משרד הדתות ומבקר המדינה נפגשים - דו"ח מבקר המדינה לשנת 2002

מאת אורי ברייטמן

המשרד לעניני דתות משקיע 50-60 אחוזים מתקציבו השנתי בתמיכות במוסדות ללימוד תורה. התמיכה מגיעה מ'אגף מוסדות וארגונים'. בשנת 2001 הגיע סכום התמיכה לכמיליארד ושלושים ושבעה מיליון שקלים (1.037 מיליארד). מספר המוסדות הנתמכים: אלפיים. מספר התלמידים שבעדם ניתנו תמיכות: 210,000.

שתי סיבות מרכזיות הופכות את המשרד ליעד נוח לשחיתות מוסדית: א) היעדר אפשרות לחקר ביצועים: מוסד ללימוד תורה, מעצם טבעו, איננו חברה בע"מ או ארגון מובנה ומסודר. ישיבות, כוללים וכד' אינם מתנהלים על פי אמות-מידה כלכליות, תועלתניות, מדידות ומוחשיות. היעדים של מוסדות כאלו הם מופשטים ואנטי-פרקטיים. בית-ספר ממלכתי, למשל, יכול להעריך את ביצועיו על פי קנה-מידה פשוט: מספר הזכאים לתעודת בגרות. מוסדות תורניים אינם מתנהלים על פי תקנים אחידים שכאלו. לכן קשה להבדיל בין ישיבה 'טובה' לישיבה 'רעה'. במילים פשוטות: כל אחד יכול להקים מוסד תורני בכל מקום, לדווח על מספר תלמידים מנופח ולהתפרנס מן המירמה הזאת בכיף. ב) היעדר מומחיות בתחום הנידון: התמיכה במוסדות תורניים איננה פעילות שהמשרד מסוגל לעסוק בה בצורה מקצועית. תמיכה במוסדות 'חינוכיים' היא לחם חוקו של משרד החינוך. לכן, משרד הדתות איננו גורם מקצועי מספיק כדי להתמודד עם הנושא הנ"ל. יש לזכור, שהמשרד (במקור) נועד להעניק שירותים דתיים בלבד: מועצות דתיות, פיקוח על הרבנות הראשית, חברה קדישא וכד'. אין לו כלים יעילים מספיק כדי לנהל מנגנון תמיכות מורכב שכזה, מול מספר עצום של גופים קטנים ומבוזרים.

מבקר המדינה - אליעזר גולדברג

עיקרי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2001 מובאים כאן בקיצור:

- עד סוף 2001 לא הובאו הבקשות לתמיכה לאישור ועדת התמיכות. למרות זאת, המשיך המשרד להעביר את התמיכות למוסדות מדי חודש בחודשו.

- בשלוש השנים 1999-2001 תמך המשרד במוסדות ציבור תורניים בסכומים של כמיליארד ש' בשנה, בלא שקיים את נוהל התמיכות.

- מבחני התמיכה אינם כוללים דרישות סף המגדירות מהו המבנה הארגוני הנדרש במוסד ללימודים תורניים, ואילו כישורים דרושים מראש המוסד. עקב כך, גם 'כולל' שהקים בביתו אדם שאינו מוסמך לרבנות ולהוראה עומד במבחנים לקבלת תמיכה, ובלבד שיהיו ב'כולל' עשרה תלמידים בעלי משפחה שלומדים לימוד תורני לפחות שבע שעות ביום.

- תוך שנה בלבד חל גידול של 15 אחוזים במספר התלמידים אזרחי חו"ל שלמדו במוסדות. בפרק הזמן האמור חל גידול של כשישה אחוזים במספר התלמידים אזרחי ישראל. המשרד איננו בודק את הנתונים שהמוסדות מזינים למערכת הממוחשבת של החברה הכפופה למשרד. בדיקה שנעשתה על ידי המשטרה גילתה כי כשליש מן התלמידים הנבדקים יצאו מישראל בחודשים ספטמבר 2000 עד אוגוסט 2001, ולא שבו עד מועד הבדיקה.

