סיפורו של יאיר

רצה הגורל וחצי שנה לאחר מכן התוודעתי לאתר דעת אמת, שחיזק ואישש את רגשותי בקשר לדת, וממנו לאתר חופש, שם כבר גיבשתי גם את מסקנותי לגבי 'אלוהים'. בתחילה כשהגעתי לאתר לא יכולתי לשבוע ממנו, פשוט נדהמתי מכמות המידע העצומה שנחתה עלי בנושא, שעד לאותו רגע חיפשתי בנרות.

31 במאי, 2006

לחברי אתר חופש שלום רב!

בעבר התכתבתי איתכם מעט ושאלתי כל מיני שאלות שעניינו אותי וכמו-כן גם קראתי לא מעט מאמרים באתרכם. לאחרונה קראתי את סיפורו של שבתאי וזה דחף אותי להעלות על הכתב, בפעם הראשונה, את סיפור חזרתי בשאלה. אשמח אם תשאירו אותי בשם בדוי אבל אין לי שום בעיה שתפרסמו באתר את הסיפור במלואו.

נולדתי להורים חרדים בירושלים בשנת התשמ"ד (1984 למנייננו...) והורי התגרשו כאשר הייתי בן שנתיים כי אימי רצתה "לחזור בשאלה" ולחיות חיים חופשיים, ללא שום קשר לאידיאולוגיה שלה עם העולם. גדלתי עם אבי שהיה חרדי מאד (חסידות מאד גדולה וקיצונית אבל לא אזכיר את שמה), אבל עם זאת הוא היה יחסית מודרני למשפחתו והיתה לנו טלוויזיה בבית. למדתי בהתחלה ב"חידר" חרדי ואז עברתי לתלמוד תורה של חב"ד, שם למדתי במשך כמה שנים. לאחר מכן אשתו החדשה של אבי רצתה שאלך ללמוד בישיבת בני-עקיבא כי היא באה מבית של דתיים לאומיים.

בגיל 16, לאחר שלמדתי בישיבת נחלים, חזרתי בשאלה גם אני - לא מתוך אידיאולוגיה אלא מתוך הרגשה של בזבוז זמן ושל נתק מכל הטקסים והפולחנים הדתיים שהיו לי לזרא. בהמשך עברתי לבית-ספר חילוני, שם קיימתי אורח-חיים חילוני, אבל עדיין הייתי מאמין בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי, וניהלתי ויכוחים מרים על אמונה עם כל מי שרק היה (במיוחד עם המורה לתנ"ך, שהיתה אתאיסטית...). מיותר להגיד שלא היתה שום אפשרות לשכנע אותי שיכול להיות אחרת ושמה שאני חושב יכול להיות שגוי. תמיד גם האמנתי שיום יבוא ואחזור בתשובה...

לאחר כמה שנים עבדתי במסעדה מסוימת, ושם פגשתי משגיח כשרות שהתעניין בסיפורי וגם שאל איך זה שאני מאמין אבל לא מקיים. את הנקודה הזו הסברתי לו, ואז כבדרך אגב הפטרתי, שאם אני רוצה אני יכול למוטט לו את כל האמונה שלו ברגע אחד. הוא כמובן קפץ על המציאה מתוך מחשבה שהנה הוא מצא לו ליצן לשחק בו, אבל ככל שהמשכנו בשיחתנו כך התבהר לו מרגע לרגע שהוא יוצא פה מפסיד מכל העניין, וכל זה רק על טהרת ההיגיון וללא שום עזרה (מאתרי "חופש" או "דעת אמת" וכדומה).

לאחר שיחה זו התחלתי לחשוב ביני לבין עצמי: במה בעצם אני מאמין כ"כ חזק? ואולי יש עוד דרכים שפשוט סגרתי מבחינתי עד שהגעתי למסקנה הברורה שהדת היהודית שגויה מיסודה (הדת...). אך לגבי אלוהים עדיין לא הייתי החלטי ולא גיבשתי עמדה לכאן או לכאן.

רצה הגורל וחצי שנה לאחר מכן התוודעתי לאתר דעת אמת, שחיזק ואישש את רגשותי בקשר לדת, וממנו לאתר חופש, שם כבר גיבשתי גם את מסקנותי לגבי 'אלוהים'. בתחילה כשהגעתי לאתר לא יכולתי לשבוע ממנו, פשוט נדהמתי מכמות המידע העצומה שנחתה עלי בנושא, שעד לאותו רגע חיפשתי בנרות.

אני חייב גם מאד להוסיף שאני מאד מזדהה עם כל הרוח הכללית באתר, שלא דוגלת בשנאה, כי גם אני ממש לא שונא את החרדים והדתיים (אי אפשר לשנוא משפחה...) אלא בגישה של סובלנות והבנה של האחר.

לסיום אומר, שהדרך שעברתי עד היום לא הייתי קלה והיתה מלאת מהמורות ומכשולים. אך אני שמח שעברתי אותה ולא הייתי משנה דבר. אני עדיין בקשר עם משפחתי ואפילו בקשר טוב. אני מוזמן קבוע לכל השמחות והאירועים ולא נודיתי או משהו כזה, להיפך. את מסקנותי לגבי הדת קיבלתי בשלב מאוחר יחסית, אבל מאז לא פגשתי אפילו רב או מאמין אחד המסוגל להתמודד איתם בצורה הגיונית.

אני מאמין שיש כמה דברים ששכחתי אז אולי אוסיף אותם במכתב המשך. המון תודה, והמשיכו בעבודה הטובה שאתם עושים!

בהערכה רבה

יאיר

לסיום אומר, שהדרך שעברתי עד היום לא הייתי קלה והיתה מלאת מהמורות ומכשולים... אך אני שמח שעברתי אותה ולא הייתי משנה דבר.