטענה:

רק תגיד "שמע ישראל" כל יום. אם אין אלוהים - הפסדת דקה ביום. אם יש אלוהים זכית בחיי נצח בגן העדן.

תמצית התשובה:

אשליית סימטריה. אין כאן שתי אפשרויות העומדות זו מול זו, כי יש המון אפשרויות אחרות: כל דת אחרת היא אפשרות, ויש כעשרת אלפים דתות בעולם. כל דת שאפשר להמציא היא אפשרות וחוסר דת היא אפשרות. אין טעם לבחור דוקא אחת מאינספור אפשרויות רק בגלל שאיזשהו איש שיווק מנסה לדחוף לך אותה.

הפרכה בדרך השלילה:

1. איזה אל? אבל אולי האלוהים הנכון הוא זה שמבקש להגיד "לה אילהה איל אללה, ווא מוחמדן רסולו ללה", כמו שמאמינים כמעט מיליארד אנשים בעולם? איך נדע באיזה אל לבחור?
2. אל הפוך. אולי יש אלוהים שדוקא שונא את המתפללים ויתן להם עונשים נוראים, ואילו אם לא נתחנף אליו ונחיה חופשיים, אז יתן לנו גמול?

תקציר התשובה:

והיה כי תגיע שעתך ללכת
כי תיפול ותיבול כעלה בשלכת
ולהמשיך לא תוכל עוד הלאה
תקרא לעמוד בפני בית דין של מעלה.

כדאי שתדע מבעוד יום מה צפוי
אחרת תעמוד שם בראש חפוי.

שם לא ישאלו אם צברת הון רב
או אם נפלת כגיבור בקרב
או אם צדיק או רשע היית
שאלה אחת בלבד ישאלוך
אם לפני מותך
חיית.

עוד על ההימור על האל:

בדיון של רן שלום.

לזכור ולהגיד:

יש בעולם יותר מדי אלים בשביל להמר אל אחד.

לראש הדף

---

ההבטחה לאושר

הטענה:

המאמין מאושר יותר מהכופר.

תמצית התשובה:

זה עוד לא אומר שזו אמת. אף אחד לא אמר שהאמת נעימה.

הפרכה בדרך השלילה:

1. סמים. אם ימציאו סם כמו LSD שאיננו ממכר וללא תופעות לואי, האם היית משתמש קבוע? הרי זה היה עושה אותך מאושר!
2. מגלומניה. ואם אמונה שאתה אלוף העולם בסומו תעשה אותך מאושר - האם תאמין בזה?
3. איזה אל? ואם אמונה בזן בודהיזם תעשה אותך יותר מאושר מאשר ביהדות - האם תהפוך לזן בודהיסט?

לזכור ולהגיד:

זה נשמע כמו פרסומת לדיור מוגן.

לראש הדף

---

האמונה הטהורה

שמות נוספים:

אמונה אי-רציונאלית.

הטענה:

האמונה האמיתית, הנעלה והטהורה היא אמונה לא בגלל הוכחות אלא למרות חוסר ההוכחות.

תמצית התשובה:

1. פירסומאים. שפירסומאים יפסיקו ללכוד אותך עם שמות תאר מושכים כמו "נעלה".
2. עלוב. האם הטיעון הזה לא נשמע לך כמו מפלטו האחרון של מי שלא מסוגל להגן על עמדתו?
3. אמונה באדם. שים לב שאתה לא מאמין באלוהים אלא באדם שמספר לך על אלוהים. להאמין לאדם הזה באופן כל כך מוחלט זה לא אחראי. בטח שלא לפירסומאי.
4. דרך ללא מוצא. ואם אין אלוהים, איך תצא מזה?

הפרכה בדרך השלילה:

איזה אל? להאמין באופן עיוור אפשר גם באלוהים אחרים. נגיד כמוש או ונוס. למה דוקא באלוהים שאיש פירסום אחד בא וניסה למכור לך?

עוד על טיעון האמונה הטהורה:

בדיון של רן שלום

לזכור ולהגיד:

מה כל כך טהור בלהאמין בלי סיבה?

לראש הדף

---

ההתכחשות ללוגיקה

הטענה:

הלוגיקה לא חלה על הדת. אלוהים לא כפוף ללוגיקה.

תמצית התשובה:

אז מה החוקים? זה שלל ממך כל יכולת לשקול או להתווכח, והעמיד את הפירסומאי שמנסה למכור לך את האמונה באור של סמכות עליונה.

הפרכה בדרך השלילה:

יש הרבה אגדות. הלוגיקה גם לא חלה על הסיפור של זהבה ושלושת הדובים. האם אתה מחוייב להאמין בזהבה ושלושת הדובים? ובאסטרולוגיה?

עוד על ההתכחשות ללוגיקה:

בדיון של רן שלום.

לזכור ולהגיד:

אז מי שרוצה דוקא לחשוב בהגיון לא יקבל את הדת, נכון?

לראש הדף

---

השרידה מעידה

הטענה:

הדת עמדה במבחן הזמן. אם משהו שורד כל כך הרבה זמן - סימן שיש בו משהו נכון.

תמצית התשובה:

בריחה מתחרות: הדת לא עמדה במבחן יותר זמן מתיאוריות אחרות ; היא פשוט התחמקה מלבוא לתחרות ולמבחן.

הפרכה בדרך השלילה:

שרידה - אז מה? גם האמונה באסטרולוגיה שרדה. גם ההינדואיזם. גם הנצרות. גם מכתבי שרשרת שורדים וגם מחלת הכלבת שורדת.

תקציר התשובה:

למחוק מה שלא עומד במבחן. עמידה במבחן פרושה שכל חלק שמפריכים בדת אתה מוחק מהדת. כך העובדה שברור היום שהיקום קיים מיליארדי שנים יגרום למחיקת סיפור הבריאה מהדת או להתיחסות לייבוביצ'יאנית אליו (הדת לא באה למסור מידע לאדם. סיפורי המקרא הם אילוסטרציות לדרישה לקיים את המצוות). כך הדת צריכה לעמוד למבחן המדע יום יום.

