מאור חזר מעולם הדת
|
את המכתב הבא קבלנו מגולש, שעד לאותו רגע היה אלמוני לגבינו, מאור שמו. מאור ביקש שנעלה את סיפורו באתר בשמו הפרטי. כל סיפור אישי של יציאה מעולם הדת מרגש אותנו מחדש, משום שאין
מדובר בסתם מעבר של אדם מחברה אנושית אחת לחברה אנושית אחרת, מעיר או ארץ אחת לעיר או ארץ אחרת, אלא מתרבות חיים וערכים של בני עם אחד לתרבות וערכים אחרת של בני אותו עם, כשאין
ביניהם שום קשר, קרבה או דמיון.
|
שמי מאור, אני בן 27, רווק, סטודנט לפיתוח תוכנה, עובד בעבודות זמניות, שוכר דירה לעצמי, מאוד עצמאי, ויש לי קשר טוב עם ההורים. שרתי בצה"ל במסגרת הסדר פתח-תקווה. אני אוהב
מחשבים ובעלי-חיים, ומקווה לעסוק בזה בעתיד.
רציתי לבשר לכם שסוף סוף השתחררתי מכבלי הדת. חזרתי בתשובה בגיל 16 בגלל שלא ידעתי מה לעשות עם עצמי. מה השפיע עלי להיות דתי? בגיל 16 הייתי מאוד לא יציב, לא מצאתי שום משמעות
לחיים, וההליכה לדת הייתה למעשה בריחה מקשיים. מה שגרם לי לשינוי והביא אותי לדת היה ספר על גליה, ילדה אוטיסטית (
*). בגיל 16, כשאתה במצב קשה וקורא כזה ספר - זה השפיע עלי קשות. חיפשתי
מסגרת שתעזור לי. להודות על האמת - אז לא חשבתי על זה כל-כך. לא הייתי חרדי אלא דתי, הלכתי לישיבת הסדר ,אבל כל הזמן הפריעו לי חוקי הדת וההגבלות של אלוהים, וזה מנע ממני המון הנאה.
מה היה לי טוב כשהייתי דתי? המסגרת - כשיש לך מסגרת מסוימת יותר קל לך, וברגע שקשה לך - אתה בורח לאלוהים. אבל זה לא שינה אותי ולא עזר לי בכלום. החיים שלי לא היו יותר יפים ולא
התקדמתי בכלום. בישיבת ההסדר פתח-תקווה הייתי כמה שנים טובות, אבל לא הסתדרתי שם מבחינת לימודים - לשבת וללמוד כל היום. הרבה פעמים ישבתי בספרייה על המחשב במקום ללמוד. אהבתי
אז לקרוא מדרשים ואגדות, אבל לא את כל השאר.
בהתחלה, כשחזרתי בתשובה, הייתי נורא קיצוני. עכשיו, כשחזרתי בשאלה, זה השתנה ואני פחות קיצוני. אני לא עושה אנטי לדתיים. יש לי חבר חבדניק שמאוד מכבד אותי ואני אותו. אני לא מזלזל
בהשקפות עולמו, ואני מכבד את הרבנים שלו בתואר רב, למרות שאני חושב שהם סתם חרטטנים. מה זה חרטטנים? זה אנשים שאוהבים להגיד שטויות לאחרים, ואנשים קונים את זה כאילו זה היה אמת מוחלטת.
בגיל 27 יצאתי מזה. מה שהוציא מהדת זה האווירה. הייתה לי חֲבֵרה, חילונית למהדרין, שפתחה לי אפשרות להתרחק מהדת. מאז התחלתי ליהנות מהחיים יצאתי לבלות, להכיר בנות ולבלות אתן באופן
טבעי, ללכת למסעדות להיפתח לדברים חדשים ולא לחשוב שכל מה שאני צריך זה לעשות את רצון האלוהים. מה שהוציא מהדת זה האווירה זה בעיקר אותה חבֵרה, שאלמלא היא אולי לא הייתי עושה
את זה. אני מאוד שמח שפגשתי אותה - היא גרמה לשינוי מהותי בחיים שלי גם שינוי נפשי.
