נמאס לי
מכתב מאתיאיסט שנשבה
הפרטים שמורים במערכת
נמאס לי.
נמאס לי שמפאת
היותם של הורי - מטעמי שוביניזם - סליחה - כוונתי ל"צניעות" כמובן - חובשי
כיפות, מטפחות, רעלות, שביסים ושאר מיני פריטי לבוש ששרדו משלהי המאה ה-18
אני כבול בעולם כובל ואפל, חשוך ומחשיך, סגור וסוגר
של דת יהודית אורתודוקסית קיצונית ומקצינה.
אני מכריז בזאת על היותי אתיאיסט, משוחרר מדעות קדומות וגזעניות, ובעל דעות עצמאיות
שגובשו על-ידי במאמץ רב כריבון לעצמי, ולא בידי רב כלשהו, נציג האלוהים מטעם עצמו.
נמאס לי שמפאת כל אותן סיבות שפורטו למעלה, אני נאלץ לסבול
ערב-רב של אנשים עטורי זקן-פרא ופאות משתלשלות, עם מבטי טירוף בעיניים, הלהוטים למלמל
ולצעוק מנטרות ריקות מתוכן כמו "עמלק", שאת פירושן המסית, הגזעני והמשחית
הם עצמם אינם מבינים.
נמאס לי על שאני נאלץ, או יותר נכון מאולץ, ללמוד בבית ספר
דתי, קרי "ישיבה", בה אני חייב לסבול בשקט מופתי מידי שבוע הרצאות נבובות
ובלתי הגיוניות בעליל מפי רב אחוז טענות מוטרפות על כך, שהמדע הוא ספקולציה, בליל תיאוריות
ללא כל קשור למציאות ולחיי היום-יום שלנו, חלילה, ודבקים בו כביכול רק קומץ "מדענים"
כופרים ומטורפים, שכל ייעודם הוא הרגזתם של הרב אמנון יצחק ודומיו.
נמאס לי מכך שבמאה הראשונה לאלף השלישי למניינו של עולם,
בשנת 2008, עומד לו
רב בשיעורי 'תנ"ך עיון' ומחדיר למוחותיהם של נערים תמימים ושטופי מוח דברי הבל
על מלאכי חבלה, עולמות עליונים ותחתונים ועמודי אש ועשן היורדים מן השמיים.
נמאס לי מן העובדה, שלמרות שאותם רבנים נוהגים להזכיר לי
ללא הרף שהתפילה היא רק שלי אל מול האלוהים, איענש קשות אם לא אתייצב ב-7:20בבוקר בדיוק בבית הכנסת,
אקשור את עצמי ברצועות עור, אתנענע לפנים ולאחור תוך כדי מלמול פולחנים פאגאניים עתיקים
שאין להם מקום בעולמי-עולמנו.
נמאס לי לראות מדי יום נערים בעלי חשיבה מסורסת, שכל דעותיהם
והשקפת ועולמם מועתקים כלשונם ממאמרים בעלוני השבת, הנקראים בשקיקה בבית הכנסת בזמן
התפילה, בלא שמוחם התערב בנושא כהוא-זה.
נמאס לי מכך שמרביתם של אלו שכיפה מונחת על ראשם - גם אינם
רוצים בה - חזקה עליהם שיהיו בעלי דעות קיצונית, גזעניים, חשוכים, שוביניסטים ופוחדים
מדברים איומים כגון "טמבלוויזיה", "מגיפת האינטרנט" או כל דבר
אחר הקשור בדרך כלשהי למסך ולתקשורת האלקטרונית.
נמאס לי ממתן לגיטימציה לגזענות,
לשוביניזם, לשנאה, להסתה ולהשחתת הערכים ההומאניים, עליהם מושתת חברה נורמאלית בימינו.
נמאס לי מהחיים בדת ובצילה.
מרצוני שלי המרתי חיים עלובים, בורים וריקים מתוכן בעולם
החופש, שאינו מגביל את האדם בנטיותיו התרבויות, האמנותיות והמדעיות, ותוך הקפדה על
זכותו של האחר לחיות את חייו והימנעות מגרימת עוול לזולת, מאפשר לאדם להתפתח ולהתקדם
בחיים בהתאם ליכולתו, כישוריו ומאווייו.
נפלא לי בעולם החופש, גם אם גופי כבול עדיין בעולם הדת.
עדיין. לא לזמן רב.
ינואר 2009