לזכור ולהגיד:

זה שאנשים עושים שטויות כבר אלפי שנים זה לא עושה מזה פחות שטויות.

לראש הדף

 

---

תחום חיים ערכיים

העגלה המלאה | השוואת הזהות היהודית | מיתוס החינוך הטוב | יושר דרך | מיתוס חיי המשפחה | מעמד האשה ביהדות | סדר חברתי | שכר ועונש

---

העגלה המלאה

הטענה:

הדתי חי חיי רוח מלאים בתורה ובמצוות. החילוני הוא ריק מכל תוכן ערכי.

תמצית התשובה:

העגלה המלאה באנשים שונים: אין תוכן אחד המאחד את החילוניים, אבל יש בוסתן שלם של תכנים השייכים לחילונים.

התחילו לספור:

• החיאת השפה העברית.
• המתמטיקה.
• המוסיקה, מהמוסיקה המזרחית ושירי העם הרוסיים דרך ג'ז ועד מוצרט.
• ההגות המוסרית, מהתנ"ך, דרך קאנט ועד אהרון ברק ואסא כשר. להזכירכם, התנ"ך נמצא גם בעגלה של החילוני, אבל לא לבד.
• שירה, מהאודיסיאה והאיליאדה, דרך תרגומי שירה יפנית או גרמנית ועד אלתרמן, אלכסנדר פן ורחל.
• הספרות, מתרגומים מלשונות זרות כמו חלף עם הרוח ו- פרחים לעכבר לבן ועד ספרות מקורית עברית כמו התגנבות יחידים של יהושוע קנז וקופסא שחורה של עמוס עוז.
• התיאטרון, מהומרוס דרך שקספיר ועד חנוך לוין.
• ההנדסה, מבניית גשרים ענקיים יציבים ובניינים של מאה קומות, דרך המצאת מטוסים וצוללות, ועד לשבבים הזעירים בטכנולוגיית 0.25 מיקרון (כשכתבתי את זה כבר התחילו לדבר על טכנולוגיית 0.08 מיקרון).
• עולם התיכנות, מניהול בכל מקום בעולם, דרך מחשב המנצח את קספרוב בשחמט, ועד מחשבים המזהים טביעות אצבעות.

אני יודע שזה תקציר קצת ארוך, אבל אי אפשר לתמצת את התרבות האנושית אפילו בספריה שלמה.

חוץ מזה, מה באמת יש על העגלה של החרדים?

תקציר התשובה:

מה הוא יודע? שימו לב שהפירסומאי המטיף שאומר שאין לחילונים תרבות אינו מכיר את התרבות החילונית. הוא שמע את העובדה הזו מהרבי שלו, שגם הוא אינו מכיר את התרבות החילונית. הרבי יודע שאין תרבות חילונית, כי זה מה שאמר לו הרבי שלו, זכרונו לברכה.

כאשר חוזר בתשובה יגיד לכם שהוא מכיר את התרבות החילונית, נסו לעמת אותו מול הרשימה הזו. אחרי הכל, אני לא בטוח שאורי זהר ידע כל כך הרבה מתמטיקה. אולי זו הסיבה שהוא לא מצא את עצמו בחיים החופשיים.

עוד על טיעון העגלה:

• "העגלה המלאה" - מאמר של ליאורה שגב ב- "עיתון חופשי" של אגודת "עם חופשי", גליון 2.
• "ציידי הנפשות" עמוד 299 ואילך.
• עגלה מלאה - אבל במה? http://www.hofesh.org.il/haredim_papers/haredim_papers.html

לזכור ולהגיד:

מה בדיוק הופך אותך לעגלה מלאה ומה בדיוק הופך אותנו לעגלה ריקה?

לראש הדף

---

השוואת הזהות היהודית

הטענה:

אני יהודי. זה מתבטא בכך שאני מקיים תרי"ג מצוות. במה אתה יהודי?

תמצית התשובה:

כפל משמעות. המונח יהודי משמש כאן בשני תפקידים: האחד: מאמין בדת היהודית. השני: בן העם היהודי. אם נקרא לראשון "יהודתי" (יהודי דתי) ולשני עמיהודי (עם יהודי), השאלה תעלם. אני נשאר בעל תודעה לאומית יהודית הנוטל חלק בהוויה ההסטורית של העם היהודי.

שייכות זו היא ציר חשוב בזהותי, אך לא הציר המרכזי.

תקציר התשובה:

יהדות זה עם. אני יהודי כמו שנילס בוהר דני וכמו שמילן קונדרה צ'כי וכמו שנובוהיקו טקאדה יפני וכמו שרחמנינוב רוסי וכמו שמאו צה טונג סיני וכמו שז'ק ברל צרפתי וכמו שנלסון מנדלה דרום אפריקני. למעשה אני גם יהודי כמו הרצל וכמו בן גוריון ואלתרמן ואליעזר בן יהודה ויוסף טרומפלדור. זו חבורה מספיק מכובדת בשבילי. אולי קשה לנסח את המשמעות התודעתית של להיות יהודי או להיות יפני, אבל זה חלק מהזהות של אנשים רבים.

אתה יוצק לתוך המלה יהודי גם את המשמעות של יהודתי. אני אינני יהודתי, ולכן אין לי מקבילה לפולחן הדתי.

הטענה המסתתרת:

מרכזיות. שימו לב שהפירסומאי המטיף שאל שאלה אחת, אך החביא את השאלה המשתמעת: "אצלי היהדות היא הציר המרכזי של החיים: היא מעסיקה אותי במצוות ואיסורים מסביב לשעון. במה מתבטא זה שהיהדות היא הציר המרכזי בחיים שלך?". הוא אינו מנסח כך את השאלה, הן בגלל קושי לזהות שזה הניסוח הנכון, והן בגלל שאז התשובה ברורה: היהדות איננה הציר המרכזי של חיי.