- חצי מן התלמידים דחויי הגיוס שהיו ברשימות התלמידים הלומדים בשש ישיבות שאינן נתמכות, היו רשומים במצבת התלמידים של המשרד כאילו הם לומדים בישיבות אחרות, שקיבלו ממנו תמיכה בעבורם. במילים פשוטות: מנהלי ישיבות מנצלים את העובדה שיש גורמים בעדה החרדית שאינם מוכנים לקבל תמיכה מן המשרד, משיגים שמות של אברכים אלו ורושמים אותם על שמם. המבקר קבע כי מדובר בדיווח כוזב.

- בתגובה לצעדי ייעול שקבעה הממשלה (החלטת ממשלה מס' 291 מספטמבר 1999), פעלו מוסדות רבים בצעדי 'הסתנפות' למוסדות קיימים, כדי לקבל תמיכה. במקרים רבים, היו אלה מוסדות עצמאיים שהחליטו לבצע 'הסתנפות' פורמלית למוסד אחר, כאילו מדובר בסניף של מוסד וותיק. בכך עקפו את תוכנית הייעול הממשלתית.

- המשרד איננו מסוגל לוודא את נכונות הדיווחים של תלמידי 'כולל חצי יום', הטוענים כי הם לומדים באותו יום בשני מוסדות שונים. זאת כיוון שכתובת איננה 'שדה חובה' בטופס הדיווח.

- המלצת המבקר: להקים מערך ביקורת יעיל על המוסדות, שיכלול גם הצלבת נתונים בינו לבין גופים אחרים כמו משרד הפנים, משטרת הגבולות, המוסד לביטוח לאומי ומינהל הגיוס, כדי שתהיה בידיו תמונה מלאה ונכונה על מצבת התלמידים במוסדות בכל עת.

- המשרד עקף את חוק התקציב בכך ששילם תמיכות לקיום אירועים תורניים, מתקנה תקציבית שיועדה לביצוע פעולות. הוא עשה זאת בלא שפרסם מבחנים לתמיכה ובלא שהביא לידיעת הציבור שהוא תומך באירועים כאלה. גם באירועים שיזם המשרד הוא לא הקפיד תמיד למלא את ההוראות המנחות בעניין רכישות. בעקבות ממצאי הביקורת החליטה ההנהלה החדשה של המשרד שלא לממן עוד אירועים תורניים.

- המשרד נותן שירותי דת בהתיישבות באמצעות משרתים בקודש: רבנים, בלניות ושוחטים. נתגלו חריגות במספר המשרות, לא נקבעו סדרי עבודה בסיסיים, רבנים שהיו אמורים לפרוש לגמלאות ממשיכים לקבל שכר, ורבנים אחרים אינם מתגוררים בהתיישבויות בהן הם עובדים למרות שכך נדרש מהם. הוקמה מחלקה חדשה שמטרתה לפקח על עבודתם של המשרתים בקודש.

כמה מילות ביקורת על דו"ח מבקר המדינה: כרגיל, הדו"ח אמין מבחינה עובדתית, מפורט ומדויק, אך לא מסוגל ו/או מוסמך לפתור את הבעיה מיסודה. תוכניתו של שר הדתות לשעבר, יוסי ביילין, לפרק את המשרד, היתה מתבקשת. תוכנית זו זכתה להסכמה ציבורית ומקצועית מפתיעה. דו"ח המבקר משלים עם עצם פעילותו של המשרד, למרות שסיפורי השחיתות הללו נמשכים כבר זמן רב. מדינת ישראל, הרואה את עצמה כמדינה מערבית מתוקנת, פועלת הלכה למעשה במבנה 'שנים-עשר השבטים'. משרד הדתות, לפיכך, הוא הגבאי של שבטי לוי וכהן. ההגיון הבריא אומר, שתמיכה בפעילות תורנית צריכה להתבצע אך ורק מתוך משרד החינוך, תוך שמירה על מינון סביר, פיקוח יעיל ומנהל תקין. במציאות הפוליטית הקיימת, שבה הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה נתפסת כבלתי-אפשרית, יש לעשות את מירב המאמצים כדי להקטין את החיכוך ביניהן.

הדו"ח המלא על משרד הדתות - כאן.