כמה הגדרות בנושא ההתחרדות ("חזרה בתשובה")
מתוך הספר ציידי הנפשות - תשובה ל"תשובה"
מאת צופיה ודן מלר
בהוצאת זמורה-ביתן
(כל הזכויות שמורות למו"ל)
(עמודים 47-50 מתוך הספר)

"חזרה בתשובה": "חזרה בתשובה" ביהדות הוא תהליך פנימי, אישי, של יהודי דתי, שמצוות אמונתו מחייבת אותו להיטהר מחטאיו, להקפיד יותר על פולחני אמונתו, ולהאמין יותר משהוא מאמין בכל עת נתונה.

"התחרדות" (*): תהליך של שינוי מהיר וקיצוני באורח החיים והאמונה. מעבר מחיים חופשיים מכבלי הפולחן (ההלכה), להסתגרות קיצונית, לאורח חיים שמכתיבים רב או חצר רבנית זו או אחרת, בשם יהדות בנוסח "חסידי" או "מתנגד", אשכנזי או ספרדי. תהליך ההתחרדות מתרחש בנפש האדם בדרך כלל בעקבות הפעלה מכוונת של איסטרטגיות שכנוע ושידול, על-ידי מטיפים מטעם מערכות הטפה חרדיות הפועלות להמרת דעה. ההתחרדות יוצרת בנפש המתחרד שינוי טוטאלי, מנתקת אותו מעברו, מאורחות-חייו, ממשפחתו, מהרגליו, ממנהגיו ומצרכיו האישיים ברוח ובחומר.

"מתחרד": אדם (צעיר או בוגר, גבר או אשה) שניהל בעבר חיים חופשיים - חילוניים, מסורתיים או דתיים מתונים, המשנה את דעתו, השקפת עולמו ואורח-חייו בתהליך שידול והמרה (=תיחרוד) מהיר בדרך כלל ונעשה חרדי קיצוני, ללא פשרות באורחות חייו, מנהגיו, עיסוקו ופעילותו היום-יומית.

"תיחרוד" (*): תהליך ההשפעה, השידול והמרת הדעה והדת, שעושה מטיף חרדי בנפשו של המועמד להתחרדות. התיחרוד נעשה בידי אישים, גופים ומערכות חרדיות למטרות מסויימות: השפעה, שליטה ושלטון, אגירת כוח וממון.

"מטיף חרדי" כשמו כן הוא: מיסיונר חרדי, מטיף, משדל העוסק בתיחרוד - בשידול ובהטפה להתחרדותם של מי שאינם חרדים.

-------------------

(*) המונח "התחרדות" נטבע בפי פרופ' עוזי אורנן, בלשן ומומחה ללשון העברית, לפני מספר שנים. המונחים "תיחרוד", כשם עצם לתהליך ההטפה להתחרדות, ושם תואר למטיף החרדי, שעוסק בהטפה מיסיונרית חרדית, הוצעו ע"י פרופ' אורנן לשימוש ראשון בספר זה, לאור בקשה מיוחדת מאת המחברים, שנזקקו לכך בכתיבתם זו.