עוד על השוואת הזהות היהודית:

• מאמר קצר, קריא ונוקב של ישי שמש - "מה, אתה לא יודע מה זה תפילין?!": http://www.hofesh.org.il/articles/tfilin.html

לזכור ולהגיד:

אני יהודי כמו שהרצל היה יהודי וכמו שבן גוריון היה יהודי.

לראש הדף

---

מיתוס החינוך הטוב

הטענה:

החינוך החרדי מוצלח יותר.

תמצית התשובה:

חינוך רע. החינוך החרדי אינו פלורליסטי. אומנם הם מקבלים מהממשלה יום חינוך ארוך, אך לא לומדים בו השכלה כללית.

הם אפילו לא לומדים על השואה, כי קשה להסביר איך אלוהים הרשה זאת. הם לא לומדים גם אזרחות. זה לא עושה אותם לאזרחים טובים יותר.

הפרכה בדרך השלילה:

צה"ל לא מתרשם. אם החינוך החרדי כל כך טוב, אז למה כשבחור ישיבה בן 18 מגיע לצה"ל מחשיבים לו את הרקע החינוכי כמקביל לבוגר כיתה ד'?

עוד על הטענה:

"העגלה המלאה" - מאמר של ליאורה שגב ב- "עיתון חופשי" של אגודת "עם חופשי", גליון 2.

פשיעה, אלימות ועברינות בעולם הדתי והחרדי: http://www.hofesh.org.il/crime/crime.html

לזכור ולהגיד:

אז אותנו חינכו כל כך גרוע ואותך כל כך טוב?

לראש הדף

---

יושר דרך

הטענה:

אצל החרדים יש פחות פשיעה ופחות מעשים לא מוסריים.

תמצית התשובה:

פחות משטרה, לא פחות פשיעה. אצל החרדים יש פחות משטרה, כי יש פחות אמון במשטרה ולא קוראים לה. סוגרים את העניינים בפנים. לפי אמצעי התקשורת, עבירות של עבודה במקביל לקבלת הקצבות הן כנראה נפוצות מאד בציבור החרדי. יש גם אידיאולוגיה של העלמת מס, כי המס איננו על פי חוק תורה.

עוד על יושר הדרך:

• "העגלה המלאה" - מאמר של ליאורה שגב ב- "עיתון חופשי" של אגודת "עם חופשי", גליון 2.
• פשיעה, עברינות ואלימות בעולם הדתי-חרדי: http://www.hofesh.org.il/crime/crime.html

לזכור ולהגיד:

למה משמרות הצניעות של החרדים מכות נשים שלובשות קצר?

לראש הדף

---

מיתוס חיי המשפחה

הטענה:

חיי המשפחה של החרדי הם יותר יפים.

תמצית התשובה:

אין קשר. משפחות עם חיי משפחה נהדרים יש חילוניות וחרדיות. גם משפחות הרוסות יש חילוניות וחרדיות. לא הדת קובעת.

שיגרה אפורה. כמו כן לא כל יום הוא ערב שבת. שגרת השבוע של החרדים אפורה למדי.

הפרכה בדרך השלילה:

זו אידיאליזציה. אם חיי המשפחה החרדית היו תמיד נפלאים כל כך לא היינו קוראים בעיתון על חרדים המורשעים בהתעללות בילדיהם.

עוד על הטענה:

תשובה טובה ונוקבת יש ב- "העגלה המלאה" - מאמר של ליאורה שגב ב- "עיתון חופשי" של אגודת "עם חופשי", גליון 2.

לזכור ולהגיד:

ואצל החילונים אין משפחות יפות?

לראש הדף

---

מעמד האשה ביהדות

הטענה:

• בתשובה לשאלה "מה עם מעמד האישה ביהדות?" כתוב בחוברת ההדרכה להחזרה בתשובה שיש לענות בקול רך, לשבח את השואל ולומר שזה לא המעמד של האשה שונה, אלא התפקיד שלה.
• טריק אחר הוא להפוך את היוצרות: טוענים שהאשה נעלה על הגבר, ומכאן ממשיכים לאן שרוצים (למשל: "ולכן יש לה פחות מצוות" או "ולכן היא צריכה ללמוד פחות").

תמצית התשובה:

הסטת נושא. גם המעמד שונה וגם התפקיד, ושהפירסומאי המטיף לא יעביר לך נושא. הסטת תשומת הלב להבדלי התפקיד השונה נועדה להסוות את הבדלי המעמד. הדתי מברך כל יום "ברוך שלא עשני אשה" והדתיה מברכת "ברוך שעשני כרצונו". הבדלי התפקיד קשורים בהבדלי מעמד.

תקציר התשובה:

• פסולה. נשים פסולות לעדות ביהדות, כי אינן נחשבות למהימנות. זה לא עניין של תפקיד אלא של מעמד. זה גם בגלל שהן נעלות כל כך, עד שאי אפשר לסמוך על עדותן.
• ירושה. אם יש לאדם בנים ובנות, והאדם נפטר, אז הבנים מתחלקים בירושה והבנות לא. הן פשוט נעלות מדי בשביל לקבל משהו.
• אמינות. אשה איננה מוסמכת לאשר ביעור חמץ, כי אין סומכים עליה שהיא לא העלימה עין מהחמץ. היא נעלה מכדי להאמין לה.
• תורה. אין ללמד את האשה תורה. מי שמלמד את ביתו תורה נחשב כאילו לימד אותה דברים תפלים. היא נעלה מדי בשביל התורה.

עוד על מעמד האשה:

• מעמד האשה בהלכה היהודית מאת צופיה מלר: http://www.hofesh.org.il/articles/woman/woman.html
• שוביניזם ברוח ישראל סבא מאת ישי שמש: http://www.hofesh.org.il/gamzo/shoovinism.html

מעט חומר למחשבה: http://www.hofesh.org.il/papers/think_and_act.html

לזכור ולהגיד:

אני מרגיש שאתה מנסה למרוח אותי. למה אישה פסולה לעדות?