עכשיו אני מרשה לעצמי לעשות ולחיות את חיי איך שבא לי, לאכול כל מה שטעים לי, לעשות סקס, לנסוע לשחק במחשב ובאייפד ביום שבת, ממש חופשי ומאושר. כל זה נמנע ממני בגלל היותי
דתי ר״ל. עכשיו אני מבין שעשית טעות שהלכתי לדת - שם מונעים ממך כל דבר טוב של החיים. היום אני לא שומר שבת וחג, לא מקפיד על כשרות ולא מניח תפילין. אני רוצה להתחתן ומחפש כרגע
מישהי לקשר רציני.
המשפחה שלי אינה שומרת מסורת למעט אבי. אבא שלי "התחזק" עקב מות אביו - הסבא שלי, אלא שהוא לא דוס, אבל הוא מניח תפילין ושומר שבת. אבא שלי לקח קצת קשה את יציאתי מהדת, מכיוון
שזה היה בהפתעה וללא הכנה מוקדמת, אבל דיברנו בינינו, וזה עבר לו. הוא הבין שאני לא בקטע הזה.
ללא קשר לדת אני חושב שאווירה של שבת וחג זה דבר חשוב. אני לא חושב שצריך לזנוח את כל הדת, צריך רק לקחת את הדברים היפים שבה. אני מאמין באלוהים וחושב שהוא רוצה שאני אהיה מישהו
טוב. המדע רק מסביר את כל מה שאלוהים תכנן.
אלו שמחזירים בתשובה - קשה להם בחיים. הם זקוקים למשהו שיעודד אותם, לכן הם מקלקלים אנשים אחרים. אם הם היו חילוניים היה להם יותר טוב. יש להם פוטנציאל עצום לעזור ולקדם דברים, אבל הם
לוקחים אותו לכיוון שלילי, לקרוא ספרים דתיים כל היום ולא לפתֵחַ את העולם. אני שונא את הארגונים שמחזירים בתשובה ואת המנהלים שלהם, שאוהבים לקשקש לאנשים כל מיני עובדות ודעות
מקולקלות. לאחד מהם, שהופיע לאחרונה בטלוויזיה, יש כוח השפעה עצום על אנשים, והוא מנצל את מצוקתם הנפשית או את תמימותם כדי לקלקל אותם.
* * * * *
(*) הערת המערכת:
השימוש המעליב והמרושע בילדים אוטיסטים ככלי להטפה דתית לאמונה באלוהים היה נפוץ בישראל בשנות השמונים, עד כדי העלאת ילדים מסכנים כאלו על במה באולמות ציבוריים בפני מאות
צופים, וביצוע הצגות-תרמית על "קשרים" כביכול, המועברים ע"י ילדים אוטיסטים בין "אלוהים" לבין בני האדם. לאחר מחאה ציבורית נחרצת נאסרו הצגות פומביות אלו.
שימוש ציני מרושע זה נמשך עד היום בסרטונים ובחומר מודפס, כפי שכתב לנו מאור, ועל-כך נכתב המאמר '
גליה - מסרים מעולם האמת', שפורסם באתר 'חופש'.
אוטיזם הוא אחד מתוך בעיות מוחיות רבות, שמנוצלות בידי מטיפים רשעים לצורך השגת מטרתם. אחת מדרכי הפעולה, כמו אצל מרבית המיסיונרים הדתיים, היא הַפְחָדָה, שכן את הפחד יכול "רק" איש
הדת "לפתור" בשיטה
הפאוסטית "תן לי את חייך בעולם הזה ואני אתן לך את תמורתם בחיי נצח בעולם הבא".
להלן שני דפים מתוך חוברות תעמולה של אחד מאותם ארגונים מיסיונריים - "המלים האחרונות לדור אחרון", שהופצו
ברחבי ישראל באותן שנים, וצוטטו ונדונו לעומקם בספר
'
ציידי הנפשות - תשובה ל"תשובה"':
המלים האחרונות לדור אחרון - דף 1
המלים האחרונות לדור אחרון - דף 2
ינואר 2013
אינדקס המאמרים
לגירסת הדפסה