לראש הדף

---

סדר חברתי

הטענה:

אולי הדת שקרית, אבל היא טובה לחינוך ההמונים. בלי הדת אנשים יהיו רשעים וחטאים.

תמצית התשובה:

1. זה פטרוני (מתנשא).
2. אה, כן? זו טענה שאין לה סימוכין ברורים במציאות.

הפרכה בדרך השלילה:

אירן. גם אירן דתית.

טבח יהודי. דוד המלך הוציא להורג בשם הדת שני שלישים מהשבויים המואביים. לאחר מעשה העגל טבחו ישראל איש את אחיו, בגלל הדת.

תקציר התשובה:

זה פטרוני (מתנשא). מי אתה שתקבע לאחרים מה טוב להם? מי הרבנים שיקבעו? האם היית מוכן להיות זה שקובעים בשבילו מה טוב לו? למה שאתה תקבע לי לפי מה שנח לך? בוא נתחלף.

מאיפה לך שזה טוב? אין לכך סימוכין ברורים במציאות. דוקא בקיבוצים, שברבים מהם אין אפילו בית כנסת, יחסי אדם לאדם הם טובים יותר מאשר אצל ציבורים דתיים רבים. הדת מביאה לסדר חברתי שיש בו סובלים רבים: עגונות, ממזרים, אנשים שאסור להם לעשות מה שהם אוהבים. בכלל, למה לבחור דוקא את הסדר הזה? הוא ישן ומיושן ולא מתאים לרוב האנשים החיים היום.

לזכור ולהגיד:

1. אז כל מי שלא מאמין בדת הוא פושע?
2. אתה מוכר את הדת בתור שקר מועיל?

לראש הדף

---

שכר ועונש

שמות נוספים:

הצדקה בעולם הבא, הגמול, גיהנום וגן עדן.

הטענה:

לא יכול להיות שאין צדק. יש צדק והגמול הוא בעולם הבא.

תמצית התשובה:

החיים קשים. זה נכון שלא נח שאין צדק, אבל זה מאד יכול להיות. זה גם כך. אתה יכול לקבל את זה או לטמון את הראש בחול. זה שתאמין בגמול בעולם הבא זו בריחה מהמציאות הלא נעימה.

הפרכה בדרך השלילה:

הגינות בהודעות. אם כך אז זה לא הוגן מצד אלוהים שחלק מהאנשים יודעים שצריך לשמור מצוות ואל חלק המידע הזה בכלל לא מגיע. אלה ילכו לגהינום בלי שיזהירו אותם. לא יפה.

תקציר התשובה:

הרוצה לשקר - ירחיק עדותו. הפירסומאי המטיף עשה עבודה יסודית והרחיק את העדות עד העולם הבא. משם עוד אף אחד לא חזר כדי לדווח. בכלל, זה חשוד שמישהו מדבר בבטחון על מה שקורה במקום שאף אחד עוד לא חזר ממנו כדי לדווח.

יתרונות נוספים:

• עד שתמות ותגלה שרימו אותך - אתה תקיים מצוות ותצביע למפלגות חרדיות.
• לא ברור בכלל שאחרי שתמות אתה תבין שרימו אותך, כי לא ברור אם נשאר מה שיבין.
• גם אם כן - אחרי שתמות יהיה לך קשה לחזור ולהתלונן שרימו אותך.
• עד אז גם הפירסומאי המטיף אולי ימות, ולא תוכל לתבוע ממנו הסברים או פיצויים.

לסיכום: טוב לחתום על שטר ללא כיסוי ועם כיסוי תחת.

עוד על הטענה:

"ציידי הנפשות", עמודים 28-29.

לזכור ולהגיד:

מי בדיוק חזר מהעולם הבא כדי לספר לך מה קורה שם?

לראש הדף

 

---

רכישת אהדה

רב המכר | חרדופוביה | מיתוס אהבת הבריות | אחדות העם

---

רב המכר

שמות נוספים:

נפוצות התנ"ך.

הטענה:

התנ"ך הוא רב המכר של כל הזמנים.

תמצית התשובה:

1. לא נכון. הלוחות הלוגריתמיים והטריגונומטריים הודפסו ביותר עותקים.
2. אז מה? מה הקשר בין נפוצות לאמת?
3. מיליארד נוצרים. מדובר בתנ"ך עם הברית החדשה. ספרי תנ"ך בלי הברית החדשה יש רק כמה מליונים.

הפרכה בדרך השלילה:

הסיפרון האדום. דבר הדפוס הנפוץ ביותר אחרי הלוחות והתנ"ך הוא הספרון האדום של מאו, אשר כולל את תמצית הקומוניזם הסיני. כמעט לכל סיני יש ספר כזה. האם זה הספר הכי חשוב אחרי התנ"ך?

לזכור ולהגיד:

התנ"ך הנפוץ זה בגירסה עם הברית החדשה, נכון?

לראש הדף

---

חרדופוביה

הטענה:

החילונים מנסים להרחיק את המחזירים בתשובה מעצמם ובעיקר מילדיהם כי הם מפחדים שהציבור יכיר חרדים ויבין וישתכנע.

תמצית התשובה:

1. סינון המידע: כששולחים פירסומאי מטיף זו לא יצירת הכרות, אלא יחסי ציבור. החרדים הם אלה המתנגדים למפגשי נוער, בגלל חילוניפוביה.
2. גבול הליברליזם: הנכונות לשמוע כל דעה נעצרת בדעות הרוצות לשלול את חופש הדעה או המסיתות לפשע. כאן יש לנו דעה המכוונת לשלול את חופש הדעה.

הפרכה בדרך השלילה:

מדיח הוא מדיח. אנחנו מרחיקים מהילדים גם כתות משיחיות, סוחרי סמים, מדיחים לזנות ומיסיונרים נוצרים. החרדים ודאי תומכים בהרחקת כל אלה. אין הבדל בין הדחה לכת משיחית לבין הדחה לחרדות.

תקציר התשובה:

• פירסומאי: אדם הבא לנאום יכול להציג את כל מה שיפה ולהסתיר את כל מה שרע. הוא גם הרבה יותר רהוט מרוב שומעיו ומנוסה בויכוח. הוא גם יכול להתחמק מכל נושא לא נח ("הנושא הזה רחב מדי למסגרת הדיון הנוכחית" או התחמקויות דומות). אם רוצים להכיר אפשר לעשות מפגשי נוער. כך עושים בין חילונים לדתיים לאומיים, כך עושים בין יהודים לערבים. כך עושים בין קיבוצים ועיירות פיתוח. כך עושה כל מי שמאמין שכדאי שיכירו אותו. הבאת מחזיר בתשובה לבית ספר היא הבאת פירסומאי.
• גבול הליברליזם: מדינות דמוקרטיות לאחר גרמניה של שנות השלושים אינן מרשות יותר להשמיע דעות אשר שוללות את חופש הויכוח. גם פגיעות אחרות בחופש מסוייגות.
• אחריות הורים ומורים: אנחנו לא מרשים לילד לפגוע בעצמו מחוסר ידע. כך, למשל, אין נותנים לפעוט ללכת לבד לכביש ואין לוקחים ילדים לחופים מסוכנים. זו חובת המורה וההורה להגביל את החופש במקרים האלה. באותו אופן לא ניתן לילד (וגם לא לאדם בוגר) להשתמש בסמים. גם הצטרפות לכת משיחית או לקהילה חרדית היא נזק עצמי שיש למנוע.

עוד על חילוניפוביה:

• על אנשי מר"צ: http://www.hofesh.org.il/haredim_papers/980814.html

לזכור ולהגיד:

אז למה החרדים מתנגדים למפגשי נוער בין חילוניים לחרדים?

לראש הדף

---

מיתוס אהבת הבריות

הטענה:

החילונים מנוכרים זה לזה וכל מה שמעניין אותם אצל זולתם זו התועלת שהם יכולים להפיק ממנו. החרדים אמונים על "ואהבת לרעך כמוך".

תמצית התשובה:

זו החזות שחושף הפירסומאי המטיף. כציבור, אין יותר אהבת בריות אצל החרדים. גם אצלם יש מעשים שליליים ומעשים חיוביים.

הפרכה בדרך השלילה:

• אבנים. אז למה חרדים זורקים אבנים על מכוניות הנוסעות בשבת? הרי הם אוהבים את הנהגים ולא רוצים שהם יהרגו.
• אלימות. אז למה חרדים מכים נשים הלובשות מכנסים קצרים? האהבה הזו נראית נגועה בסטיות מסויימות.
• פילוג. אז למה החרדים מפולגים לכל כך הרבה זרמים? זה כנראה סוג מיוחד של אהבה: אהבה מפלגת.

תקציר התשובה:

• קל להגיד. שים לב כמה זה זול לטעון "אצלנו אוהבים יותר" כאשר אתה לא יודע את המציאות: אתה לא יכול להביא עובדות נגד, הפירסומאי המטיף יכול לבחור אילו עובדות הוא יספר לך ואילו לא, והוא גם יכול להמציא סיפורים. אין לך שום דבר לעשות.
• בחירתו של סבא יוסף. בקיבוץ מעין ברוך גר אדם חרדי, הסבא יוסף, עד ליום מותו. סבא יוסף עזב את מאה שערים ועבר לגור בקיבוץ. הוא אמר שאנשי הקיבוץ מקיימים הרבה יותר מצוות מאשר החרדים: הם אמנם לא מתפללים שלוש פעמים ביום, הם מחללים שבתות, הם לא שומרים כשרות ולא מקפידים על דיני טהרה, אבל הם מנצחים בתחרות בזכות הפער הגדול במצוות שבין אדם לחברו.

עוד על אהבת הזולת:

• אוסף מרשים של ציטוטים מחרדים מופיע במאמר "על השנאה" של אינג' קדיד לפר, אשר הופיע ב"העיר": http://www.hofesh.org.il/articles/sinaa.html
• אוספי ציטטות רבים מהעיתונות החרדית: http://www.hofesh.org.il/haredim_papers/haredim_papers.html

לזכור ולהגיד:

אז אתה אומר שכל החילונים אגואיסטים?

לראש הדף

---

אחדות העם

הטענה:

חוסר הסובלנות של החילונים כלפי החרדים זורע פילוג בעם. בבקשה, קצת יותר סובלנות.

תמצית התשובה:

מדרון חלקלק. אין סובלנות לדחיפה במדרון חלקלק.

הפרכה בדרך השלילה:

• כתות. גם לגבי כתות משיחיות אנחנו לא סובלניים. גם לגבי סוחרי סמים. ההחזרה בתשובה היא לדעתנו הדחה מדרך הטוב.
• סימטריה. אם סובלנות, אז בבקשה: תהיו סובלנים ואל תתערבו לנו בחיים.
• עויינות חרדית. אם אחדות, למה אתם מכריזים על יום חג ושמחה ביום הזכרון לחללי צהל? ולמה על יום אבל ביום העצמאות?

על זה כתב חנניה רייכמן:

עקור נא, בעל תוכחה
את התככים מתוכך!

תקציר התשובה:

מדרון חלקלק: חנניה רייכמן כתב:

אם לשֵד מושטת זרת
כל היד אינה חוזרת

הויתור הקטן לא יבוא לבד. אחריו ינסו המחזירים בתשובה להמשיך את המומנטום ולצוד עוד נפשות. נסיונות ההתקרבות של המחזירים בתשובה איננה "רק בקשה קטנה", אלא שלב ראשון בתכנית החזרה בתשובה. כך גם ההקמה של מוסד חרדי בלב שכונה חילונית או הבאת פירסומאי מטיף של חזרה בתשובה במסווה של לימוד יהדות.

עוד על אחדות העם:

• נסיון מוזר, מאת דן מלר: http://www.hofesh.org.il/letters/strange_trial.html
• לעצור את הכפיה מאת רן כהן: http://www.hofesh.org.il/letters/maariv_lanoar1.html
• סובלנות חרדית לאנשי מר"צ: http://www.hofesh.org.il/haredim_papers/980814.html

לזכור ולהגיד:

אז למה החרדים לא עומדים דום ביום הזכרון ומכריזים יום אבל ביום העצמאות?

לראש הדף

 

---

קדושת הלשון העברית

זוהי קבוצת טענות ופלפולים המסתמכת על אמונה שהאמת מתגלה דרך המילים והאותיות של הלשון העברית. הסיבה היחידה להאמין בכך היא רגשית: זה נותן לאנשים הרגשה של ייחוד שהם משתמשים בלשון קדושה. פרט לכך זה חסר כל הגיון. מבחינה דתית זו פשוט עבודת אלילים: להאמין באותיות שהעברית קיבלה מהאשורית. הקבוצה הזו כוללת גימטריה, פסוקי נבואה, דילוגי אותיות וכדומה. הריקנות בטיעונים אלה מומחשת בין היתר ב- ציידי הנפשות, עמודים 69-77.

אזהרה בקשר לסטטיסטיקה | גימטריה | דילוגי אותיות | פסוקי נבואה

---

אזהרה בקשר לסטטיסטיקה

אם אתה לא יודע את המחירים אז אפשר לעבוד עליך במחירים. אם אין לך מושג במחשבים אז אפשר למכור לך בקלות מחשב דפוק. חשוב שתהיה מודע, ולא תקנה לבד מחשב.

אם אין לך מושג בסטטיסטיקה אז אפשר למכור לך לוקשים. אתה יכול לבחור לאכול את הלוקשים שמאכילים אותך או להודות שאתה לא בקי בסטטיסטיקה. השיכנוע וההתלהבות של הפירסומאי שמולך שהוא צודק אינם מהווים שיקול. גם הוא אינו בקי בסטטיסטיקה. תן לו להתלהב לבד.

לזכור ולהגיד:

• אני יודע שאפשר למכור אותי בסטטיסטיקה, אבל מה הרקע שלך בסטטיסטיקה?
• למה זה לא משכנע את הפרופסורים החילוניים לסטטיסטיקה?

לראש הדף

---

גימטריה

תבנית הטענה:

סכום הגימטריה של האותיות בביטוי א' שווה לסכום הגימטריה של האותיות בביטוי ב'. מכאן נובע שביטוי א' הוא ביטוי ב'. כל מי שלמד סטטיסטיקה יודע שזה הרי לא יכול להיות מקרי.

תמצית התשובה:

1. יש מעט מדי מתמטיקאים. מי שלמד סטטיסטיקה יודע שזה יכול להיות יופי מקרי, תשאלו חבר שלמד סטטיסטיקה. הפירסומאי המטיף מסתמך על זה שכמעט אף אחד בקהל לא למד סטטיסטיקה.
2. אין קשר. אין שום קשר בין המשמעות של ביטוי לבין הגימטריה שלו.
3. בחירה מגמתית. יש המון ביטויים עם אותה הגימטריה. הפירסומאי המטיף בוחר אחד אשר מתאים למה שהוא רוצה לומר. מי שהיה משקיע כמוהו בחיפוש היה מוצא שם עוד דברים.

הפרכה בדרך השלילה:

• דוגמת התאונה בנתיבות, "ציידי הנפשות", עמוד 25.
• בג"ץ = המן = המלך. חלק מהמחזירים בתשובה מציינים שהגימטריה של בג"ץ (95) היא כמו של המן (95) ומסיקים מזה כל מיני מסקנות נגד בג"ץ. הם מתעלמים למשל מכך שגם הגימטריה של המלה המלך (95) היא זהה. זה לא פחות נכון (זה שטות וזה שטות), אבל זה פחות נח להם.
• הספר "החרדים" של אמנון לוי עמוד 199 למטה.
• התלמוד. ישי לוי מציין שהגימטריה נותנת את אותו המספר (524) ל- "תלמוד בבלי" ול- "הבל הבלים חסר בסיס".

תקציר התשובה:

אם מחפשים מוצאים כל דבר. הגימטריה של רוב המילים בעברית מסתכמת לפחות מאלף. יש בעברית עשרות אלפי מילים עם גימטריה של פחות מאלף מכאן שיש מקרים רבים של עשרות מילים עם אותה הגימטריה. אם מוסיפים צרופים של מילים אז מקבלים המון מילים עם אותה הגימטריה. בין המילים האלו אפשר למצוא כל דעה. היתרון של המשתמשים בגימטריה הוא שהם מטריחים את עצמם לחפש את המקרים האלה. הם פשוט בוחרים אפשרות אחת מבין עשרות, ולא מזכירים את כל השאר.

עוד על גימטריה:

• הגימטריה כאמצעי לשטיפת מח: http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/gimatria.html
• עמודים 94-100 בספר ציידי הנפשות מאת דן וצופיה מלר.
• תוכנת גימטריה: http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/gimatria/gimpromo.html

לזכור ולהגיד:

"תלמוד בבלי" בגימטריה זה "הבל הבלים חסר בסיס" (שניהם 524). אז הגימטריה מעידה על האמת?

לראש הדף

---

דילוגי אותיות

שמות נוספים:

הצפנת מילים בתורה.

הטענה:

אפשר לגלות מילים בתורה בתבנית הבאה: מתחילים מאות מסויימת ומתקדמים בכל פעם מספר קבוע של אותיות. מכאן מסיק הטוען כל מיני דברים.

תמצית התשובה:

1. אין קשר. זה אומנם פיקנטי אבל זה לא אומר כלום.
2. עובדה מתמטית. כל צירוף קצר אפשר למצוא כמעט בוודאות (ברווחים קבועים) בכל ספר עם מאות אלפי אותיות כמו התורה. רק צריך לחפש.

הפרכה בדרך השלילה:

1. הביטו בבראשית, מ"ד, פסוקים כ"ג-כ"ה. האותיות האדומות המוגדלות הן ברווחי 6, האותיות הכחולות המוגדלות מאד הן ברווחי 20. יחד 26. 26 זו הגימטריה של "יהוה":
   
2. הבלים. בפרק הראשון של ספר המנסה לתמוך בדילוגי האותיות נמצאו המילים "ביטול", "תורה", ו- "בהבלים" ברווחים של 37, שזה הגימטריה של "הבל".
3. ילדי הסופר. סופר עברי מצא בסיפוריו את כל שמות ילדיו ברווחים קבועים.
4. התורה וטולסטוי. מספרים שגילו בתורה שמות של 36 רבנים חשובים וימי מותם או הולדתם. אחר כך גילו את אותם רבנים גם בתרגום העברי של "מלחמה ושלום".
5. קדימה ישו! גם הנוצרים מביאים דילוגי אותיות מהתורה: אם תתחיל מהאות יוד הראשונה בתורה בדילוגים מעל 520 אותיות (גימטריה של המלה "כשר") תקבל שתי מילים בכיוונים שונים: "ישוע יכול".

כמה עובדות מתמטיות:

כמעט כל צירוף קצר אפשר למצוא ברווחים קבועים בתורה. זה רק עניין של זמן, מאמץ, עבודה שחורה, התמדה ועקשנות. מי שיש לו זמן - ימצא. זה לא הפירסומאי המטיף שמולך מצא לבד, אלא מערכת התיחרוד הנעזרת במחשבים לחיפוש. לעומת זאת, ביטויים ארוכים מספיק לא יצליחו להקריץ לך משום מקום. לכן המטיפים היהודים מביאים את "היטלר" (או, כשנח להם, הם כותבים "הטלר") ואת "שואה", והמטיפים הנוצרים מביאים את "ישוע יכול" (8 אותיות זה עוד סביר לקבל, אבל לא וודאי שתקבל). אף אחד לא ימצא בתורה ברווחים קבועים את הביטויים: "מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו". גם לא אף אחד מהביטויים "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח", "אין אלוהים מלבד אללה ומוחמד הוא נביאו" או "אני מאמין באב, בבן וברוח הקודש". בפעם הבאה שהפירסומאי המטיף מנסה למכור לך דילוגים, תבקש משהו משמעותי עם עשרות אותיות.

עוד על דילוגי אותיות:

• מאמרים על דילוגי אותיות באתר חופש: http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/religion_merchants.html#diloogim
• הספר "ציידי הנפשות" - תשובה ל"תשובה" מאת דן וצופיה מלר, עמודים 77-87.
• החיפוש אחר ניסים מתמטיים (באנגלית): http://cs.anu.edu.au/~bdm/dilugim/

לזכור ולהגיד:

זה לא משכנע אף מתמטיקאי, אז למה זה צריך לשכנע אותי?

לראש הדף

---

פסוקי נבואה

שמות נוספים:

זה נחזה בתנ"ך, הוכחה בדיעבד, מלכתחילה או בדיעבד.

הטענה:

לאחר שקרה איזשהו ארוע מוצאים פסוק אשר מוצג כמנבא את הארוע.

תמצית התשובה:

חכמה לאחר מעשה. המבחן הוא היכולת לנבא מראש. במבחן זה נכשלים כל המנבאים. "הצדקה אחרי" מעידה על יכולת למצוא דמיון, לא על קיום של חיזוי.

הפרכה בדרך השלילה:

• למה שתקתם? אם אתם כל כך חכמים, למה התעוררתם רק אחרי הארוע?
• דוגמאות בספר "ציידי הנפשות":
  • דוגמת המדורה, עמודים 24,25.
  • דוגמת התאונה בנתיבות, עמוד 25.
  • דוגמאות נוספות בעמודים 87-93.

עוד על הטענה:

עד העצם. דיונים מצויינים בטענה מופיעים ב- "ציידי הנפשות" בפרק הראשון תוך שימוש בדוגמא של אסון המסוקים ליד שאר ישוב, ובעמודים 87-93.

לזכור ולהגיד:

למה אתם תמיד חכמים רק אחרי שהדברים קורים?

לראש הדף

 

---

טיעונים ממש עלובים

יש טיעונים שאינם שוים תשובה, אבל מישהו ברשת טרח וענה. אם מישהו ענה אז כנראה שיש מחזירים בתשובה אשר משתמשים בטיעון הזה. אני לא אחזור על התשובה, רק אפנה אליה בעזרת תבנית מקוצרת.

הפחדה רפואית | ספירת אי קיום מצוות מוות

---

הפחדה רפואית

תמצית הטיעון:

מי שלא יעשה משהו שהדת מחייבת ילקה בבעיות רפואיות. לדוגמא: מי שלא תשמור דיני נידה תלקה בסרטן הרחם.

הפניה לתשובה:

הפחדות: כלי בדוק להחזרה בתשובה, "ציידי הנפשות" פרק ג'. העתק מופיע גם ברשת: http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/frighten1.html

לזכור ולהגיד:

אתה חושב שהחרדים יותר בריאים מהחילונים?

לראש הדף

---

ספירת אי קיום מצוות מוות

תמצית הטיעון:

אחרי אסון באים וסופרים משהו ומגיעים לאותו מספר של ההרוגים. אפשר לספור מזוזות פסולות, שבתות שחוללו, ימים בשבוע או כל דבר אחר שמסתדר. אם זה לא מסתדר בדיוק אז אפשר להכשיר או לפסול מזוזה או שתים. ממילא אף חילוני לא יבוא לבדוק.

הפניה לתשובה:

הפחדות הקשורות במוות ככלי לחץ להחזרה בתשובה, "ציידי הנפשות" פרק ג'. העתק מופיע גם ברשת: http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/frighten2.html

לראש הדף

 

---

פינת המתנדב

טיעונים שפיספסתי

אי אפשר לאסוף את כל הדברים הלא נכונים. אספתי כאן רק את הטיעונים שכבר נתקלתי בהם. אם נתקלתם בטיעון שעוד אין עליו תשובה כאן - תביאו אותו ונענה.

כל מי שמשתתף בסמינר תיחרוד מוזמן לשלוח לנו טיעונים שאינם מופיעים פה.

לראש הדף

---

תחומים שאינני עוסק בהם

אינני עוסק בכל ההבטים של מערכת התיחרוד, אלא רק בטיעונים של המטיפים החרדיים. בפרט אינני עוסק בתחומים החשובים:

• דרכים להתחבב על השומע החילוני או המסורתי.
• יצירת רגשי אשם.
• דרכים לניתוק החילוני מהחברה החילונית.
• טריקים של שימוש דרמטי בקול או בהבעות פנים וכדומה.
• טריקים להתחמקות מנושאים קשים.
• טיעונים להתקפה על אורח החיים החרדי.

יש חומר רב על כל אלה באתרים השונים ברשת כגון "חופש" או אחרים, בעלונים של קבוצות כגון "עם חופשי" ובספרים כגון "ציידי הנפשות". אני מחזק את ידיו של כל מי שמתנדב לקחת על עצמו כתיבה של מדריך מקוצר לאחד מהנושאים החשובים האלה.

לראש הדף

---

הפצת המסמך

קריאה להפצה וכתב ויתור על זכויות

מטרת המסמך הזה הוא הפצת הסבר לטיעוני נגד למערכת התיחרוד. שיכפול והפצה של המסמך הזה מותרים רק למטרה זו ולמטרות קרובות.

בכפוף לכך:

כל אדם וכל סוכן וירטואלי רשאי ומוזמן להעתיק ולהפיץ את החומר הזה בכל אמצעי, אופטי, מכני, אלקטרוני, טלפתי או אחר, לרבות איחסון במחשב, שליחה בדואר אלקטרוני, שליחה לקבוצות דיון, הצבה באתר ברשת האינטרנט או יצירת הפניה לאתרים המכילים את החומר, הדפסה, שיכפול, צילום, הקלטה, קריאה בקול או ברמקול, שידור, קליטה, המרה לפורמטים אחרים, תרגום, חלוקה בסמינרים של מחזירים בתשובה וכיוצא בזה.

לראש הדף

---

אתרים ומקורות

אשר נעזרתי בהם כמה פעמים.

האתרים של "חופש" והאתר הישן של "אתאיזם" מלאים בתשובות טובות, אך תשובות אלו מחייבות קריאה רבה יותר. נעזרתי בהם גם כדי לאסוף טיעונים של מערכת התיחרוד (זה המונח העברי למפעל של הפיכת חילונים לחרדים).

האתרים והמקורות אשר נעזרתי בהם מצויינים לעתים ליד התשובות.

אתרים וספרים

• הויכוח הפילוסופי בשאלת קיומו של אלוהים מאת רן שלום: המאמר המקורי אינו נמצא כבר ברשת.
• דע מה שתענה כאפיקורס מאת יוסי גורביץ': http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/madrich1.html.
• ברטראנד ראסל: מדוע אינני נוצרי: המאמר המקורי אינו נמצא כבר ברשת.
• הרצאה של ריצ'ארד דוקינס וראיון איתו: המאמרים המקוריים אינם נמצאים כבר ברשת.
• הספר "ציידי הנפשות" מאת פרופסור דן מלר ודוקטור צופיה מלר.
• "העגלה המלאה" - מאמר של ליאורה שגב ב- "עיתון חופשי" של אגודת "עם חופשי", גליון 2.
• התשובות המדעיות: http://www.hofesh.org.il/yated/q_and_a.html.
• מקורות אשר רלוונטיים רק לטענות בודדות מופיעים ליד התשובות לאותן טענות.

ספרי מדע פופולרי

בשנים האחרונות יצאו כמה ספרים שתענוג לקרוא ואשר מסבירים בלשון פשוטה את עיקרי התיאוריות הנדונות גם לחסרי רקע מדעי.

ספרים העוסקים בפיסיקה ואסטרונומיה

• "חורים שחורים וננסים לבנים - פרקים באסטרונומיה מודרנית" מאת מאת דרור שדה, הוצאת האוניברסיטה המשודרת.
• "פיסיקה - תורות ומושגים" מאת יואב בן דב, הוצאת האוניברסיטה המשודרת.
• "מילדות לבגרות בשביל החלב" מאת טימותי פריס (Timothy Ferris). כמה מהפרקים בספר נוגעים בקונפליקט בין דת ומדע: הפרק החמישי עוסק בגליליאו והפרק השלושה עשר עוסק בגילו של כדור הארץ ובדארווין. בעמודים 86-91 מתואר המאבק בין גליליאו לכנסיה ובעמודים 218-219 מתואר ויכוח עסיסי בין איש דת לידיד של דארווין.

ספרים העוסקים בביולוגיה ואבולוציה

• "הגן האנוכי" מאת ריצ'ארד דוקינס.
• "השען העיוור" מאת ריצ'ארד דוקינס.
• "אבולוציה - מדארווין ועד ה- DNA" מאת דן גראור, הוצאת האוניברסיטה המשודרת.
• "התפתחות ותורשה - פרקי יסוד" מאת ישעיהו לייבוביץ בהוצאת האוניברסיטה המשודרת.
• "בוהן הפנדה" מאת סטיבן ג'יי גולד, איך מתפתחות בחיות תכונות אשר נראות לכאורה מוזרות.
• "הלוגיקה של החי - תולדות האבולוציה" מאת פרנסואה ז'קוב (חתן פרס נובל), על ההיסטוריה של מדע האבולוציה.
• "טווסים, אלטרואיזם ועקרון ההכבדה" מאת אמוץ זהבי.

ספר העוסק במוסר

• "מבוא לתורת המוסר" מאת נעמי כשר, הוצאת האוניברסיטה המשודרת.

לראש הדף

 

---

שאלות? הערות?

כל מי שיש לו ביקורת או תוספות לתוכן מוזמן לפנות בדואר אלקטרוני למחבר המאמר, עודד.

---

נובמבר 1998 - אפריל 1999